בוקר בהיר אחד, מחוץ למפקדת האף-בי-איי העולמית, מוציא גבר אקדח ויורה באישה באמצע הרחוב. בעוד האישה המתבוססת בדמה נופלת ומתה, יורה בעצמו הגבר וקורס אף הוא.

איימוס דקר, סוכן האף-בי-איי הוא לא סוכן רגיל. יש לו יתרון על פני חבריו. הוא ניחן בזיכרון צילומי. כל מה שראה אי פעם יישאר מתויק לנצח בזכרונו, עליו רק לסרוק את הזיכרונות ולהגיע לנקודה המסוימת אותה יחפש. דבר שעוזר לו בחקירות מן הסתם. באותו בוקר איימוס היה עד לרצח, והוא מתמנה לחקור את המקרה.

הנרצחת- מורה רווקה בגיל העמידה המלמדת בבית ספר קתולי, ובשעות הפנאי מתנדבת בהוספיס לחולים סופניים. הרוצח- איש משפחה מסור, קבלן אמיד וגדול בעל עסקים ענפים.

מי רצה במותה של המורה השקטה והצנועה המגיעה לעבודתה במכונית חבוטה, והולכת להקריא ספרים לילד חולה סופני השוכב בהוספיס? מה קושר את הרוצח והנרצחת שלכאורה לא היו נקודות השקה בחייהם?

בחקירה מתגלים פרטים תמוהים הבאים ללמד שדברים שרואים מכאן לא רואים משם.

הספר נקרא בקצב מסחרר, באלדאצ'י הוא להטוטן של מותחנים. הוא יודע את העבודה, ולא מאכזב. זה כמו לקחת רכב שהיה רכב החלומות שלך לנסיעת מבחן. אתה יודע שיהיה טוב ושתעבור את הנסיעה הזו בצ'יק. כי מה בעצם יכול להתפקשש? בא לי טוב הספר הזה אחרי ספר שהיה עמוס רגשית, הייתי צריכה את הרגיעה הזו בצורת מותחן טוב.

כוח הניתוח של דקר הוא על אנושי.
ספר בינוני מאד ביחס לספרים אחרים של דויד באלדאצי.
לא אהבתי את האריכות המוגזמת בעלילה.
ספר שנכתב בצורה שטחית.
לא מומלץ.

עוד רומן מתח יוצא מהכלל עם הזוג הבלתי אפשרי והמוזר כבלשים ומפצחים תעלומות מטרכבות. מומלץ מאוד.