לפני שנים רבות מאוד, נגרם לי הלם גדול, כשגיליתי שהרופא שלי, שהוא רופא מפורסם ואיש מקצוע מעולה, הוא גם טיפש גמור. לא הצלחתי ליישב את הדיסוננס הזה. מצד אחד כישרונות גדולים, מצד שני חוסר פקחות בולט. לא הייתי צריכה להיות מופתעת, הרי היו בכיתתי בנות שקוששו מאיות בקלות יתרה, אבל היו עפרונות בלתי מחודדים, לעומת תלמידות בינוניות, שהיה תענוג לדבר איתן.

פיטר ג'יימס הוא בדיוק הטיפוס הזה. הספרים שלו מענגים ביותר, בכל ספר הוא עוסק בנושא מסוים, בעומק ובידע מרשים, כולל עבודת המשטרה שהיא סיזיפית, איטית ומרגישה נכון, ולא כוללת להטוטים והברקות שבהם תופסים את הפושע בשתי דקות. מכל ספר שלו אני לומדת תחום אחר, מסחר באיברים, דרך נעלי מעצבים, שעוני מותג עולמיים ועד הברחות סמים. מאידך, הכתיבה שלו היא של אדם ממש טיפש, והדיאלוגים מביכים מאוד. כשהגיבורים שלו מפיקים איזה משפט שאמור להיות שנון, זה מעורר גיחוך. זו הסיבה שהספרים יהיו הרבה יותר טובים כשיהפכו לסדרות או סרטים.

בגב הספר כתוב שרבים מספריו הפכו להצגות תיאטרון או סרטים. למרות שקראתי את כל הספרים ועוד לא סיימתי את האחרון (התשעה עשר במספר), לא נתקלתי עדיין ביצירות שנעשו על פי ספריו, כנראה שזה קורה רק בבריטניה.

בספר הזה הוא עוסק בשוק האומנות, שמצטייר כאי של תרבות, ולמעשה, הוא רווי יצרים אפלים, פשע וזיופים. כרגיל, רוי גרייס הוא החוקר הממונה על התיק, אותו רוי גרייס, איש משפחה נחמד שחווה טרגדיות גדולות, והוא מלווה בידי הצוות הקבוע שלו, רובינסון, חובב הסרטים, נורמן פוטינג גס הרוח, איש הלא-פוליטלי-קורקט וכל השאר.

כרגיל, שם הספר מכיל את אחת ההטיות של "מוות" (גם באנגלית) וזה סימן ההיכר הראשון של הסדרה. ומעניין שאין גבול, כנראה, לכושר ההמצאה של המתרגמים ושל פיטר ג'יימס עצמו.

הקיפלינגים, זוג נחמד בשנות הארבעים לחייו, חובב שמונצ'ס עתיקים או סתם שמונצ'ס, מוצא באיזו מכירה ציור מכוער להפליא של זקנה, שיש לו מסגרת נאה במיוחד. הם מחליטים שהקנייה היתה ראוייה בגלל האפשרות להשתמש במסגרת בשביל ציור אחר. (עוד אשוב למסגרת אחר כך). באופן מקרי, מתקלף חלק מהציור המכוער וחושף תחתיו ציור יפהפה שנחשד על ידיהם כציור עתיק. במסגרת תוכנית טלוויזיה שנודדת בדרכים, ובה מומחים מחווים דעתם על כל מיני אוצרות שכוחים שעברו בירושה, הקיפלינגים הסקפטיים מגיעים בהתרגשות עם הציור שלהם. להפתעתם המומחה כמעט בטוח כי מדובר בציור אבוד, חלק מסדרה, של צייר ענק מהמאה השמונה עשרה, טרום המהפכה הצרפתית, ומחירו במכירה פומבית עשוי להגיע לחמישה מיליון פאונד כציור בודד, והסדרה כולה לחמישים מיליון פאונד. כסף קטן.

ומכאן מתחילים הדברים להתגלגל. סוחר אומנות שנרצח כמה שנים קודם לכן ויש לו קשר לסדרת הציורים הזו, זייפן מומחה בינלאומי, אשר מומחיותו בזיוף ציורי מופת של המאסטרים, פורץ מומחה, אספן אובססיבי ועשיר, לכולם יש אינטרס בציור של הזוג קיפלינג. ועל החקירה, כאמור, מנצח רוי גרייס, בעדינות, באדיבות אבל בנחישות, בעיר האהובה עליו ברייטון אנד הוב אשר במחוז סאסקס.

קשה להניח את הספר מהיד, למרות שהרע והמרושע ידוע לנו כמעט מההתחלה. בספרים של פיטר ג'יימס, המתח לא נובע מאי הידיעה באשר לזהותו של הרוצח, אלא מן המהלכים שעושים הטובים והרעים בדרך למפגש הבלתי נמנע. כמו תסריטאי מומחה, פיטר ג'יימס עוצר תמיד בנקודה מותחת ועובר לאחד הגיבורים האחרים. בספר הזה, משום מה, הוא קוטע סצינות שלמות לפרקים קצרים יותר ללא סיבה נראית לעין, אבל ניחא.

ואם תשאלו אותי, למה אני קוראת ספר כזה אם אני יודעת מראש לצפות לבינוניות ולחוסר שנינות בולט. ובכן, כשאתם אוכלים גלידה אתם יודעים מראש שזו לא תהיה יצירת מופת קולינרית, אבל היא תגרום לכם הנאה. זו התשובה. ובנקודה זו כל הפיינשמקרים מעקמים את האף, אז אין בעיה, יערב ויבושם לכם, ואני אמשיך, בין שאר עשרות מיליוני הקוראים הרדודים, ליהנות מהסדרה הזאת. (ושלא תהיה לכם טעות, החיבה היתרה שאני רוחשת לספרי מתח, נולדה בערך לפני שלוש עשרה שנה. עד אז הספקתי לקרוא סופרים מכובדים מכל הסוגים, המינים והאומות) עכשיו אני מרשה לעצמי ליהנות בלי נקיפות מצפון, גם ממה שלא ירים אותי אינטלקטואלית.

בסוף הספר, פיטר ג'יימס אסיר התודה, מונה בשמותיהם 127 איש שעזרו לו בתחקיר ובכתיבה (חלקם תרמו את שמם לדמויות בספר הזה ובבא אחריו (יש לציין גם כחמישים בעלי חיים...). ספרתי. עם כל כך הרבה עוזרים הייתי מצפה שמישהו ישים לב לאיזו נקודה מוזרה בספר. וכאן אנחנו חוזרים לעניין המסגרת של הציור. הציור המדובר, שזויף יותר מפעם אחת, צולם במקור לתוכנית טלוויזיה, וכך זכה לפרסום רב כולל המסגרת שלו. לזייף באופן מושלם ציור בן מאתיים וחמישים שנה, ניחא. פיטר ג'יימס מסביר איך זה נעשה על ידי הזייפן הטוב בעולם. רכישת קנבס עתיק, שימוש בפיגמנטים של צבע שנעשים ידנית, שתילת סיבים של בגד עתיק בציור, בקיצור טכניקה שלמה. אבל איך מזייפים את המסגרת העתיקה??? אם יש מסגרת עתיקה אחרת, אי אפשר לזייף את הדוגמה, מעץ חדש אפשר לזייף את הדוגמה, אבל לא את העץ הישן. בקיצור, לא ייתכן. ומכיוון שאין מדובר בציור ללא מסגרת והיא מהווה פרט חשוב בסיפור, יש פה כשל לוגי.

שלחתי לפיטר ג'יימס את השאלה שלי (קיבלתי תגובה שהמייל התקבל ותשובה תגיע בעוד כמה ימים) נחכה ונראה...

״אמנות או למות״-פיטר ג׳יימס

הוצאת אולימפוס
411 דף

אני כמו כלב נאמן, המפרי הנאמן, לא מוותרת על אף ספר של פיטר ג׳יימס על רוי גרייס הבלש.
חיכיתי וחיכיתי והידד! הספר אצלי ביד!!!!
אחרי ליטופים וחיבוקים, זה הזמן להתחיל.

ראשית, נכון שהסיפור הוא על אמנות ולכן שם הספר ״אמנות או למות״, אבל זה לא הפירוש שלו באנגלית… ״Picture you dead”.
וזה הדבר היחידי שמפריע לי.

2015-צ׳רלי פורטוס, בעלים של גלריה לאמנות, איש מופת, קפדן, בעל הרגלים קבועים ואמין בעיני הבריות, נשוי לסוזן ואבא לאוליבר. הוא נכנס לבעיות כספיות כשהוציא את כל חסכנותיו על עיסקה מפוקפקת, היה צריך כסף בדחיפות על מנת שהבנק לא יחרים את הגלריה שלו שטיפח עוד מימי אביו.
הוא קונה ציור שנעלם מימי המהפיכה הצרפתית, של הצייר ז׳אן-אונואה פרגונאר מהמאה ה-18, ללא בדיקות, במזומן, 50 אלף פאונד, למוכר ז׳אן קלוד דובואה.
אחרי בירורים קלים, הוא מביא לג׳ורג׳ אסטון-אספן חפצים צרפתיים, שמעוניין בציור שעליו ישלם 5 מיליון פאונד.
זה ציור שהוא חלק מרביעיית ציורים של אותו צייר. סתיו, חורף, אביב וקיץ.
צ׳רלי נרצח בפתח השער של הבית של ג׳ורג׳. הציור נעלם.

2019-הארי ופרייה קיפלינג אוהבים את חיי השיגרה.
כל יום ראשון נסעו לשוק המציאות לקנות מזכרות מהמשטרה להארי ופסלונים וספלוני טובי לפרייה.
הארי מוצא תמונה מכוערת עם מסגרת יפהפיה וקונה אותו.
בביתם, בתאונה מוזרה, הציור עולה באש והם מגלים ציור יפהפה מתחת.
הם מגלים שיש להם את אחד מהציורים של פרגונאר. אחד מהרביעייה.

2019-הבלש רוי גרייס מקבל לעבור על תיקים ישנים.
הוא מחליט לעבור על הרצח של צ׳רלי פורטוס. יותר מדי סימני שאלה נותרו.

בינתיים, ארצ׳י גוף, גנב לא יוצלח, רוברט קילגור, עובד נאמן (בפחד) של סטיוארט פייפר, אדם שנפצע קשה מתקיפה של 3 בני נוער שעיוותו לו את הפנים, אך נקם בהם באכזריות. כאדם עצמאי כלכלית ועם פנים מעוותות, הוא הצליח כספית ופיתח אובססיה לציורים מקוריים. הוא חושב שנולד בתקופה הלא נכונה והיה צריך להוולד בתקופת האימפריה הרומאית בזמן ההדוניזם (תענוגות ושובע).
מצידו, כל הדרכים כשרות לקחת דברים ואמנות שרצה.
יש לו את שלושת הציורים של פרגונאר, אותם השיג בדרכים כשרות, להבנתו.
הוא רוצה את הציור הרביעי.

מכאן לשם, הציור עובר יחד עם בעליו… ומי שרוצה להיות בעליו… דרך חתחתים עמוסה אקשן ופחד.

אנו קוראים קצת על היסטוריה ומעט ידע על ציורי אמנים מהעבר.

הפעם יש מעט יחס למשפחה של רוי. לא כמו בספרים הקודמים.

ספר טוב, הפעם פחות טוב מקודמיו, אך עדיין נפלא וכמובן אני מחכה לספר נוסף.

סוף נהדר!!!!!
נהנתי!!!