"ההרצאה האחרונה" החלה מבחינתי, אני מאמין שמבחינת הרבה מאיתנו, כהרצאה מצולמת שכל מי שלא נכח באולם בו עמוס עוז נשא אותה יכול היה לצפות בה לפחות בשלב מאוחר יותר דרך יוטיוב.
כזכור לכם, עמוס הנביא מוזכר בתנ"ך בין יואל לעובדיה. יש האומרים שהנבואה שלו היא חזון העצמות היבשות. גם עמוס עוז היה נביא, תקראו / תקשיבו לדבריו אלה ותבינו שכך מסתבר גם עמוס שלנו, לפחות באחרית ימיו, למרות שיאמר לזכותו כי עוד משנותיו הראשונות לצד רומאנים שכתב אחת לכמה זמן הביע את דעתו על מה שקורה בארץ. אני באופן אישי זוכר אותו מאנשי שמעון פרס וגם את זה כמובן אני זוקף רק לזכותו.
ההרצאה הזאת מזכירה לי יותר מכל השיר של המשוררת, לאה גולדברג, "מה יהיה בסופנו". באמת שאלה טובה. אם נבחן זאת הרי שלעניות דעתי, נבואה ישנה אך עצמות יבשות אין, אפילו עד כמה שזכור לי עוז עצמו לא צמא ובפאתוס שהיה לו הוא גרם לדממה מוחלטת באולם האוניברסיטה. ככל הנראה שאם היה צמאון הוא בלט יותר בצמא לשמוע את דבריו. טוב שמצאו לנכון להדפיס את דבריו אלה אבל חבל רק שלא כתוספת לספר, אני סמוך ובטוח מי שירצו ימצאו עוד דברים שלו שטרם יצאו לאור.
אגב, מה שניסו לומר עליו אחרי מותו לא הרס בעיניי כהוא זה מאישיותו, תמיד ראיתי אותו כאיש גדול (כפי שמקובל לומר "ענק בדורו") ואני ממשיך לזכור את ההילה שהיתה סביבו. לצערי אולי לא זכיתי להיות במעמד של ההרצאה הזאת אבל אני זוכר מעמד אחר, ערב מפגש שלו כסופר עם חלק מקוראיו. היה נפלא. יהי זכרו ברוך לעולם ועד.

















