לצערי אין שום קשר בין הכתיבה המענינת והנהדרת של הספר "להחליף את המים של הפרחים" לבין הספר הזה. הוא ארוך ומשעמם. הפסקתי לקרוא לאחר השליש הראשון. לאחרונה אני מוצאת יותר מדי ספרים בהם הסופר/ת כותבים בצורת יומן, מתפרסים על שנים, על המון דמויות, על סיפורי משנה, על פרטי פרטים. אינני אוהבת את הזאנר הזה.

כריכת הספר עדינה מאד ובצבע תכלת כמו הים והשמיים.
בשנת 1987 נפגשים בתחילת שנת הלימודים בכפר לה קומל בצרפת שלש ילדים: נינה, אטיין ואדריאן. שלשה ילדים, שלושה עולמות וכל אחד נושא כאב משלו.
הקשר ביניהם חזק ביותר והחלום המשותף שלהם לעזוב את הכפר בתום הלימודים ולעבור לעיר הגדולה פאריז ושם לעסוק במוסיקה.
בינתיים הם מחוברים ביניהם באהבה גדולה, הם מהווים יחידה אחת שלא ניתנת להפרדה.
סיימו ללמוד האם ימשיכו יחד לפאריז? האם החברות תשאר כמו שהיא או תתפורר?
הקסם בכתיבתה של ואלרי פרין שזה הספר השלישי שלה שקראתי שהדמויות שלה הן מלאות רגש, עדינות וייחודיות. כל דמות עוברת תהליך והתבשלות בצורה כמו שהחיים מובילים אותה.
היופי בסיפר הזה שכל פרק מסתיים עם רמז לבאות וככה הקורא נשאר במתח.. כל עמוד מפתיע.
הספר גם מלווה מוסיקלית בזמרים שגם אנחנו גדלנו עליהם. הספר שנון , עמוק ומורכב כמו החיים. זה מסוג הספרים שנשארים איתך זמן רב.
כמי שאוהבת בעלי חיים אהבתי את נינה שמנהלת פנסיון לבע"ח שהיא מהווה את מרכזו של הספר וכל מה שקורה סביבה.
ממליצה.

דעתי שונה מהביקורות המלהיבות שקראתי על הספר.
לדעתי: הספר ארוך מדי . תאור החברות בין ה- 3 נמרך על מני כ 300 עמודים. תיאורי יחסי המין הינם תיאור שלא מוסיף לעליה בפירוט שלו. לא תמיד תיאורי מין עושים את הספר מעניין יותר. לדעתי במיקרה הזה פשוט לא מתאים. בכל פרק זמן התרחשות אחרת (פרק 12: 12.12.2017. בפרק הבא: יולי 1988.) בכל פרק מתווספים שמות. קשה לעקוב אחריהם ועל אחת כמה וכמה שלאורך 200 עמודים למשל מופיע דמות בשם עמנואל ולאחר מכן בעלילה מופיע הוא בשם עמנואל דמאם ולבסוף רק דמאם.אין עיקביות בשמות. בעמוד- 527 מופיעה אליאן פולו מי זו?? בהמשך בעמוד 530 מסתבר שזו – לילי.. החל מעמוד 500 מתחילה "תזוזה" שגם בה יש שמות נוספים .