מה היה קורה לו הגרמנים היו מנצחים במלחמת העולם השנייה? לו היינו מפסידים במלחמת העצמאות או במלחמות ישראל אחריה? גורל העם היהודי היה משתנה לאין שיעור. ומה היה קורה לו מלכתחילה, תוכנית אוגנדה הייתה מתקבלת ומדינת היהודים הייתה קמה דווקא באפריקה? בדיוק על זה מסופר ב"הרצל אמר".
כפיר וארי, שני חיילים משוחררים לא מתכוונים לצאת לטיול אחרי הצבא הנדוש לאורך קו המשווה, הם טסים למזרח, למזרח התיכון.
הימים הם ימי ההתנתקות, ימים מתוחים של עקירת יישובים לטובת סיום הכיבוש ובתקווה גם הסכסוך רב השנים בין ישראל לשבט המסאי. אבל כוחות הביטחון לא נחים על זרים הדפנה, עליהם להיות דרוכים לאויבים הצרים אותם (לא בכדי כונתה אפריקה, "השכונה הגרועה בעולם"). האם תוכנית ההתנקות תהווה את תחילתו של עידן חדש? רק הזמן יגיד.
היצירה מחולקת לארבעה חלקים, הראשון מתאר את מעללי שני הצעירים בישראל, ושלושת האחרים, בפלסטין. מלאכת המחשבת של אבני ניכרת – הוא טווה לישראל היסטוריה חלופית מרתקת, תוך שהוא בורא ומדייק גאופוליטיקה, אקולוגיה ותרבות חדשה.
היסטוריה חלופית מעסיקה לא רק את המחבר, אלא גם את בן דמותו, כפיר. קו פרשת המים בחייו הייתה גירושיו של הוריו בילדותו, וכעת הוא חולם לאחד ביניהם כדי לאחד ולאחות גם את שבריו.
שמם אומנם דומה מבחינת משמעות, אך ארי וכפיר לא היו יכולים להיות שונים יותר, אחד מלא ביטחון עצמי וחי את הרגע, והאחר תקוע בעבר וחרד מהעתיד, כך שאינו נהנה מההווה כלל.
גילוי נאות, אני מכיר את יואב בהקשרי עריכה ספרותית, ואנו משתפים פעולה לא מעט. דחיתי את קריאת ספריו במשך כמעט שמונה שנים כדי לא להיות מושפע מסגנונו וכדי לבחון את הערותיו על הטקסט שלי בלבד. אולם כעת כשאני בין כתיבת ספרים, יכולתי להרשות לעצמי לקרוא את מה שלטעמי הוא המסקרן שבכתביו.
בניתוקם מאדמת הקודש, איבדו הישראלים את שורשיהם הדתיים-לאומיים. הפרדת הדת מהמדינה הפכה את ישראל לחילונית, ואת החסידים בפלסטין ובתפוצות, ליהודים הדתיים היחידים.
נדמה כי גם הפלסטינים, איבדו את שורשיהם. אומנם מדינתם, בעלת בריתה של ארה"ב במזרח התיכון, משגשגת בהיעדר היהודים, אך יש גם מי שקורא לדחות את אותן השפעות מערביות-חילוניות ולגרש את הטמפלרים הפולשים.
אני מתקשה להאמין שלולא היהודים במזרח התיכון, היה שלום מופתי בין מדינות ערב. ולראיה ניצבת ההיסטוריה והמציאות. אבל אני כן שותף לדעתו של אבני, שאת היהודי הנודד כנראה ימשיכו לרדוף ושלעם ישראל לא יהיה מנוס אלא להילחם על חרבו, בין אם במזרח התיכון או בכל מקום אחר בקצה העולם.
היסטוריה חלופית היא תמיד יומרנית, אך אבני עמד במשימה. הוא כתב סיפור מרגש מלא בשנינויות גדולות וקטנות, מטבעות לשון מקוריים ועלילה שסוחפת מירושלים ועד דרום מערב.
כמעט חמישה כוכבים,
מומלץ.










![אנה קארנינה [מהדורת 1999 - א' / ב']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/48864.jpg)







