אני מאוד שמח שקראתי את הספר החדש של יאיר אגמון. הכתיבה של הסופר מעולה, מדויקת ומביעה דרך המילים רגשות שצפים ועולים בקורא.
יש הרבה צדדים לאהבה, וספר זה מאיר את כולם. את הצדדים הטובים הנעימים והיפים ואת הצדדים החשוכים אלה שתמיד באים לאחר האופוריה של תחילת ההתאהבות.
בספר האקסיות שהוא גם ספר האקסים יש חמישה סיפורי אהבה כושלים על גברים ונשים שהתאהבו ופרחו ושמחו ולאט לאט נבלו והתפוגגו.
יאיר אגמון כותב על החיים כמו שהם באמת שיש רגעים גרועים בחיים וגם באהבה והחיים לא תמיד זוהרים כמו בסרט קולנוע.
כל פעם שיש בספר רגע טוב שקורה לגיבורים מיד המציאות מכה ושוב הכול מתהפך.
כל אחד ואחת מהדמויות בספר חווה את החיים על שלל גווניהם. כולם משקרים, מסתירים, אוהבים, שונאים, בוגדים. התפעלתי מהדמיון של הסופר ומהיכולת שלו לכתוב עלילות אהבה שלא מפסיקות להפתיע.
בכל סיפור משהו לא הולך משהו מתפרק. והסופר מטיב לצלול לנפש האדם ומאיר אותה כמו שהיא באמת: מסובכת, מתוסכלת, כמהה לאהבה מלאה בפחדים במחשבות וברצונות.
הספר יצא בספרית פועלים סיפורת.
עורך הספר: גדעון טיקוצקי.
אני ממליץ מאוד על הספר ומקווה שעוד אנשים יקראו אותו וייהנו ממנו.


















