• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
רוחות הזעם

רוחות הזעם

מאת אלכס מיכאלידס

הביקורת של עומר ציוני

תמונה של עומר ציוני
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
רוחות הזעם

רוחות הזעם

מאת אלכס מיכאלידס

הביקורת של עומר ציוני

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של עומר ציוני
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2024
סדרה:פרוזה
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/8
ביקורות על רוחות הזעם
הבאה
סוקר על גלגלים
לפני שנתיים

“כששמעתי שיוצא ספר חדש של אלכס מיכאלידס התרגשתי מאוד וציפיתי בכליון עיניים ועוד באותו יום שנחת בחנויו”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני שנתיים•1 דקות קריאה

מיכאלידיס התברך בכישרון לספר סיפור פתלתל בצורה פשוטה וברורה. מצד אחד הסיפור שלו עובר תהפוכות ומלא בתפניות מפתיעות. מצד שני - הכתיבה קולחת, בשפה פשוטה ולא מתחכמת, ולכן קל מאד לקרוא ולהתמכר לספר.
האמת שפשוט "בלעתי" אותו תוך שלשה ימים.
קורטוב של אמריקאיות עם עשירי עולם ושחקנית מפורסמת, מתבודדים באי אקזוטי בים התיכון - אפילו מיכאלידס מודה שזה נראה כמו העתק של סיפורי אגתה כריסטי. ועם זאת הוא מצליח לתת לסיפור שלו את התפניות שלו, לפי סיגנונו שלו.
אז עלילה מענינת, קופצנית ומפתיעה בשילוב שפה קולחת הופכת את הספר לארבעה כוכבים.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של חני
חני
תמונה של דן סתיו
דן סתיו
תמונה של רותה
רותה
תמונה של גלית
גלית
תמונה של rea
rea
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של michal_84
michal_84
10קוראים|גיל ממוצע57|70%נשים

על המבקר

תמונה של עומר ציוני

עומר ציוני

ותיק
חבר מזה 16 שנים
681 ביקורות•6 נבחרות•5,086 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של עומר ציוני
עומר ציוני
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות681
ביקורות נבחרות6
לייקים שקיבל5,086
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת284מתח ריגול והרפתקאות116ספרות מקורית87

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של עומר ציוני

דרגה 26 מקורות אפלים

דרגה 26 מקורות אפלים

אנתוני זייקר

ספר מתח מצוין שקשה להניח מהיד. ועם זאת יש כאן הרבה קטעי זוועה ואימה וטירוף אל-אנושי. אז לבעלי עצבים חזקים וחוסן לדימיונות זוועה - זהו ספר מצוין. לאחרים - קצת פחות...

לפני 3 ימים•
★★★★★
•עומר ציוני
זמן בין התפרים

זמן בין התפרים

מריה דואניס

לכאורה הספר היה אמור להיות מיוחד ומרתק. תקופת מלחמת האזרחים הספרדית, אבל במדינת החסות המרוקאית. אישה לבדה מול העולם. בפועל - פיספוס.
מרוקו היא ארץ מרתקת. יש בה ריחות וטעמים ונופים עשירים מאין כמותם. יש בה גולים מכל העולם שהביאו איתם תרבויות ושפות מגוונות. מי צריך יותר מזה?
ואז הגיעה מריה דואניס עם סיפור מעניין ונחמד על אישה ממעמד נמוך שהתאהבה בנוכל שחמד את כספה וכך התגלגלו השניים לטטואן, משם ברח הנבל והשאיר אותה לבד. גם הסיפור לא רע. איך היא משתקמת ולוחמת לחזור למקום סביר בחברה האנושית. אלא שכל העושר הנהדר הזה מתפספס. כי יש כאן מעט מאד ריחות וצבעים ונופים. ומעט מדי מפגש בין תרבויות. וגם כהוא ישנו - אז הוא מטושטש ולא ברור. חבל. כי הספר הזה יכול היה להיות ספר מופת.
אז לסיכום - אהבתי את הבלילה של הסיפור והמקום, אבל הרבה פחות את האופן שבו סופר הסיפור.

לפני שבוע•
★★★★★
•עומר ציוני
1936: המרד הגדול ושורשי הסכסוך במזרח התיכון

1936: המרד הגדול ושורשי הסכסוך במזרח התיכון

אורן קסלר

ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את מערכת היחסים שבין יהודים לערבים בארץ ישראל.
כפי שכתב המחבר, מהומות הדמים של ה"מרד הגדול" 1936-1939, הוא זה שעל בסיסו נבנו מערכות היחסים בין היהודים לערבים בארץ ישראל מאז. בו נתקבעו דפוסי ההתנהגות של שני הצדדים.
כמו הסירוב הערבי לדבר עם המתווכים או עם היהודים, התנהגות שהובילה להפסד מדיני אדיר (מבחינתם) מאז ועד היום. או הדפוס של המאמצים היהודיים לקבלת הכרה מהעולם המערבי שמנהל את העולם. ו... אולי גם המזל הגדול של היהודים.
אבל בספר הזה, שנכתב לאחרונה (יש בו התייחסות גם לטבח אוקטובר 23), יש הכל - מתאור המאורעות שמעמיד בספק אפילו את התקופה הקשה שלנו (גם אז מדובר היה על שלש שנים, על אלפי הרוגים בשני הצדדים) ועד לתיאורי המערכת הפוליטית (שבה לא תמיד היהודים ניצחו, אלא האינטרסים של המעצמה הגדולה באיזור).
לימוד החומר הזה ובצורה המעמיקה שכתב המחבר (יותר עיתונאי, אבל בוודאי שלא היסטוריון) יעניק לקורא מידע ויכולת הבנה על מערכות היחסים בין העמים ובינם לבין העולם הגדול, מאז ועד היום. פשוט ספר מעניין ומרתק, אבל גם ספר חובה.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•עומר ציוני
אושוויץ, וידוי : הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות [מהדורת 2026]

אושוויץ, וידוי : הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות [מהדורת 2026]

מיקלוש ניסלי

ספר חשוב מאד אבל קשה לקריאה ומזעזע. הוא נכתב על ידי אדם שהיה שם ושרד. "רקד עם מלאך המוות" יום יום. פשוט לא יאומן.
לא יאומן "מזלו הטוב" שבזכותו הצליח לשרוד ולספר לעולם מתוך המציאות הבלתי הגיונית של אנשי הזונדקומנדו, לא יאומן כי הוא ראה את האדם בכיעורו הגדול ביותר, בחוסר האנושיות שלו.
והוא שרד כדי לספר. הספר נכתב מייד לאחר השחרור ויש בו הרבה מהאותנטיות של כותב שאינו סופר או עיתונאי, אלא אדם מיוסר שחייב היה להעיד ולמסור את עדותו לפני שהוא שוכח.
ספר חובה למי שרוצה לנסות ולהבין מה היה שם.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•עומר ציוני
האדריכל מפריז

האדריכל מפריז

צ'רלס בלפור

ספר טוב. טוב אבל לא מדהים. העלילה מתנהלת די בנוחות, מתארת חיים "רגילים" תחת הכיבוש הגרמני. אבל בלי הפתעות גדולות ובלי תפניות מעניינות. הספר בהחלט קריא ומציג נקודת מבט מעניינת על המציאות באותה התקופה, אבל לא יותר מזה. אז 4 כוכבים - מגיע לו בגלל שהספר קריא ומעניין - אבל לא יותר מזה.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•עומר ציוני
שאל היסטוריון

שאל היסטוריון

גרג ג'נר

איזה ספר נפלא. קודם כל - כי הוא מעשיר בידע. שנית - כי הוא כתוב בשפה עממית נחמדה, וממש אפשר לשמוע את המחבר מדבר באחד מהתסכיתים שלו... מה שנקרא במקומותינו "מדע פופולרי".
אהבתי מאד לקרוא בספר שמקרב את ההיסטוריה האנושית (ולא רק האירופאית) את הציבור הרחב.
שמחתי ללמוד ולהתעשר באירועים שלא הכרתי.
והכל בצורה קולחת ונחמדה. פשוט הנאה צרופה!

לפני חודש•
★★★★★
•עומר ציוני
יצר המוות

יצר המוות

ג'ד רובנפלד

אני אוהב לקרוא ספרים שבהם מעבר להנאה מהספר, אני גם לומד משהו. והספר הזה האיר לי כמה אירועים היסטוריים שלא הייתי מודע אליהם, ובראשם כמובן אותו פיצוץ במנהטן אחרי מלחמת העולם השניה. כשקראתי בספר על האירוע, הייתי בטוח שמדובר בסיפור דימיוני. אז מיד הלכתי ובדקתי ו... גיליתי שאכן היה אירוע כזה. אז תודה לך רובנפלד שהוספת לי מידע חשוב. ובאשר לסיפור עצמו - למרות שהוא קצת אמריקאי (הגיבור היא איש מושלם, חזק להפליא, אמו בכלי הרג ומשחית, שיודע הכל וגם לא מת אף פעם) עדיין הסיפור הוא טוב. כתוב היטב, מעניין ובחלקים נרחבים גם מותח. וכמו שיעל כתבה - ברור מאד שהסופר מעריץ את פרויד ולכן הוא מכניס אותו לסיפור, אבל זה בסדר. זה משתלב יפה. והתוצאה - סיפור שמסופר היטב, על בסיס עובדות היסטוריות (לא הכל!) ואפילו מותח.

לפני חודש•
★★★★★
•עומר ציוני
לא הבנתי כלום

לא הבנתי כלום

דייגו דה סילבה

אולי זה רק אני, אבל אני ממש לא מתחבר להומור ולא לספר. מבחינתי - בהחלט אפשר לוותר

לפני חודשיים•
★★★★★
•עומר ציוני
מעגל אבנים

מעגל אבנים

ג'ון דאר למברט

הרעיון נשמע מעניין ולכן החלטתי לקרוא את הספר. ואכן - החלק הראשון היה מעניין, אם כי לא בדיוק מדעי. סיפור מעניין. בחלק השני הסופרת חוזרת על עצמה. שוב - בלי יומרות מדעיות, אבל אותם שמות ואותה התנהגות. רק תקופה אחרת (עדיין רחוקה מאד מימנו). בחלק השלישי - שוב חוזרת על עצמה: הדמויות, המראות. נו, כאן החלטתי שהבנתי ואין טעם להמשיך ולחפש "מה נקודת השיא בסיפור". שוב אותן דמויות, שוב אותה התנהגות של הדמויות, ולכאורה פשוט תקופה אחרת. אז אם אין לכם מה לעשות, ואם דיוק היסטורי-אבולוציוני לא בדיוק חשוב לכם, זה ספר טוב להעברה של שלש עד ארבע שעות.

לפני חודשיים•
★★★★★
•עומר ציוני

ביקורות נוספות על "רוחות הזעם"

רוחות הזעם

רוחות הזעם

אלכס מיכאלידס

סיפרו האחרון של מיכאלידס לטעמי טוב דווקא בגלל הדרך ולא בגלל התוצאה.
זה בדיוק ההפך מ"המטופלת השקטה" שהצטיין דווקא בסיום שלו ובאופן פתירת התעלומה.
האופן בו פערנו את הפה שלנו בתדהמה בסוף "המטופלת השקטה" ממש לא חזר על עצמו פה
למעשה פיתרון התעלומה כאן כלל לא הותיר רושם כמו תהליך הקריאה עצמו.
הספר הנ"ל לטעמי קריא ביותר, מרתק, מלא תהפוכות וראוי בהחלט לקריאה בגלל האופן שבו הדברים מובאים אלינו .
אליוט , דמות המספר, פורש בפנינו את סיפורו בצורה שלא ניתן להוריד כמעט את הספר מהידיים.
הסוף לא כל כך עניין אותי כמו לשמוע עוד ועוד את הסיפור.
ומה זה אם לא ההגדרה למספר סיפורים איכותי?

אז ברגע שאתם משחררים את הראש מהניסיון לפתור את התעלומה ופשוט מתמסרים לדרך נהנים מהספר הזה הרבה יותר!
ברוב ספרי המתח אין את היתרון הזה, שם תמיד העלילה היא הספר והספר הוא העלילה.
כאן באופן די נדיר לספרי מתח יש דמות מספר באמת כובשת ואופן הצגת הדברים בהחלט ייחודי ושווה קריאה.

לפני שנה•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
רוחות הזעם

רוחות הזעם

אלכס מיכאלידס

סיפור על רצח או שמא סיפור אהבה ? קורותיה של לנה פראר. הספר מסופר בגוף ראשון מצידו של הסופר אליוט. מאד אהבתי איך שהספר כתוב. מצד שני, התאכזבתי. הוא ממש לא כמו "המטופלת השקטה" ואפילו לא מתקרב לזה. הספר לא מעניין, ובניגוד לספר הראשון שלו (המטופלת השקטה) בו, לדעתי, לא היה משפט אחד מיותר. בספר הזה "רוחות הזעם" זה היה מאד אחרת. שמח שלקחתי אותו מהספרייה ולא קניתי אותו. בקיצור, התאכזבתי.

נדב

לפני שנה•
★★★★★
•נדב11381
רוחות הזעם

רוחות הזעם

אלכס מיכאלידס

הסופר הוכיח את עצמו כמי שאינו סופר של ספר אחד (וכאכלן ראשים כרוני בפסיכולוגיה). מותחן מעולה- לא עמוק מידי, לא טראש. לחובבי הז'אנר. לדעתי יותר טוב אפילו מהמטופלת השקטה

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•גנדלף
רוחות הזעם

רוחות הזעם

אלכס מיכאלידס

ספר מותח שיש בו מרכיבים לכתיבת סיפור טוב,אהבה,בגידות,קנאה.הסופר כותב כאילו הוא חלק מהעלילה,התחלה טרחנית מעט, אפשר לקרוא.

לפני שנה•
★★★★★
•Eli.A
רוחות הזעם

רוחות הזעם

אלכס מיכאלידס

כששמעתי שיוצא ספר חדש של אלכס מיכאלידס התרגשתי מאוד וציפיתי בכליון עיניים ועוד באותו יום שנחת בחנויות כבר היה בידיי עותק חם ישר מהתנור. הספר הראשון שלו "המטופלת השקטה" הוא אחד מספרי המתח הטובים ביותר שקראתי בחיי, ואני קורא המון. את הספר השני "הבתולות" פחות אהבתי, אבל עדיין זכרתי לו חסד נעורים. הפעם, הספר תפס אותי מהמילה הראשונה ונשאבתי ישר לעלילה. קודם כל, שמחתי לגלות שהעלילה מובאת בגוף ראשון, בדיוק כמו ב"מטופלת השקטה" ולא בגוף שלישי כמו ב"הבתולות". העלילה מסופרת מפיו של מחזאי ולכן מובאת בחמש מערכות. הטוויסטים מגיעים אחד אחרי השני ללא הפסקה. אני מודה שלפעמים העלילה הרגישה לי כמו טלנובלה זולה, אך עם זאת ממכרת שאתה פשוט לא רוצה שתיגמר ולכן האטתי את קצב הקריאה לקראת הסוף וניסיתי למשוך כמה שיותר. לאלכס יש כישרון נדיר לאבחנות מדויקות בנוגע לנפש האדם וזו פעם ראשונה שמצאתי את עצמי ממרקר משפט (בספר הדיגיטלי כמובן). אהבתי גם את הקריצות לשני הספרים הקודמים שלו. ועכשיו למה שלא אהבתי- הצלחתי לגלות את זהות הרוצח/ת כבר באמצע הספר וכ"כ קיוויתי שאתבדה אבל לצערי זה לא קרה וזה עיצבן אותי ממש. למה? תקראו ותגלו.
לסיכום, למרות הטוויסט המעצבן בסוף ולמרות ש"המטופלת השקטה" הוא עדיין הכי טוב, נהניתי מאוד ואני כבר לא יכול לחכות לספר הרביעי שלו.
מומלץ בחום רב מאוד!!!!!

לפני שנתיים•סוקר על גלגלים
רוחות הזעם

רוחות הזעם

אלכס מיכאלידס

״רוחות הזעם״-אלכס מיכאלידס

הוצאת ידיעות אחרונות, פן
312 דף

הסופר, אליוט צ׳ייס, מחזאי שמספר את קורותיו כהקדמה, על היותו ילד נטוש ומוזנח ע״י הורים אלכוהוליסטים, אמא ואבא שמזלזלים/צוחקים/מלאי בוז כלפיו והוא משאיר הכל מאחוריו, כולל שמו ומתקבל כמחזאי המואר בזרקורים, הוא גם היה בן זוגה/משרת של ברברה וסט, סופרת מפורסמת שאת ספריה לומדים בבתי הספר.
הוא מתחיל לספר על קורות לנה פראר, כוכבת קולנוע מתבודדת ומפורסמת, אלמנה (וטוב שכך), תמיד מזמינה את חבריה בחג הפסחא, לאי הפרטי שלה ביוון, שאותו קיבלה מתנה מבעלה המנוח. שם האי: אאורה, על שם אלה יווניה.
לאי הגיע גם ליאו, הבן של לנה בן ה-17 שיודע מה הוא רוצה להיות, ג׳ייסון הבעל החדש של לנה, המגלומן ועוכר השמחות, שאליוט לא סבל (וזה היה הדדי), קייט השחקנית הוולגרית והשיכורה תמידית שלנה והיא הכירו במסגרת עבודתן כשחקניות, אגתי שהיה המטפלת של ליאו ועכשיו מתפקדת כמנהלת משק הבית, ניקוס האלמן שמתחזק את הבית והאי וגר בבדידות במשך השנה וכמובן אליוט צ׳ייס המספר.
כל אלו תחת קורת גג אחת באי מלא רוחות עזות ורוחות זעם.

מזכיר סיפור של אגתה כריסטי וכבר זה לטעמי…..

לכולם יש כוונות לא טובות, לכולם יש מה להסתיר. זה נהיה מותח מרגע לרגע ואי אפשר להפסיק לקרוא.
סיימתי תוך יום מבלי לעצור, עד כדי כך הספר מהנה ומותח.
השליש האחרון מלא טוויסטים על טוויסטים וכל מה שחשבתי, התהפך לכיוונים אחרים.
מאד מומלץ!!!!!!!!

לפני שנתיים•
★★★★★
•דנה
רוחות הזעם

רוחות הזעם

אלכס מיכאלידס

מאוד רדוד עלילה לא מעניינת מרבה בתיאורים לא הכרחיים השיטה שלו לפנות לקורא ולשתף אותו בכתיבה לא מעניינת ולטעמי פוגמת , אין מה להשוות לשני ספריו הקודמים שהיו מרתקים .בקיצור הופתעתי והתאכזבתי .

לפני שנתיים•
★★★★★
•קלוד