הספר "אסתר של הסיגריות" מאת יוסי וקסמן, מספר את סיפורה של אסתר, אישה זקנה המקבלת בשורה הזויה המטלטלת את עולמה. הספר כתוב בצורה משעשעת שמרככת את הסיפור העצוב.
אסתר, הדמות המרכזית, פוגשת במהלך הסיפור בבני משפחתה המתים, והמפגשים הללו מחזירים אותה לזיכרונות מהעבר. כל פסקה חושפת עוד פרטים על הרקע שלה. אסתר היא זקנה "מגניבה" – למרות שהתנהגותה בתקופות אחרות בחייה אולי הייתה נחשבת אנוכית, מטורפת, מזניחה או זולה, יכולה כעת, בזקנתה, להנות מהקלות בנוגע לנורמה חברתית ולהחשב כמגניבה ומעוררת השראה. תאכלס זו דמות נהדרת וממש קל לאהוב אותה.
הסיפור אמנם מציג סוף ידוע מראש, אך מצליח לשמור על עניין לאורך הדרך, בעיקר בזכות השימוש בשפה היידישאית, עם ניואנסים של סוכריות עם תה כמו שסבתא שלי שתתה, הקללות והגסויות מרעננים את הסיפור הדי מבאס הזה של סוף החיים.
למרות הסיפור העצוב, לא נותרתי עם תחושות עגמומיות, בגדול, את הספר סיימתי עם תחושת "מה קראתי עכשיו?"
כמו להסתכל על תאונה: הזוי, מוזר, מגעיל ומלווה בתחושות של אי נוחות ולמרות זאת קשה להפסיק לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
