בדרך כלל אני מתחיל לקרוא ממש באקראי, כי אין לי שום בעיה לקרוא כל ספר שהוא כי אני פשוט נהנה לקרוא...
אז שלפתי את הספר הזה מהמדף ורק לאחר כמה דפים הבנתי שכבר קראתי אותו לפני שנים רבות מאוד -
אבל מאחר שכבר התחלתי, זרמתי והמשכתי לקרוא...
מדובר פה בפרופסור ישראלי שחוזר ארצה לאחר שהות של שנים באנגליה.
הוא מתחיל להתאקלם כאן מחדש ופוגש חברים מעברו.
ותוך כדי כך מתחיל ברומן עם אשת חברו... וזה דווקא כן מתחיל להיות מעניין...
אבל זהו, שכשקראתי נוכחתי לדעת כמה שהעברית התיישנה במשך השנים, בד בבד עם שפתו של הסופר נתן שחם,
ששפתו יפה מאוד ו"זורמת" אבל מתובלת למשל בפסוקים ומילים מארמית שספק אם צעירים יבינו אותם. ולא רק זה;
יחד עם "הבעיה הערבית" בספר הזה, שכנראה תישאר לנצח אקטואלית עבור ישראל, נידונות פה פרשיות שכבר אבד עליהן הכלח
מסוף תקופת המנדט בארץ והמחתרות שהיו אז... לי אין שום בעיה לקרוא ספר כזה,
אבל נדמה לי שעבור אנשים אחרים זה פחות יעניין, אולי כי לא כל אחד מתעניין בארץ-ישראל של פעם...
בקיצור, הספר קריא בעיניי למרות שנושאיו והשפה שבה הוא כתוב התיישנו ברבות השנים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
