בזמן שאתם רבים ביניכם מי קורא את ה-"חיים קטנים" של האניה ינגיהארה וכמה הוא ראוי לחשיפה, אני קראתי בשקט בשקט את הספר "על הקצה" של <mark>דן רדלר</mark>, שראוי בעיניי לכל הסופרלטיבים שראוי להם ספר טוב. רדלר רכש כבר את שמו כתאורן בתחום התיאטרון ובבעלותו גם מוזיאון הכי גדול בעולם לתאורות, אני מאמין שלא רחוק היום שהוא יהיה שם דבר גם בתחום הספרות.

הספר כתוב בצורה מיוחדת, בגוף שלישי, נדמה שסופסוף הבנתי את הקסם של

יש ספרים שהם כמו ביצת קינדר. אתה יודע שמחכה לך שם משהו בפנים, אבל אתה לא יודע עד כמה תשמח ממה שתמצא. אז הביצת קינדר שנפלה בחלקי הרגישה לי כמו ההפתעה הכי שווה שהסתתרה בין הדפים. ביומיים וחצי הפכתי דף אחרי דף (ויש הרבה! 500 עמודים) והופ... נגמר הספר.

המורה אסתר היא המורה החדשה שהגיעה לבית הספר, וקיבלה לחנך את תלמידי כיתה ח'. זו הכיתה בה למדו שלושת חברי הילדות: אדם, ברוך, וארנו. אסתר- שרצתה לשב

"יש נשק?" ישאל אתכם המאבטח בכניסה לקניון במבטא רוסי כבד.
הנחמדים מביניכם יפתחו את התיק עם חיוך ואולי אפילו יאחלו לו חג שמח או יום טוב. רוב האנשים פשוט יפתחו את התיק ויחלפו על פניו במהירות ואילו האנטיפתים יתחכמו ויזרקו לכיוונו את המשפט השנון "הנשק בתחתונים" או ירטנו לתוך השפם "אידיוט, ואם היה לי הייתי אומר?"

אז מסתבר שאותו המאבטח היה מהנדס גשרים ואישתו האוקראינית, שפקידה במשרד הפנים טוענת שאין

"לחוש כחלק מהעלילה"
News1 מחלקה ראשונה
אך ספרו החדש של <mark>דן רדלר</mark> "הכדור השמיני"
ממקם את הסופר בשורה הראשונה של הכותבים
כיום. הן בגלל צורת הכתיבה המורכבת, המשלבת כתיבה בגוף ראשון מול סיפור, ...
<http://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=82708&subjectid=14

איזה ספר נהדר, ואיזה סופר נפלא.
אין ספק כי מדובר בכישרון, שלא ניתן להתעלם ממנו – זהו סופר, שמחבר בין הדמיון לבין יכולת ההתבוננות עמוקה, וכוללת יכולת ביטוי מופלאה.
הגעתי אליו במקרה, ואני לא מפסיקה לתהות, איך הוא לא קיבל יותר במה, וכיצד לא זכה להכרה רחבה יותר,
ומדוע יצירתו זו לא זכתה לנוכחות רבה יותר בשיח הספרותי.
ואני מרגישה ממש שליחות להפיץ אותו לעוד קוראים.

מדובר במתח פסיכולוגי מעו<mark>דן</mark>, החוק

לקח לי בערך 200 עמודים להבין מה קורה.
כל הזמן אמרתי לעצמי שבכל זאת יש בספר הזה משהו - אבל "ספרות" זה לא.
התכוונתי לכתוב שהספר הזה זקוק בעיקר לעריכת ספרותית. חצי ממנו פשוט מיותר, ועל רוב תיאורי המין הייתי מוותר בשמחה. לא בשביל זה אני קורא ספרים.

ופתאום הבנתי - זאת פשוט טלנובלה!
זה מסביר את האורך של הספר ובעצם את כולו.

אבל אז זה התחיל להטריד אותי:
למה החיים שלי אינם סובבים סביב עסקים, פולי

ספר מרתק!!
רמון הוא ילד שנולד כתוצאה ממפגש חד פעמי אומלל
של נערה צעירה ובחור שהשתחרר מהצבא.
"הוריו" הגיעו מרקע תרבותי שונה ללא אהבה ביניהם,
ובלי שום סיכוי לעתיד משותף.
כל אחת משלוש הדמויות עוברת מהפכה רגשית
שמעצבת את חייה ואישיותה לטוב ולרע...
מקץ שלושים שנה נוצר מפגש בין האב, האם והבן
והחשבון מוצג לפירעון... מומלץ!!

ציטוט:
"אני חושב שיש פער ביו החוק לצדק.
אנשי החוק קיימים כדי להגן

סימתי לקרוא, ספר מאוד מענין. עצוב.
לא ידעתי שיש מורים שמתאהבים בתלמידים שלהם.. לא מזמן ראיתי בערות 22.. שמורה התאהבה בנער בן 16 ונולד להם בת.
אז....
זה המציאות, לא ידעתי.
ספר בהחלט עצוב. חבל שזה נגמר.. ואין המשך.