כאשר התחלתי לקרוא את הספר לא היו לי ציפיות רבות. בזמן האחרון קראתי הרבה ספרי מקור וכבר חשבתי שמיציתי ושרצוי שאקרא ספרות מתורגמת. אבל מה התחלתי לקרוא ומיד נשאבתי לתוך העלילה שיצרה מירה מגן. במהלך הקריאה נזכרתי שקראתי עוד ספרים שכתבה מגן בעבר. בספר מספר דמויות כאשר כל דמות מייצגת תכונה שונה מטבע האדם. הדמות הראשונה יולה היא סופרת שגרה בדירה זרה ומנסה לכתוב ספר. דמות נוספת היא ניסו ילד לאימא חד הורית שעוסקת במקצוע העתיק בעולם. בקומה למעלה זוג רופאים הגבר פסיכיאטר ואשתו רופאת משפחה.
הדמות שהכי התחברתי אליה היא סמדר אישה עם עבר פסיכיאטרי שבמשך שנים ניהלה רומן עם אלוהים.
מכיוון שאני לא רוצה לעשות ספויילרים אכתוב איך הרגשתי במהלך הקריאה: מצב הרוח שלי בהתחלה היה מעולה ולאט לאט לאחר שנשאבתי לתוך הספר התחלתי להרגיש עצבות, ייאוש, דיכאון והבנה שהקיום האנושי מלא בסבל ואף אחד לא יוצא חלק במהלך החיים. לכל אחד ואחת יש בעיות התמודדויות וקשיים. לפני 20 שנה כאשר הייתי צעיר וטיפש האמנתי שספרים יכולים לשנות אותי לגרום לי להיות אדם יותר טוב, יותר שמח ויותר מאושר. אך התפקחתי והבנתי שאנשים לא באמת משתנים.
טוב חפרתי מספיק ספר טוב מומלץ לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
