הספר נח על המדף שנים ארוכות מאז שיצא לאור, ניסיתי להתחיל אותו כמה פעמים, ובכל פעם בסופו של דבר בחרתי בספר אחר. הפעם הרגשתי שזה בדיוק הספר שאני צריך עכשיו, ולשמחתי הרבה לא טעיתי :)
הכריכה מהממת ומושכת מאוד, ושמחתי עוד יותר לגלות ששמרו על הכריכה המקורית. העלילה מובאת כלבבי בגוף ראשון מפיה של גרייס הגיבורה, הפרקים קצרים ונעים בין ההווה לעבר של גרייס, צ'רלי ודן והתפתחות קשרי החברות ביניהם. העלילה סוחפת, הכתיבה רגישה ומשלבת עומק ותיאורים מורכבים של אשמה, אבל ואובדן יחד עם הומור ציני, אשר יחד יוצרים איזון מושלם.
אהבתי מאוד את העומק הרגשי של הגיבורה והזדהיתי עם מחשבותיה ותחושותיה. ניכר מאוד שהסופרת יודעת אובדן מהו ומיטיבה לתאר אותו בצורה עדינה ומדויקת, על שלל גווניו ופרטיו.
ובכל זאת, מדובר בספר מתח. אז האם הוא מספק את הסחורה ככזה? ובכן, הוא בהחלט מנסה. בחצי הראשון המתח צפוי עד מאוד, ברמה שמרגישים צורך לצעוק לגיבורה בקלישאתיות: "מה נסגר איתך??? איך את לא רואה???" והטוויסטים צפויים מאוד. לקראת הסוף היה טוויסט מרכזי שלא צפיתי וטרף את מה שחשבתי שאני יודע, ומאז ניסיתי להעלות השערות ללא הפסקה ונקלעתי לשורת גילויים וטוויסטים שנחתו עליי בקצב מסחרר, שלא הייתי מעלה על דעתי בשום אופן והשאירו אותי פעור פה ממש עד הסוף. אהבתי את האפילוג המרגש והאופטימי, שמזכיר שאפשר לצמוח כמעט מכל משבר, להתחיל מחדש ולסלוח לעצמנו ולאחרים. בנוסף, הערכתי במיוחד שהסופרת לא הסתפקה בלהודות לקוראים במסגרת התודות בסוף הספר, אלא הקדישה לנו מכתב נפרד. זה הספר הראשון של הסופרת, והיחיד עד כה, שתורגם לעברית. וחבל שכך, כי הוא ממש עשה לי חשק לקרוא ספרים נוספים שלה. אולי בעתיד אנסה לקרוא אותם באנגלית בע"ה.
לסיכום, ספר טוב מאוד, מרגש ונוגע. נהניתי מכל רגע ובהחלט ממליץ עליו. רק אל תבואו עם ציפיות גבוהות מדי מבחינת המתח, כי הוא אמנם מגיע בסופו של דבר, אבל לוקח לו הרבה זמן להניע

״האחות״-לואיז ג׳נסן

הוצאת דני ספרים
372 דף

צ׳רלי אמרה לגרייס לפני מותה: ״עשיתי דבר נורא גרייס… אני מקוה שתוכלי לסלוח לי…״

הפרקים נעים בזמנים של אז… ועכשיו…

גרייס וצ׳רלי, 2 חברות טובות, חופרות בור ביער וקוברות קופסה שקישטו יפה ושמו בתוכה חפצים לזיכרון ונשבעו שיפתחו יחד עוד כמה שנים.
שנים אחרי, צ׳רלי מתה וגרייס הולכת לפתוח את הקופסא לבד ולגלות מה צ׳רלי קברה.
הן הכירו כשגרייס עברה לגור אצל סבה וסבתה בגיל 9, יחד עם צ׳רלי, שיבון ואסמה החברות שאליהן התחברה.
מה קרה שגרם לגרייס לעזוב הכל ולעבור לביתם של סבה וסבתה.
מדוע היא לא רוצה לדבר עם אמה?
בינתיים גרייס גרה עם דן שהכירה מגיל 9, ושניהם מחפשים מי היה האבא של צ׳רלי, כשאמה לקסי, שיכורה ומעורערת תמידית, לא מסכימה שימצאו את האבא של צ׳רלי.
למה?
שיבון תמיד רצתה את דן, שרצה את גרייס וזו לא עמדה בשקט.
בזמן שהם מחפשים את האבא, הם מגלים שלצ׳רלי יש חצי אחות בשם אנה.
אנה מתארחת בביתם של דן וגרייס, אך משהו לא תקין. מערכת היחסים עם דן משתבשת, אנה לוחצת על גרייס בעיניינים שונים, האם היא מנסה להפריד את גרייס?
גרייס כל כך מתגעגעת לצ׳רלי שהיא מחבקת ועוטפת את אנה וכנראה זה לא הדדי….
כל הזמן הזה גרייס חשה שמישהו עוקב אחריה, אך האם היא מדמיינת או שבאמת עוקבים אחריה ומי? למה?

שוב ושוב פרק מותח מביא עוד פרק מותח ואי אפשר להפסיק לקרוא.
מתח פסיכולוגי בין גרייס לאנה, מי תנצח?
איזו הפתעה מחכה לקוראים?

ספר מותח וטוב.

האחות הוא מסוג הספרים שגורמים לי לקרוא באמצע השבוע (למרות שאני משלמת מחיר כבד על מחסור בשעות שינה) כי פשוט אי אפשר להניח אותם בצד עד הסופ"ש הבא.

לכאורה, חייה של גרייס נינוחים. יש לה זוגיות יציבה, עבודה טובה, בית, חתול, אבל בתוך ראשה ונשמתה מתחולל ריקוד שדים שלא נותן לה מרגוע.

ואז מגיעה אנה. האחות של. אנה מצליחה להכנס לחייה, לביתה, לנשמתה ולחולל שם סערה הרבה יותר גדולה ממה שגרייס שיערה.

בקיצור חברים,
מבלי להמשיך ולפרט את העלילה ולהרוס לכם את ההנאה, אכתוב שזהו בהחלט ספר מתח ראוי וטוב!
ממליצה מאוד מאוד!

אפשר לומר שאת הספר הזה ״שרדתי כדי לספר״..
גרייס איבדה את חברתה הטובה צ׳ארלי כך מתחיל הספר, המשפט האחרון שאמרה לה צ׳ארלי לפני מותה ממשיך להדהד במוחה והיא מנסה למצוא תשובות לשאלות שיש לה, כדי למצוא את התשובות היא יוצאת למסע חיפושים אחר אביה הביולוגי של צ׳ארלי. להפתעתה היא מגלה את אחותה של צ׳ארלי-אנה, או לפחות ככה היא מציגה את עצמה, גרייס בטוחה שמישהו עוקב אחריה אך האם אלו כדורי השינה שמטריפים את דעתה?
הספר נע בין אז להיום ומזגזג ביניהם. התחלת הספר בהחלט גורמת לסקרנות רבה סביב כל סיפור מותה של צ׳ארלי, רוב הנסתר על הגלוי והרבה תשובות מתחמקות או שקרים חפוזים גורמים לתהות על קנקנה של גרייס ולנסות להבין מה מסתתר מתחת לפני השטח.
גרייס גרה עם דן שגם הוא כמוה גדל יחד עם צ׳ארלי, היחסים ביניהם לגמרי מתדרדרים עקב מותה של צ׳ארלי ועד שהם קצת מצליחים להתאושש מגיעה אנה.
עד כאן הכל טוב, אמרתי לעצמי סבבה מסקרן נמשיך לקרא אבל איכשהו במהלך הספר הרגיש לי כאילו הסופרת מנסה לרקום עלילת מתח סוחפת מגיעה לנקודת שיא ולבסוף מביאה איזה פתרון סתמי וריק שלא באמת מקדם את העלילה(למשל ואשתדל בלי ספויילר, לגבי מי שעוקב אחריה). השקרים נערמים, הדמויות קצת לא יציבות לטעמי ובסופו של יום העלילה כל כך מיותרת וסוף הספר רחוק מלהיות אמין בעיניי.
אז כן, שרדתי עד סוף הספר כי איכשהו הוא סיקרן אותי בכל זאת אבל הסוף שלו גרם לי להגיד-בזבוז זמן! וחבל, היה לו פונטנציאל.
אז מבחינתי הספר מאכזב אבל כמובן שזה נתון לשיכולכם אחרי הכל כתוב על הכריכה ״מקום ראשון ברשימת רבי המכר באמזון״ אז מי אני שאתווכח?!