כל מה שקורה ללבקנים באפריקה זה רעיון מצויין לספר. חבל רק שהרעיון הזה בספר הזה - מתפספס לגמרי בתוך תיאורי סקס, ועוד סקס, ועוד. עד שכל נושא האהבה כאן הופך לזרא.
ג'ק הוא בעל חוות קפה בטנזניה, שבתו נהרגת בפיצוץ בקניון. רודל היא אנגליה שמגיעה לטנזניה אחרי שאחותה נהרגת באותו פיצוץ. רודל מגלה שאחותה סייעה להעביר ילדים לבקנים לפנימיה שמורה, כדי שלא יצודו אותם ויהפכו אותם לשיקוי שמביא להצלחה. היא מחליטה להמשיך את ההתנדבות של אחותה, ותוך כדי חיפוש אחר עזרה היא מגיעה לג'ק. וכאן מתחיל סיפור העברת הילדים אבל גם סיפור רומנטי בין השניים.
יש בספר תיאורים מצויינים של אפריקה והתרבות שלה. אבל במקום להתרכז בתרבות הזאת ובילדים שצריכים עזרה, בחרה הסופרת להרחיב עם עודף תיאורים של אהבה פיסית. כשבסוף הספר גם צץ לו פתאום פרק די מיותר, שאולי היה צריך להיות בהתחלה, אבל כנראה שמישהו לא היה 'סגור על זה'. בכלל חבל לי שלפעמים לעורכי ההוצאות לאור קשה להיפרד מכ 50 ואפילו 100 עמודים לטובת ספר קצר יותר, ענייני יותר, אבל מעניין הרבה יותר.











![מרטין עדן [מהדורת 2012 - תרגום חדש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/963208.jpg)

![למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/2125.jpg)




