• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
המכתב האבוד

המכתב האבוד

מאת ג'יליאן קנטור

הביקורת של הנוטע בשממה

תמונה של הנוטע בשממה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
המכתב האבוד

המכתב האבוד

מאת ג'יליאן קנטור

הביקורת של הנוטע בשממה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של הנוטע בשממה
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2018
סדרה:פרוזה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
תושיק
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 8 שנים

“רומן היסטורי מרגש, קליל וזורם, מלא בטוויסטים והפתעות. הספר מתרחש בשני זמנים: הווה- לוס אנג'לס שנ”

5/6
ביקורות על המכתב האבוד
הבאה
ברכה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני שנתיים•2 דקות קריאה

סיפור נפלא. מרגש. אפילו מדהים. מבטיחכם נאמנה - אתם תבכו בסוף. מאד יהודי. מאד רומנטי. מאד דרמטי. לא אוסיף הרבה על מה שכתבו קודמי. סיפור מפותל שנע בשני צירי זמן: תחילת מלה"ע ה II ושנות ה 80 של המאה ה 20 (ובעיקר - סיומן בעת נפילת חומת ברלין). סיפוריהן של דמויות שונות בתקופות השונות - שסיפור גבורה ואהבה אדיר ונדיר מפגיש אותן ביחד. על רקע מלחמת העוטף סביבנו עם דרמות אנושיות שקשה לתארן, להבינן ולבטח להפנימן - ספרה/סיפורה של ג'יליאן קנטור - המכתב האבוד יכול לשמש כהשראה לכולנו: למשפחות החטופים, לחיילים בחזית, למשפחות בעורף ובעצם לכל פרט ומשפחה שמעורב במלחמת הקיום שנכפתה עלינו. זהו סיפור של אהבה, גבורה, נחישות, ערכים, החלטות של רגע שקובעות את גורלם של הגיבורים לשארית חייהם (עשרות שנים, יש לומר). זהו ספר אופטימי. המציאות מסביב איומה, מצמררת, קטלנית. אבל, הרצון והיכולת לעשות, הערכים שמכתיבים את ההחלטות והאומץ - יש בכוחם לשנות את המציאות. הדברים נכונים לשני זוגות גיבורי הספר: אלו שבמלה"ע ה II ואלו שבזמננו (ליתר דיוק - לפני כ 30-40 שנה). הערה קטנה: השם ישראל מופיע רק פעם אחת בספר. במוקד - הגורל היהודי. שום קשר לציונות ולמדינת ישראל. בהתחלה - הספר מדשדש, צובר תאוצה, ובסיומו (כבר אצה הדרך למחברת...) - פינאלה דרמטית, סוחטת דמעות ולא תמיד מציאותית.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של דן סתיו
דן סתיו
א
אנוק
תמונה של בנצי גורן
בנצי גורן
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של Mira
Mira
5קוראים|גיל ממוצע61|60%נשים

על המבקר

תמונה של הנוטע בשממה

הנוטע בשממה

חבר מזה 6 שנים
18 ביקורות•152 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של הנוטע בשממה
הנוטע בשממה
חבר באתר מזה 6 שנים
ביקורות18
לייקים שקיבל152
דירוג ממוצע4.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת14מתח ריגול והרפתקאות2ספרות מקורית1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של הנוטע בשממה

12 כסאות

12 כסאות

איליה אילף

ספר חמוד, מחוייך קמעא, אופטימי ומרחף. עם זאת ארכני וטרחני במקצת. עלילות שני נוכלונים (נוכלים קטנים) ברוסיה של תחילת המאה העשרים. במונחים של היום - בקושי עוברים את המסננת או הז'אנר השכונתי. ספר להפגזות או מלחמות - כי הוא מעביר אותך למציאות היסטורית מאד רחוקה ומשונה בהשוואה לימינו. אנשים מתניידים ונוסעים עם רכבות ואוניות. הרמאויות הן במשחקי שח ובגניבת כסאות ממוסדות ציבור. הקרקס הוא כלי בידור מרכזי לאוכלוסיה וניתן לכבוש את ליבה וגופה של אישה ב 2-3 משפטים וכמה מעות. טוב. לא מצויין. מצחיק אולי את הפופיק אבל לא את המעיים.

לפני 5 חודשים•הנוטע בשממה
סיפורו של ורנון סובוטקס - 1 [העטיפה האדומה]

סיפורו של ורנון סובוטקס - 1 [העטיפה האדומה]

וירז'יני דפנט

אקצר. לא אלאה אותכם יותר מדי. בלבול-מוח. אוסף משפטים מתנשאים, פוזות לשוניות ודאווינים. בלילה של סמים, סקס, סטיות, שתייה ופשעים קטנים. חבל על זמנכם. לוותר.

לפני 5 חודשים•הנוטע בשממה
עיר של נשים

עיר של נשים

דיוויד גילהם

ספר חזק. מטלטל. מותח. מעלה/מרים אותך מהקרקע המרופשת והביבית של היום-יום. רוח האדם מקבלת ניעור או תפנית והיא מתעלה ומתרוממת ככל שמתקדם הספר. סופו שלהספר ממש מסחרר. הקורא נשאר עם הרגשות והערכים הכי בסיסיים ושורשיים - שהם משמעות החיים. ספר מזקק ומזכך.

לפני 5 חודשים•הנוטע בשממה
תחושה של סוף

תחושה של סוף

ג'וליאן בארנס

צר לי לקלקל את החגיגה: אולי מישהו יסביר לי מה היתה הדרמה הגדולה או התגלית הגדולה שגילה טוני וובסטר בסוף הספר. לאחר שראה את את הבחור הצעיר עם לבוש הליצן (?) והסיכות? אם הבנתי טוב - מישהו לחש לו שמדובר באחיה של מרי (ורוניקה) - חברתו לשעבר. אם הבנתי נכון - הוא גיבש לעצמו דיעה שמדובר בבנה (המשותף עם אדריאן). מה הרבותא והדרמה הגדולה שנחתה על ראשו?
לדעתי - חבל"ז. במובן השלילי. פה ושם כמה הברקות ותובנות ותו לא. מריחה של זמן וסיפור. הספר אולי ידבר לקשישים שבינינו. י בו לא מעט מלנכוליה והתפכחות. אבל סיפור? עלילה? בלשית? להד"ם. סיפור חיים אנמי, שבלוני, יבש עד אימה, סערות בגרוש.
בזבזתי שבועיים.בלוף.

לפני שנה•הנוטע בשממה
פליישמן בצרות

פליישמן בצרות

טאפי ברודסר־אקנר

ספר נפלא. שני השלישים הראשונים ממבטו של הגבר הנשוי (ואח"כ גרוש) - ד"ר טובי פלשיימן. יהודי אמריקאי. משלנו.השליש האחרון - ממבטה של רייצ'ל פליישמן - אשתו/גרושתו. שני השלישים הראשונים - שנונים, מזכירים לרבים מאיתנו את חיינו אנו ובעיקר - משקפים את הסטיגמות הפנימיות והחיצוניות שמדריכות את שיפוטנו והאיפיונים שלנו את עצמנו והאחרים. ואז בא השליש האחרון של רייצ'ל ומשאיר את הקורא חסר-נשימה, אובד-דרך, בורטיגו. ביחוד לגברים - יש כאן הגשת ראי עם מבט נדיר, נשי ויקר-ערך. תקשיב טוב גבר מצוי: נמצאה, סוף-סוף גברת שיודעת להציג את נקודת המבט הנשית על חיי הנישואין והמשפחה. קח את הספר הזה בשתי ידיים. אין הרבה נשים שיודעות להטיח בפניך את נקודת המבט ומכמני התחושות הנשיות הנשואות.
יש בספר הזה שני מסרים עיקריים:

את הראשון כבר הבנתם. "פליישמן בצרות" מזכיר קצת את "נשות גורל וזעם" של לורן גרוף. שני אנשים נשואים. עוברים אותן אינטרקציות, התרחשויות, תהפוכות, לבטים, הסכמות, קונפליקטים וחוויות. א-ב-ל: לכל אחד יש פרשנות שונה. עדין מדי. הפוכה!אנחנו גרים עם ונושמים את בן/בת הזוג עשרות שנים, מספר זוגי של שעות ביממה - ומפתחים פרשנויות, הבנות, תובנות ומצבי-רוח הפוכים בתכלית. היאך? היתכן? מסתבר שהפרדוקס הזה שולט ברוב מערכות היחסים וברוב סיפורי הנישואין. לכל אחד מבני הזוג יש עולם פנימי וחיצוני שסמוי לחלוטין מעינו, אוזנו ומוחו של השני.זוגות שלא יודו בכך - זכו בפיס בגלגולם הנוכחי או שפיספסו את ההצגה כולה.

המסר השני: טאפי ברודסר-אקנר מגישה לנו, בצורה פתלתלה וערמומית כתב אשמה נוקב וחודר על מעמד האשה בעולם המערבי. לנו - בעיקר לגברים. שימו את היד על הלב (או במקום אחר) ותודו על האמת: אשה שווה בעינינו רק עם היא יכולה עוד למשוך אותנו או להביא תועלת. הלכה המשיכה? נעלמה? פג הקסם? לא צריך אותה יותר. תבנית התפתחותה של האשה בבית הוריה, המטלות הגלויות והסמויות שלה כאשה עובדת, כאם, כיולדת - כמעט נעלמות מעיניו והבנתו של הגבר המצוי. המילכוד, הליהטוט האינסופי בין אינספור מטלות, הנחיתות הבסיסית בהגדרה שלה - בהיותה אשה - כל אלו לא עוברים מעל לראדאר של הגבר. עשרים העמודים האחרונים של הספר - כבר אינם סיפור. הם מניפסט מנהמת ליבה של הסופרת. זרם רותח של הטחת אשמה בחברה המערבית שאינה מבינה את כמה מדוכאת, בהגדרה - האשה המערבית. קראתם נכון - זו שבהולנד לא באפגניסטן.

אם אתם שואלים אותי, כגבר, מי בצרות? יש לי 2 תשובות:

התשובה הראשונה: החברה המערבית. זו שהחליטה לתת אמנסיפציה מוחלטת לאשה. הפתרון הזה הוביל לאסון. כששני בני הזוג מקבלים שיוויון מוחלט - המשפחה המערבית בצרות. היא לא מתפקדת. ואם כן - אז רק למראית עין. הילודה בירידה עצומה. הגירושין בעליה עצומה. הויכוחים והמריבות - בעליה. ומספר האזרחים שהחליטו לא לעשות ילדים או לא לא להתחתן - בעליה. כך במערב אירופה. באמריקה. ביפן, בדרום קוריאה ואפילו בסין. מדינת הענק שהגבילה את הילודה לילד אחד מתחננת לתושביה לעשות יותר ילדים. אין מענה.לא בילודה ולא בתל"ג.

התשובה השניה: הגברים. המין החזק? נגמר. אנחנו המין החלש. כבר כבר עשור לפחות שיש מין חזק חדש. הספר הזה מכריז על כך בקול תרועה רמה (אבל רק לקראת סוף הספר). בשני השלישים הראשונים - הוא לוחש זאת בצורה עקבית ומתוחכמת.הן קוראות אותנו כמו ספר פתוח. הן, תמיד, תתפושנה: צעדי ריקוד, נעימה של שיר, הלכי-רוח הרבה לפנינו.

הספר הזה מציב בפנינו מראה. ותו-לא. אין פתרונות.

התוצאה? הלם. חוויה. מבוכה.

נ.ב: שמתם לב כמה זמן מרקל ניהלה את גרמניה לעומת שולץ? שמתם-לב שאת חלק מהסקנדינביות ניהלו או מנהלות נשים? זה כמעט קרה גם בארה"ב. מאוקטובר 2023 - שדרת הניהול הזוטר בישראל - בחלקה הגדול בידי נשים.עובדה.

לפני שנה•הנוטע בשממה
סודות של חיים מופלאים

סודות של חיים מופלאים

סוזן מייסנר

ספר נהדר. בעיקר לנשים. ההתחלה די מייגעת וחופרת. ככל שהספר מתקדם ונכנס לתקופת הבליץ על לונדון ממש - העלילה מתקדמת במהירות. בסיום הספר אתה נשאר עם חוויה אנושית מטלטלת, סיפור קורע לב, מלא באנושיות, גדלות-נפש, חוכמת חיים לאחר מעשה ובהשראה לעצמך ולאחרים.השליש האחרון של הספר מסופר כאוסף מכתבים ופוגם קצת בעלילה הסיפורית בשני השלישים הראשונים. כדאי מאד להשקיע ולצלול לסיפור האנושי הבלתי-רגיל (ובפרט שהוא מתמזג בימי מלחמת התקומה שעברנו עד נובמבר 2024). סיפור מאד אנגלי אמנם. אך אנגליה של מלה"ע השניה היא מופת קולקטיבי ואינדיבידואלי לכל אומה במלחמה, בקשיים, בפילוג, בחוסר-משמעת, באימה ובלחץ. ספר מומלץ - בעיקר לנשים.

לפני שנה•הנוטע בשממה
שגיאות קטנות

שגיאות קטנות

בנג'מין בלאק

ספר אפל. הספר כתוב טוב. הכתיבה והתרגום מצויינים. קשה היה לי להתחבר לרקע ולסביבה: אירים, הרבה שתייה חריפה, הגיבורים עובדים בחדר מתים, תינוקות איריים שמועברים למנזרים בחוף המזרחי של ארה"ב. הנופים, סביבת העלילה הגיבורים - כולם נוצרים-איריים. שום חמימות, מעט אנושיות, נופים קודרים, דמויות נעדרות שמחה וחיוכים. ספר שבקושי רואה שמש, תקווה, מעשים טובים, אופטימיות וחברות. ב 80 העמודים האחרונים - הסיפור מתחיל לרוץ במהירות עצומה. ב 280 העמודים הראשונים - מתנהל די בעצלתיים ודי חופר. הספר החזיק אותי אבל לא התלהבתי. עלילה מופרכת. אפשר לוותר.

לפני שנה•הנוטע בשממה
גבר במלואו

גבר במלואו

טום וולף

ספר אדיר. כתיבה עוצמתית. מבט נוקב וחודר רקמות של המתח החברתי והבינ-גזעי בחברה האמריקאית. השסע, הפחדים, השנאה והתהום שנמצאים בכל עיר בארה"ב, כמעט בכל קהילה ומדינה שם. לא מספיקים איתני הטבע שמצליפים בעם האמריקאי - והנה, בא הספר גדול-המידות הזה וחושף את השבר האדיר באומה ה"חזקה" בעולם. ערים ענקיות ומאות מיליוני בני-אדם שחיים בפחד מתמיד, בקיום מינימלי או אכזרי, בחוסר משמעות, ברעשים בלתי-פוסקים ובמלחמת קיום ללא רשתות-ביטחון של המדינה, הדת, המשפחה והקהילה. מסכים עם תגובות קודמות שאפשר להפסיק לקרואת את הספר אחרי 600 ומשהו עמודים. ב 100 האחרונים קד המחבר קידה ומכופף את קומתו (וקומת הקורא) מול רעיונות הסטואיקנים. עדיין, הקורא (ספק אם נכונים דברי לגבי הקוראת...) מחזיק וצולח ספר מהמם: מלחמת מוחות וכוחות בין גברים בעלי השפעה, יכולתו ואישיותו של האדם מול איתני הטבע ומול אכזריותם ואטימותם של בני אנוש אחרים, שכלול יכולת התמרון של הפרט בין הכוחות והמוחות סביבו ואפסיותו של הפרט מול הבורא, הטבע, מוסכמות החברה והאכזריות הטבועה ברוב בני האנוש. צפה (ספק, אבל אולי גם צפי...) לחוייה מיוחדת עם הספר העבה והטעון הזה.

לפני שנתיים•הנוטע בשממה
טלגו

טלגו

ואסיליס אלכסאקיס

עדין. פריטה חרישית וענוגה על נימי הלב, הנפש והמוח. כמעט ואין עלילה. רוב שעות מנוחתנו ושנתנו - הן המחשבות, החלומות, הדמיונות והשאיפות. בא סופר וכתב/הציף אותן. הנושא: של כולנו - האהבה. המספרת: דוקא בחורה. נוגע לרובנו או לכולנו! הצורך, הכמעט קיומי - באהבה (הדדית). נכס יקר מאין כמוהו. קשה למציאה. קשה להשגה. כמעט בלתי-נתפס. זכית? מתנה מהבורא. זכיה של פעם בחיים. בינגו. איזה אושר. איזה כאב. האהבה גורמת (לרובנו) להישאר צעירים, להרגיש צעירים, להכות/להכהות את שעון הזמן האכזרי. שימו-לב: משהיא תמה - הגוף מזדקן במהירות. לכאורה, יש כ"כ הרבה יצורים בעולם. הנה, תוך זמן קצר יתמלא הואקום - ואמצא מישהו/מישהי אחרת להתאהב/לאהוב. חלומות באיספמיה, מראית-עין, מקסם שווא: שום דבר לא ישווה למה שהיה. למרות מה שנדמה בתחילה - אין שידור חוזר. נפשות תאומות - פעם בחיים. דווקא בספר לעיל - אין סימטריה באהבה. לא מדובר במודל האידיאלי. אלני מאוהבת בגריגוריס בכמה קומות יותר גבוה (או עמוק) מאשר הוא מאוהב בה. שניהם נשואים. חיקוי דל קמעא למה שהחיים עשויים באמת לזמן.

לפני שנתיים•הנוטע בשממה

ביקורות נוספות על "המכתב האבוד"

המכתב האבוד

המכתב האבוד

ג'יליאן קנטור

רומן היסטורי מעניין המתפצל לשתי תקופות מקבילות.
תקופה ראשונה, טרום מלחמת העולם השנייה, אוסטריה, 1938,
כריסטוף, בחור צעיר, נוצרי ויתום, בעל כישרון לציור, מתקבל לעבודה כשוליה אצל חרט בולים יהודי, פרידריך פאבר.
כריסטוף מתגורר בבית משפחת פאבר, אשר להם שתי בנות, אלנה ומרים.
אלנה וכריסטוף מתאהבים ובהמשך, משתפים פעולה במלחמתם נגד הנאצים.
התקופה השנייה, בלוס אנג'לס, ארה"ב, 1989.
קייטי נלסון נפרדת מבעלה ובמקביל מעבירה את אביה שחלה בדמנציה, לבית אבות.
כשקייטי ממיינת את חפצי אביה, היא נתקלת באוסף הבולים שאביה אסף כל חייו
וביניהם היה מכתב סגור שמעולם לא נשלח ליעדו ועליו בול אוסטרי מיוחד.
קייטי מחליטה לשתף את האוסף עם בנג'מין, סוחר בולים שמבחין במכתב
ויחד הם יוצאים למסע מרתק כדי לעלות על עקבותיו של המכתב והבול...
מומלץ בחום.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•תמי
המכתב האבוד

המכתב האבוד

ג'יליאן קנטור

את הספר הזה תיקחו לאורך זמן אתכם.

זהו רומן היסטורי המתרחש בשני קווים מקבילים ובמשך כשנה.

המועדים: אוסטריה 1938 מול לוס אנג'לס 1989.

כידוע ב-13.3.1938 האנשלוס (Anschluss): היטלר שלח את צבאו לאוסטריה, וסיפח את אוסטריה לרייך הגרמני השלישי. מיד לאחר הסיפוח החל הגסטאפו בביזה מאורגת של דירות יהודיות, שבמהלכה הוחרמו חפצים ונשלחו לברלין. עוד לפני המועד הנ"ל הורחקו יהודים ממשרותיהם במוסדות ציבוריים, בתי כנסת חוללו, נשרפו, היטלר העביר תקנות בחוקי האזרחות, יהודים נרדפו, נעצרו ונכלאו במחנות ריכוז כבר ב-1938.

ועידת מינכן שהתקיימה ב-29.9.1938 בבווריה, לא מנעה את המלחמה הארורה. הצהרתו של צ'מברליין בחזרתו מהוועידה לא החזיקה מים, ובלילה שבין ה-9.11.1938 ל-10.11.1938 היהודים חוו את פוגרום ליל הבדולח – קריסטלנאכט. מאותה עת זה רק נעשה יותר ויותר גרוע. ננקטו צעדים חמורים נגד יהודים, הילדים הורחקו מבתי ספר, והתקנות לא הפסיקו לזרום כפגיונות ללב ליבה של הקהילה היהודית.

חמישים ואחת שנה לאחר מכן נפלה חומת ברלין – ב-9.11.1989 שימו לב: זה בדיוק המועד של פוגרום ליל הבדולח שהתרחש ב-9.11.1938! האירוע הזה היה אירוע מכונן שסימל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים, ואת סופה של המלחמה הקרה. כידוע לאחר הפלת חומת ברלין אוחדה גרמניה בשנת 1990.

ולמה חפרתי לכם עם כל מה שכתבתי כאן? כי זה קשור לספר "המכתב האבוד"...

ג'יליאן קנטור נוטלת שתי תקופות ושנים מכוננות בעם היהודי ובעולם בכלל.
עבר: אוסטריה 1938 והווה: לוס אנג'לס 1989 בפרקים שמגוללים לקורא לסירוגין.

באוסטריה 1938 אנחנו מוצאים את כריסטוף היתום וצייר רחוב, נאסף אל בתו של פרידריך פאבר היהודי, כעוזר לפרידריך שהיה במקצועו אומן בחריטת בולים. כריסטוף התגורר במשפחת פאבר, ונהג לאכול, לבלות איתם, לערוך את הקידוש בימי שישי, ובד בבד הוא התחבר לשתי הבנות: אלנה בת ה-17 ומרים בת ה-13.

למרות האווירה והקשיים של הקהילה היהודית, החיים במשפחת פאבר התנהלו פחות או יותר עד ל-9.11.1938 טוב. ברם... לאחר מאורעות ליל הבדולח, פרדריך כבר לא יכל להמשיך בעיסוקו. כריסטוף נאלץ למלא את מקומו של פרידריך בחריטת בולים. ככל שהזמן חלף והגרמנים ריחרחו שמשהו לא תקין במשפחת פאבר, כריסטוף בעזרת יוז'ף מבריחים את שתי הבנות מחוץ לגבולות המדינה. האם הם הצליחו?

בלוס אנג'לס של שנת 1989 כחמישים שנה לאחר מכן, קייטי נלסון מצויה בהליכי גירושין מדניאל. אביה חולה בדמנציה ושוהה בבית אבות. אחד הדברים החשובים לאביה יותר מכל-אוסף הבולים שאסף במהלך חייו.

במסגרת הסדר בחייה האישיים ובחפצים של אביה, קייטי פונה לבנג'מין סוחר בולים. תוך כדי בדיקת האוסף, הוא מגלה בול אוסטרי מיוחד ויוצא דופן, מתקופת מלחמת העולם השנייה שלא ראה אף פעם, מודבק על מעטפה ישנה ממוענת לפרויליין פאבר. בבול רואים צריח שחור-לבן, מודפס על רקע כתום, ובכל פינה מופיעה הספרה שמונה, מכוסה חלקית במילים DEUTSCHES REICH. בראש הצריח יש קווי מתאר של מה שנראה כמו פרח זעיר. פרח שלא אמור להיות שם.

מי זו פרויליין פאבר? הכיצד המעטפה הגיעה לאוסף אביה של קייטי? למה הבול מודבק הפוך? מה מיוחד בבול הזה? מה עלה בגורלה פרויליין פאבר? מה מקורו של הפרח? ולמה דווקא פרח האדלווייס?(*)

הקושיות הללו גורמות לקייטי ובינג'מין להרים גבה ולסקרנות, ושניהם יחדיו יוצאים למסע על-מנת לקבל מענה על השאלות. תוך כדי מסעם הם מקבלים תשובות לשאלותיהם, וחושפים סיפור אהבה השזור בהיסטוריה של המשפחה, ניתקלים בטרגדיות, נאמנות, מערכות יחסים ואהבה רבה.

הסופרת מצליחה בכתיבה פנטסטית, מרתקת, ומשובחת לחשוף, לשזור ולרקום שני סיפורי אהבה מרגשים, הגורמים לצמרמורת, ופיתולים שגורמים לדפיקות לב מואצות.

בפרק "הערת המחברת" מסבירה ג'יליאן קנטור מהיכן נשאב הרעיון לספר. לדעתי זהו פרק מעניין בפני עצמו.

אחד הדברים המעניינים שנחשפתי אליו בספר הנוכחי, לא ידעתי שבשעות הערב ובעת שהשמש שוקעת, מצבם של חולי אלצהיימר מתדרדר. מידע מעניין...

אהבתי את הספר מאוד ונשאבתי אליו ביומיים האחרונים. יחד עם זאת היה חסר לי קצת מידע על דמויות המשנה כמו: האימא של קייטי, ההורים של כריסטוף, מרים האחות של אלנה, יוז'ף ועוד. למרות החוסרים הללו אני ממליצה מאוד לא לדלג על הספר הזה. יש לי תחושה שתישאבו אליו כמוני.

אחד המשפטים שאהבתי בספר וקראתי אותו מספר פעמים, ולדעתי נכון לכל עניין ודבר מעמוד 323: "אין רק סוף אחד, תשובה אחת, אדם אחד שיכול לעשות אותנו מאושרים, או לא מאושרים. אולי כולנו יכולים להתחיל מההתחלה, להפוך לאנשים אחרים."

בשורה התחתונה: הספר המכתב האבוד לא ילך לאיבוד אצלכם לאורך זמן...

ממליצה בחום.

לי יניני

(*)צמח שצומח רק בשטחי בור סלעיים ורחוקים. היו גברים שנהרגו כשניסו לטפס על פסגות ההרים כדי למצוא פרחים כאלה לאהובותיהן, ואלה שלא נהרגו-אצלם הפרח היה לסמל אהבה והתגברות על מכשולים.

ידיעות ספרים, רומן היסטורי, 342 עמודים, 2018

לפני 8 שנים•
★★★★★
•לי יניני
המכתב האבוד

המכתב האבוד

ג'יליאן קנטור

כריסטוף התכוון לשלוח מכתב לאלנה, שהיו אוהבים בימי הכיבוש הנאצי. המכתב הגיע בסופו של דבר לאמריקה, וקייטי החליטה לחקור מה קרה לאלנה, שהמכתב לא הגיע לידיה.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•ברכה
המכתב האבוד

המכתב האבוד

ג'יליאן קנטור

רומן היסטורי יפהפה המתרחש על ציר הזמן: אוסטריה בתקופת ליל הבדולח (1938) ולוס אנג'לס-שנות התשעים- כשברקע נפילת חומת ברלין (1989).
זהו למעשה סיפורו של בול אבל לא סתם בול המשמש כאמצעי להעברת דברי דואר ממקום למקום, אלא בול שהוא למעשה פנינה אשר בעקבותיו יוצאים קייטי ובנג'מין למסע חוצה ימים ויבשות.
הסיפור נע בקווים מקבילים- אוסטריה טרום מלחמת העולם השנייה: כריסטוף ואלנה, חרטי בולים, העוסקים בשליחות מחתרתית של העברת מסרים ומסמכים מזויפים בעזרת בולים.
לוס אנג'לס- שנות התשעים של המאה העשרים: קייטי ובנג'מין,סוחר הבולים, מחליטים להתחקות אחר בול אוסטרי מיוחד הנמצא על מכתב באוסף הבולים של אביה. מהלך מסעם מעלה גילויים והפתעות כאשר אט אט התקופות המקבילות נשזרות האחת בשנייה.
לאורך הסיפור מופיע פרח האדלוויס, שלדברי אביה של קייט סימן "אות לתעוזה יוצאת דופן".

כיצד שני הסיפורים משתלבים? מה עלה בגורלו של המכתב עם הבול המיוחד? מהי אותה תעוזה יוצאת הדופן?
קראו ותגלו!

הכתיבה של הספר קלילה וקולחת והוא נקרא כהרף עין.

מומלץ לכולם ולאוהבי הז'אנר בפרט.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•Tamas
המכתב האבוד

המכתב האבוד

ג'יליאן קנטור

רומן היסטורי מרגש, קליל וזורם, מלא בטוויסטים והפתעות.
הספר מתרחש בשני זמנים:
הווה- לוס אנג'לס שנת 1989. עבר – אוסטריה שנת 1938.
כל פרק מתרחש בזמן אחר, לסירוגין. לאט לאט מתגלים הקשרים בין הפרקים ושני הסיפורים משתלבים לאחד ומסתיימים בהווה בסיום מאד מרגש.
אהבתי מאד את צורת הכתיבה והחיבור בין שני הסיפורים. זה סגנון שאני מאד אוהבת.
סיפור העבר - הסיפור מתחיל באוסטריה בשנת 1938. כריסטוף, יתום מהורים, עובד כעוזר לחרט בולים מפורסם בשם פרדריך. במאורעות ליל הבדולח, פרידריך נעלם וכריסטוף נאלץ לחרוט במקומו בולים עבור הגרמנים.
כריסטוף מאוהב באלנה, בתו של פרידריך. כריסטוף, אלנה ועוד חבר שלה מתחברים למחתרת האוסטרלית ומזייפים מסמכים ושולחים מסרים באמצעות חריטת בולים.
כאשר נראה כי עלו על עקבותיהם, כריסטוף מחליט שיעשה הכל בכדי להבריח את אלנה ולהציל גם את עצמו אך אלנה עקשנית. היא עושה מעשה נמהר ונעלמת. הקשר בינה לבין כריסטוף מתנתק.
סיפור ההווה – מתרחש בלוס אנג'לס בשנת 1989. קייטי נמצאת בהליכי גירושין. אביה חולה באלצהיימר ונמצא בבית אבות. לאביה יש אוסף בולים שאסף במהלך כל חייו והוא מאד יקר לליבו. קייטי מחליטה לשלוח את האוסף לסוחר בולים בשם בנג'מין כדי לראות אם יש בו בול יקר ערך.
בנג'מין מגלה באוסף מכתב סגור שמעולם לא נשלח, ועליו מודבק בול יוצא דופן מתקופת מלחמת העולם השנייה, בול שנחרט עם תוספת של פרח שמסמל ביטוי לאהבה ולתעוזה.
קייטי ובנג'מין יוצאים ביחד למסע בכדי לגלות מה משמעות הבול, מי כתב את המכתב ולמי הוא מיועד. במהלך המסע הם מתקרבים זה לזו אבל לכל קירבה מצטרף ריחוק, לכל אחד משקעים מהעבר ואהבה קודמת שעדיין הם לא מסוגלים לשחרר.
יש פה שני סיפורי אהבה מרגשים: אלנה וכריסטוף, קייטי ובנג'מין.
מה הקשר בין שני הסיפורים? איך הגיע המכתב לאוסף של אביה של קייטי? מי כתב את המכתב? למי הוא נכתב? מדוע הוא אף פעם לא נשלח? מה עלה בגורלם של אלנה וכריסטוף?
תקראו ותגלו! לאט לאט הכל מתבהר וכל הקצוות נסגרים.
בסוף הספר מופיעה הערת המחברת שבה היא מסבירה בדיוק מאיפה נלקח הרעיון של המכתב והסיפור בכלל. הדמויות בדויות אבל רעיונות רבים מבוססים על חוויות אישיות שלה המשולבות באירועים היסטוריים אמיתיים.
סיפור על אהבה, אומץ, אובדן, טרגדיות והמון תקווה.
תזכרו תמיד: אפשר לאהוב יותר מפעם אחת! "אין רק סוף אחד, אדם אחד שיכול לעשות אותנו מאושרים ... אולי כולנו יכולים להתחיל מהתחלה, להפוך לאנשים אחרים".
ממליצה בחום!

לפני 8 שנים•
★★★★★
•תושיק
דירוג
3.0
לפני 3 שנים

“כריסטוף התכוון לשלוח מכתב לאלנה, שהיו אוהבים בימי הכיבוש הנאצי. המכתב הגיע בסופו של דבר לאמריקה, וקי”