טבע התודעה הוא ספר חשוב. כל אדם צריך לקרוא אותו. בספר תמצאו מבחר מהרצאותיו של אלן ווטס בנושאים שכולם קשורים בתפיסת המציאות. הוא מדבר על השינוי התפיסתי שלנו, האפשרי וההכרחי, מתחושת זרות ונפרדות לתחושה של חיבור ושייכות לעולם. ווטס מאד בטוח בעצמו, הוא דעתן ואדם חכם שלא שמר את דעותיו לעצמו ובאמת חיפש להביא לשינוי תפסיתי ותודעתי שיביא כל אחד למקום אליו הוא צריך להגיע, הוא לא חיפש מאמינים ושנא שקראו לו וייחסו לו תכונות של גורו.
גם אם אנחנו לא מודעים לזה, גם כשזה לא מורגש, אנחנו גדלנו בתרבות שמכריחה אותנו להילחם בטבע, להתנגד לו, להיות עוין כלפיו. כשאני אומר "טבע", כשאלן ווטס משתמש במילה "טבע" הוא מדבר על הכל, כל מה שחי ונמצא, כל מה שנראה ונסתר, כל מה שקיים קרוב ורחוק, אנחנו ובעלי החיים והסביבה שלנו. הוא לא עושה הפרדות. מבחינתו אין פירמידה ואין היררכיה ומעמדות וכוח ואינטרסים. כל אלו שייכים לראש הדפוק של האדם שמנסה להילחם כדי לשרוד, הוא נלחם כי הוא מפחד. הוא מפחד מהאי-ודאות, מהמוות, הכל מפחיד בעולם המשוגע הזה. כך סיפרו לנו.
מה אם זה לא המצב? חשבתם על זה פעם? אם אין היררכיה ומעמדות וכוח עליון, מה יש? אם אין דתות ואלוהים, מה יש? מה בעצם ווטס רוצה מאיתנו. אתם לא תראו סנאי יושב ביער וחושב על זה שהכל נגמר בסוף, לארנב אין קופת חולים. הטבע לא חושב על עצם היותו טבע, על התהליכים שקורים ומתרחשים, הוא לא שואל שאלות, הוא פשוט חי עד שמת. וההרמוניה קיימת שם כי היא שוכנת בכל ואנחנו חלק ממנה, בחיים ובמוות.
ווטס רוצה שנקבל שהכל אחד. וזה לא בקטע רוחני, בכלל לא. תפיסה שכזאת תביא איתה רק טוב. אבל להגיע לשם זו חתיכת דרך. שהרי אדם מתעסק בלשרוד בחיים האלה ולא באמת בלחיות. וכשאתה שורד אתה במוד מלחמה, אתה לא נח, אתה מפחד, אתה לא מסוגל לחשוב בהיגיון, אתה מאבד את זה ואז אתה מתחיל לסבול בתוך הגוף שלך עצמך, שאתה בלאו הכי רואה בו כגוף זר, גוש בשר עם תאריך תפוגה בעולם אכזר ומפחיד ובסוף דממה מוחלטת או כל סיפור אחר שאתם מספרים לעצמכם, וכתוצאה מכך אתה מתחיל להילחם באחרים ובסביבה שלך.
לווטס חשוב להדגיש שאי אפשר לתאר אדם בלי הסביבה שלו. אנחנו תוצר של הסביבה שלנו והסביבה שלנו היא תוצאה של מי שאנחנו. אנחנו אמורים לחיות בהרמוניה יחד. אמורים. זה לא קורה. זה לא קורה כי אנשים עדיין מאמינים שהם מה שסיפרו להם. אבל ווטס אומר ומדגיש שלא! הגיע הזמן להתעורר. הגיע הזמן להבין שאתם, אתם האלוהים, אתם היקום, אתם הכוח העליון הזה ואתם, רק אתם, אחראים לסבל שלכם או לאושר. הוא רוצה שנפסיק לפחד. שנפסיק לקבל רעיונות ולהאמין לכל דבר שמספרים לנו רק בגלל ש. הוא מבקש מאיתנו להתחיל ולחיות, אין תירוצים, אין אגו, אין אחר כך. רק עכשיו. הוא בסהכ רוצה שתקבלו את זה שאין שום דבר חזק מאיתנו, שהכל זה הבל הבלים, מה שיש זה מה שאתם עושים ומה שאתם יוצרים. אתם הביטוי של העולם הזה כמו שגל הוא ביטוי של האוקיינוס, כמו תפוח שגדל על עץ תפוחים.
בספר ווטס נוגע בנושאים רבים, ופעמים רבות הקריאה בו הזכירה לי טריפ פסיכדלי, בתחושות, בהרחבה התודעתית. הוא מפרק את החברה לגורמים ומתחיל לנתח אותה, הוא מנתח את הרעיונות והמודלים שהפכו את החיים שלנו ואת העולם שאנחנו מכירים היום למה שהוא. אלו הרצאות שכדאי לחזור ולקרוא כמה פעמים, בכל תקופה בחיים. ווטס מדבר על דת, על דימוי אלוהים, מיתוסים, עיצוב התודעה והמציאות שלנו בידי כוחות ואינטרסים, המוות, מגבלות השפה, הקשר שלנו לטבע והיחס שלנו כלפיו. הוא מזכיר סמים פסיכדליים בהרצה אחת ומדבר על הרחבת התודעה שלנו. על הקשר הישיר והנכון בין סמים פסיכדליים להתפתחות התודעתית שלנו, ורק אלו מאיתנו שעשו סמים פסיכדליים יכולים להבין את הרעיון מאחורי הקונספט של להיות אחד עם הטבע ולהבין שאגו לא קיים. זה ספר למרחיקי לכת. זה ספר לאנשים שמבינים שכל העולם במה וזו בסהכ המערכה הראשונה.
התודעה מרתקת אותי. לימדו אותנו לפחד ממנה, לימדו אותנו שיש לכל אחד מאיתנו קול פנימי כזה, האני, האגו, והאגו זה או דבר שיש להילחם בו או להיעזר בו כדי להשתפר ולהמשיך קדימה. מה אם האגו הוא בכלל אשליה? מה אם האגו לא באמת קיים. אלו שאלות שאני שאלתי את עצמי המון שנים. ואז בשיחה אחת עם חבר, אחרי ששנינו התנסינו בסמים פסיכדליים, הגענו למסקנה שאגו הוא אשליה. אלן ווטס במקרה כתב את אותו המשפט בספר הזה וגם הסביר למה לדעתו האגו לא באמת קיים, שמחתי לראות שאני לא היחיד שחושב ככה. מדובר בעוד טעות, הבנה לא נכונה שלנו את נבכי הנפש והתודעה. וכשאדם לא מבין את עצמו, כשאדם מפחד מעצמו, הוא לא יכל לקבל את הסביבה שלו וזה מקור גדול לבעיות גדולות.


















