מעל 2,100 עמודים כבר קראתי על הילדים המשונים. אז זהו, זה סופי: אני מאוד אוהב את הסדרה הזאת וחושב שהיא מיוחדת!
ברור שאתן לספר הזה 5 כוכבים, כי הוא עמד בכל הציפיות שלי, הוא היה מרתק וסוחף עד כדי כך שקראתי את כולו - 350 עמודים (כולל תמונות מעניינות) - ביומיים בלבד!
"אם הסערות", שבמקור באנגלית נקרא "ועידת הציפורים", ממשיך את ההרפתקאות שהתחילו בספר הקודם, והוא השני בטרילוגיה השנייה על הילדים המשונים באמריקה.
ידעתי שזה יהיה ספר טוב כבר כשקראתי את המשפט הראשון שפתח את הספר:
"עמוק בתוך הקרביים הקורנים-בירוק של שוק פירות ים בצ'יינטאון, בקצה מעבר ללא מוצא שמשני עבריו אקווריומים מלאים סרטנים, השתופפנו בשלולית החושך שיצרה בולעת-האור, ואלף עיני יצורים נועצות בנו מבט."
כל כך מסקרן, מגניב ומיוחד.
אז ב"מפת הימים" ג'ייקוב מצא משונה חדשה בשם נור, שיכולתה המיוחדת היא לאסוף אור ולשחרר אותו.
בספר ההמשך מה שכל כך אהבתי הוא שהעלילה כמעט לא הייתה עקבית. בדרך כלל אני ממש לא אוהב ספרים כאלה, שאין בהם קו עלילה ברור, אבל הפעם זה היה שונה ובכוונה – כמה מתח זה הוסיף! בהתחלה אויבים רודפים אחרי נור וג'ייקוב, אחר כך המשונים מצטרפים, מגלים נבואה מיוחדת על נור, נור מגלה חלק מהאמת על משפחתה ורוצה למצוא אותה, פתאום יש פיצוץ, אלמה נפגשת עם וועידת הציפורים כדי למנוע מלחמה, נור וג'ייקוב מתקרבים (אבל מה יהיה עם אמה?), מישהי נעלמת ודורשים מג'ייקוב למצוא אותה, שוב ג'ייקוב צריך להילחם בחלולים ורשפים, וכך הלאה... כל פעם אי אפשר לדעת מה מחכה לנו!
הרגיש לי שהספר הסתיים מוקדם יחסית, מה שכמובן לא פגם בהנאת הקריאה, ושהיה נכון יותר להוסיף עוד 100 עמודים לספר כדי שלא ירגיש קצר כמו הראשון.
הספר השישי והאחרון ייצא בעברית ממש בקרוב. אני כבר לא יכול לחכות לדעת איך הכל ייגמר!
כמו בספרים הקודמים, גם הפעם התמונות (המטרידות לעיתים) לאורך הספר הן מקוריות ומוסיפות עוד נופך בהנאה ובהיסחפות לסיפור. מאוד ממליץ לקרוא ולהתאהב בהרפתקאות המרתקות של הילדים המשונים.


















