"השופט" הוא השני בספריו של שי אספריל שאני קורא, אליו מיהרתי לאחר "אילו נולד איטלקי". למה מיהרתי? אחרי תחילת קריאת השופט, כשמיד נכנסים לעלילה ודוהרים בה, נפל לי האסימון, דפק לי בוהן אחת ברגל, אבל זה לא כאב במיוחד, רק האיר תובנה: אוסטר, זה מה שעלה בדעתי. גם אצל אוסטר נכנסים מיד לעלילה ומאז אין רגע דל.

ומה בהתחלה? סוד. לכל אדם יש סוד ואם יוצאים מתוך הנחה זו, עצם גילוי כל הסודות יכול להיות חתיכת השקעה. מצד שני, אם לכל אחד סוד, מה רבותא בכך? זה לא מוריד מהמוטיבציה לגלות סוד ועוד סוד, בעיקר לגבי אלה שאנחנו סקרנים בגללם. אז השופט הוא אריאל ולאריאל יש סוד והסוד הוא: מיהו אביו של אריאל ומדוע אמו כל כך לא רוצה לגלות לו. אז כן, לפעמים סוד מוביל לחיים קטנים.

אצל אספריל יש תמיד דובר ראשי, זה המספר בגוף ראשון, ויש עוד דמויות שמספרים עליהן מפי מספר אחר. הראשי הוא השופט אריאל, כזה המעיד על עצמו שהוא שופט מוכשר וכזה האמור להגיע רחוק.

מסביב עוד שתי דמויות, זו של מרסל, הנשואה לאחד זאב, בהחלט לא שמו היחיד והמשתנה בהתאם לצורך ובעיקר הצורך שלא להיות מוכר ומשויך. הדמות השניה היא זו של נתן, בתחילה מתכנת צעיר העובד בחברה של בעלה של מרסל, אותה חברה השולטת בעוד חברות שלא ברור היכן הן רשומות ועל עוד אילו חברות הן שולטות. הדמויות כמובן לא יודעות אחת על השניה ובסוף הן לא רוצות לדעת אחת מהשניה עוד.

אריאל מחזיק מעצמו אדם ישר, כיאה וכיאות לשופט. הוא יודע שגם שופטים הם בני אדם וככאלה הם נתונים לחולשות שהוא, אריאל, מצפה לא ליפול בגללן. והוא אכן נופל, ונופל בכלל בגלל טעות אנושית תמימה, בקושי טעות, אבל מי שרצה מצא. אריאל האמין שצריך לשמור על יושר בכל מחיר ולדעה זו יש בהחלט מחיר. אריאל מוצא עצמו תר אחר בת זוג וכשהוא מוצא אחת ומבלה איתה בחוף ים בודד יחסית, היא נשואה והוא מועמד לשופט מחוזי, היא זו שמביאה עליו מחשבות בעתה חוזרות על עצמן, כאלה היכולות להביא עליו את סופו כשופט וכסתם אדם. צחוק הגורל, כאמור.

ומנגד, נתן המתכנת הופך ליד ימינו של בעל החברות העלום של החברות העלומות והכסף מצטבר. זה ראשיתו של האינטרנט ואלה העושים כסף גדול מאתרי פורנו, ניצול נשים בעיקר, ובטח מניצול משקיעים תמימים בהשקעות לא תמימות. בסוף נפילה.

וכך, כושרו הסיפורי של אספריל, איש לא חומק מחיצי לעגו, מוביל צורת סיפור שכבר נחשפתי אליה בספרו המאוחר יותר, והמסתורין הזה מתחבר מאוחר יותר. זה לא בהכרח ספר מתח, רק נקרא בצמא וקשה להניח את הספר לרגע בצד משום שיש עוד דברים לעשות בחיים, לאכול למשל, לעבוד, להתרחץ...

אוסטר. פול אוסטר.

סיפור על 2 מעגלי חיים שמצטלבים בסופו של דבר.
אריאל הוא שופט שזהות אביו לא כל כך ברורה.
המעגל השני הוא זאב, איש עסקים מפוקפק שביתו נשואה לנתן.
הצטלבות ארוע דרמטי בין שני המעגלים משאירה דילמה לאריאל בנושא יושרה או הישרדות ושקר.
כתוב יפה.

ספר מענין.כתוב טוב, מומלץ. סיפור מתח עם תאורים הומורסטיים. בהתחלה לא ניתן להבין אם זה סיפור אחד או ספר סיפורים בהמשך הכל מתחבר.

ספר קריא מרתק, מעורר מחשבה ומציף שאלות נוקבות ומטרידות.

העלילה מגוללת בארבעה חלקים שבכולם תמצאו את אריאל השופט, וביניהם ישולבו דמויות נוספות: מרסל, נתן ועוד.

שי אספריל מתחיל את ספרו באריאל וכך זה מתחיל: "כה נורא הוא השקר שבשתיקה, כה נתעב הוא הסוד" (עמוד 9).

אריאל נולד בעכו לאם יחידנית. כשהיה ילד הוא שאל את אימו על אביו. היא מצידה שתקה או התחמקה. אריאל זכר את אביו כאדם שנטש אותו ולא התעניין בו. מעולם אריאל לא זכה ממנו למתנת יום הולדת, לכרטיס ברכה, בביקור מצידו, בעליה לתורה בבית הכנסת או בנוכחות במסיבות בתי הספר. זה האדם שלא היה בשבילו אף פעם, לא מלפניו, לא מאחוריו ולא לצידו.

רק בהגיעו לגיל 24 כשאימו רותי בת ה-46 התקרבה לסוף דרכה, אריאל התעקש לפני שתעצום את עיניה ותיפרד מעולם החיים. האם היא אמרה לו סוף סוף מי האב?

בגיל 18 אריאל התגייס ליחידת המסתערבים של דובדבן. אלה היו ימים של האינתיפאדה. את לימודי המשפטים סיים בגיל 25 והחל להתמחות אצל סגנית ביהמ"ש דאז. העונג מכתיבת פסקי הדין שסגנית ביהמ"ש חתמה עליהם, הבהירו לו שהוא נועד להיות שופט בבוא היום.

ברגע מכונן שישאיר עקבות, ולפני מינויו לשופט לביהמ"ש המחוזי הוא יצא לדייט עם סוזנה – אשת איש שהכיר באמצעות הרשתות החברתיות. מערכת היחסים בין סוזנה ואריאל הסתיימה באופן חד-צדדי. כאן נחרץ עתידו לכיסא הנכסף בביהמ"ש העליון. מה קרה? איך סוזנה קשורה לכך? מי ומה התערבו בחלומותיו ומטרותיו?

כאנליסט מבריק שי אספריל מציג בחלק הראשון דמויות נוספות (מרסל ונתן), שלכאורה אין קשר ביניהן, אך בהמשך אריאל השופט, יצטרך לתת את הדעת מול האיום שלהם.

פה נכנסת השאלה איך השופט אריאל המייצג את החוק, הצדק והיושר יפעל? מה יעמוד לנגד עיניו כאשר ישב על כיסא השופט?

כצייר מיומן ובמלאכת מחשבת שי אספריל מחבר את כל היובלים לנהר אחד שמתנקז למקום אחד.

"השופט" מציץ לנפשו של האדם ומגולל מנעד שאלות, רבדים ועובדות: אמת, שקר, חוק, צדק, יחסי הורים וילדיהם, גורל, החלטות, בחירות, התלבטויות, משברים, שכול, חרדות, בגידה ועוד.

הדמויות בנויות היטב, מעניינות, מגוונות, ססגוניות שלכל אחת יש את הדבשת שלה.

סגנון הכתיבה מרתק, עשיר, מתוחכם, שנון ומעלה אסוציאציות.

אני התענגתי מ-284 עמודים בסופש האחרון.

בשורה התחתונה: "יש דברים שיותר טוב שלא לחקור בהם יותר מידי". (עמוד 279)

לי יניני

הוצאת עם עובד, פרוזה מקור, 284 עמודים, 2019

במשך שנים רבות הצטיירה בעיניי מערכת בתי המשפט כמוסד ממלכתי, אצילי ורשמי, שיושבים בו אנשים בעלי מצפון, דרך ארץ, כאלה שגורמים לאימהות שלהם להתרומם להזדקף ולהתגאות.

הפעם הראשונה שהבועה התפוצצה הייתה שישה חודשים לאחר שאחותי נהרגה בתאונת דרכים מזעזעת ומיותרת בכביש 6, רגע לפני חג הפסח, כשכל המשפחה עודנה לא מעכלת, המומה, אנו מקבלים את הבשורה כי שופט בית משפט מחוזי החליט להחזיר לנהג את רישיונו למרות המלצת המשטרה שלא לעשות זאת.
נימוקו של השופט: "על הנהג לפרנס את משפחתו".
כתבתי בזמנו מכתב חריף, פניתי לכל מי שיכולתי, זה לא עזר! השופט החליט לשים על כף המאזניים את פרנסתו של הנהג, אל מול המוות של אחותי ועובדת נוספת נהרגה יחד איתה.

בספר "השופט", מתואר אריאל בן אליאס כאדם שדרכו סלולה היטב לבית משפט העליון, בתנאי שלא יימצא חלילה "כתם" בעברו.

הספר מגולל את חייהם של אריאל, מרסל, נתן...כל אחד מהם מתקשר לרעהו, בדרך זו או אחרת.אריאל רווק מושבע, צעיר, ומבוסס במעמדו, נמרץ, גדל כבן יחיד, אינו יודע מיהו אביו. הוא נושא בליבו סוד אפל, סוד אותו לא חלק עם איש, סוד ששמור בתוך כספת ליבו, סוד שרודף אותו ביום ובעיקר בסיוטים בליילה, סוד שאינו נותן לנשמתו מרגוע ושלווה.
אריאל נפגש עם אישה נשואה אותה הכיר דרך האינטרנט, הפגישה הזו עולה לו ביוקר, מערערת את עולמו, מסכנת את מינויו, מה היה קורה אילו לא יצא אריאל לפגישה עם אישה נשואה?

מרסל, נערה צעירה עם חלומות וורודים ומתוקים, נישאת לטייקון עסקים לא מתוך אהבה, אלא מתוך ביטחון כלכלי, היום אלמנה, מהסוג שאינה יודעת מאומה על חיי בעלה, ומסתבר שגם על ילדיה כמו שנאמר: פחות תדע, פחות תתלכלך, כמה שפחות לדעת כך הנשמה שלך פחות תתלכלך.

נתן שאהבתו למחשבים הפכה אותו למומחה בתחום, אימו של אריאל שהסתירה שנים רבות סוד אפל, ואולי אם הייתה מדברת לא היה נאלץ אריאל לעבור את סיוט חייו?

המוטיב המרכזי בספר שחוזר על עצמו פרק אחר פרק, הוא הבחירה! הבחירה שלנו! מה המניעים שלנו? האם הם אנושיים? האם הם אגואיזם טהור? האם התפקיד / העושר שומר עלינו מעל לחוק?

הפעם השניה שהתפוצצה הבועה, הייתה לא מזמן כשהתפוצצה פרשת "מין תמורת מינוי" שהסעירה רבות את מערכת בתי המשפט, וסיפקה לפרשנים עוד כמה שעות צפייה ודיבורים וספקולציות.

וויתרתי, אני כבר לא רוצה להיות שופטת, המממ אולי כן, במגרש הכדורגל.

ספר מעולה! הספר בנוי היטב, ומעניין מהעמוד הראשון והכתיבה קולחת וזורמת. נהניתי מכל רגע ולא יכולתי לעזוב. בהחלט ניכר כי הושקעה מחשבה רבה בבניית הסיפור, שאפו לסופר המוכשר.
הספר בנוי מרבדים רבדים, יש מספר דמויות שלכאורה אין קשר ביניהן אבל במהלך הסיפור לאט לאט מתבהרים הקשרים ומתחברים לסיפור אחד. גם כשנדמה שהכל כבר ברור, מגיע שיא נוסף מפתיע מאד.
הגיבור העיקרי, השופט עצמו, עומד בפני דילמה מוסרית, הקשורה אליו, המעמידה אותו בצורך להחליט האם לפעול לפי החוק, האם לשקר או האם פשוט לשתוק בכדי לא להרוס לעצמו את חייו. הגיבור מתמודד עם סוגיה לא פשוטה שגרמה לי למחשבות גם כמה ימים לאחר שסיימתי את הספר המדהים הזה.
קשה מאד לכתוב סקירה על הספר מבלי לעשות ספויילרים אז אפרט בקצרה את תוכנו של הספר, כמובן בלי לגלות דבר מעבר למה שמצויין בגב הספר.
הדמות הראשית היא אריאל. אריאל הוא עורך דין מוערך ששואף להתמנות לשופט במחוזי ומייחל גם להגיע לעליון. אריאל גדל כבן יחיד עם אמו הדאגנית. הוא מעולם לא ידע מיהו אביו. כשאמו על ערש דווי הוא מחליט לשאול אותה את השאלה שהטרידה אותו כל חייו והיא מגלה לו מיהו אביו ואף נותנת לו רמז היכן למצוא אותו. הידיעה החדשה אודות זהות אביו, משאירה את אריאל בהלם. הידיעה הזאת תשפיע על מהלכיו בחיים ועל עתידו בעיקר בבניית הקריירה שלו.
אריאל עדיין רווק ואוהב להחליף נשים. הוא יוצא לדייטים עם נשים שאותן הוא מכיר באתרי הכרויות. יום אחד הוא מכיר אישה נשואה ויוצא איתה לדייט על שפת הים. שם קורה משהו שיעמיד אותו בפני דילמה קשה וכל דרך שיבחר בה תאיים על עתידו האישי והמקצועי.
מה יבחר אריאל, איש החוק, לעשות? האם יפעל כפי שמצופה משופט?
איך הבחירה שלו תשפיע על עתידו כשופט ועל הקידום הצפוי לו?
מיהו אביו של אריאל? למה כל כך הופתע מהגילוי? כיצד זהותו של אביו תשפיע על הקריירה שלו?
את כל התשובות תגלו בספר. אהבתי שהכל נסגר בסוף עד הפרט האחרון. בדפים האחרונים ישנו גילוי חדש ומפתיע שעוזר לסגור את כל המעגל ומבהיר פרט שהיה מאד חשוב לגיבור עצמו וכמובן לנו הקוראים. ממליצה בחום!

תמיד אהבתי ספרות ישראלית ולא פעם חשבתי שהיא כמו לבוש מותאם לעור הישראלי המעורב שלנו. סביר להניח שקורא מחוץ לחוויה הישראלית יכול להתמוגג מהחוויה הנכתבת בספר אבל לא בטוח שהוא יכול להבין את תחושת קרירות הים או מרחב השמיים, טעם אוכל או משמעות צליל כזה או אחר. סביר להניח שזה מה שמתרחש לקורא ישראלי הקורא ספר שנכתב בשפה אחרת ככה זה. העולם הוא מרחב עצום של צלילים ומילים .
לשמחתי בשנים האחרונות אני כקורא ואולי קצת ככותב חווה סופרים ישראלים עם קולות שונים ומגוונים שכותבים במנעד הספרותי שאליו אני חותר. כמו כל קורא אני שב לעוגנים שתמיד חגיגה עבורי לקרוא ספר חדש שלהם או להתכנס לספר ישן שלהם. אהבתי בשנה האחרונה את א ב, יהושע והספר המנהרה ולאחר מותו של עמוס עוז אני נהנה להביט בכתבים הישנים שלו. ואם כל זה אני מגלה סופרים חדשים שנוגעים לטעמי כמו שיש לא מעט סופרים ישראלים שאני פחות מתחבר לכתיבתם ועדיין ככותב אני יודע את קושי הכתיבה. מה שנהדר בכל הסיפור הנפלא הזה שלאורך השנים יוצאים עוד סופרים חדשים מצוינים וכל קורא יכול למצוא לאן להתחבר.
השופט הוא ספר מהוקצע של סופר שיודע את העבודה, תרכובת מעולה של ספר המכיל ממדים שונים ויכולת כתיבה מרשימה. הספר מחולק למקטעים שמתחברים ליחידה אחת מעולה וסוחפת. שפה משובחת וכתיבה עזה ויד בטוחה של מספר הידוע להוביל את הקורא. לא אפזר ספוילרים אבל בהחלט אחד הספרים הישראלים הטובים שקראתי השנה. לא קראתי את כל הספרים של מועמדי פרס ספיר אבל בהחלט השופט בעיני מצוין לחלוטין

מצויין, לאוהבי הסוגה הזאת: תעלומה מורכבת המותרת אט אט עד לגילוי המפתיע.

ספר קריא ביותר, כתיבה מושכת ומרתקת, לא עזבתי עד לסיומו (יום קריאה אחד).

ממליץ מאוד לקרוא גם את ספרו הקודם "אגרוף".

מצפה לספרו הבא של שי אספריל.

״השופט״ הוא אריאל, אחת הדמויות הראשיות בספר.
הוא שופט מוערך מגיל צעיר, רווק מושבע, אשר גדל בצלה של אם מגוננת וסוד גדול.
ממש מעט זמן לפני שהוא מקבל מנוי כשופט בבית המשפט המחוזי הוא יוצא לדייט עם אישה נשואה, שהכיר דרך האינטנרנט.
מה שיקרה בפגישה יוביל לשרשרת של אירועים, שתחרוץ את גורלו.
בספר ישנן דמויות נוספות, שלכל אחת הסיפור שלה, אך בסופו של דבר כל הסיפורים משלבים זה בזה במלאכת מחשבת.
הספר שכתוב נפלא, מעורר שאלות מוסריות רבות, כדוגמת:
מהי ההשפעה של כל בחירה, שאנו בוחרים, על מכלול חיינו?
ומה עדיף- שקר שנועד לעשות חסד ונותר כדי לגונן, או אמת מכאיבה?
בקיצור, מומלץ מאוד מאוד!!!


נ.ב
לאחרונה יצא לי לקרוא ספרות ישראלית, של דור צעיר של סופרים ישראלים כלכך מובחרים,
חכמים, כישרוניים, מקוריים, בעל חוש הומור, הכותבים בשפה עשירה ובעברית משובחת.
ובינהם:
בנוסף לשי אספריל, גם: אמיר זיו, יניב איצקוביץ' , איילת גונדר-גושן, יואב שוטן-גושן.
הסופרים האלו כלכך איכותיים בעיניי, עד שאני מתפוצצת מגאווה.
הולכת לי ככה סתם והחזה מתוח... (:
באמת, כל הכבוד!