בספר זה ממחיש יובל ליבליך כיצד יש לכתוב פרוזה איכותית. בלי תקינות פוליטית, בלי מילים מיותרות ובכישרון רב טווה הסופר עלילה משוגעת הנעה בניו-יורק בברוקלין. הסיפור הוא על ג'-זי צימקינוב סופר כושל שאוהב לשתות איש בוטה מאוד אך בעל קסם אישי רב הסיפור מתרחש מסוף שנות ה70 ועד תחילת שנות האלפיים בברוקלין. דרך עיניו של הגיבור צולל הקורא לעולם קסום אמתי מלא בטיפוסים שכל אחד מהם הוא סיפור בפני עצמו.
יש בספר הרבה גברים חולי מין שמטרידים מינית. הספר מתואר דרך עולם של גבר יצרי מלא תשוקות ותאווה לסמים, תענוגות ובטלה, אך לצד זאת לג'י-זי יש כישרון כתיבה זיכרון טוב והוא ממחיש היטב את העלילה בניו-יורק. מה עוד: יש בספר הרבה אלימות נשים קשוחות, גברים עלובים שמבזבזים את כל משכורתם על אלכוהול. כמו כן הרבה קוקאין מסניפים שם בספר.
התחלתי לקרוא ללא שום ציפיות ומיד התחברתי לעלילה הדמויות אמתיות כמו לפגוש חברים ברחוב הדיבור ישיר דוגרי וחף מכל תקינות פוליטית שמשגעת לפחות לי את השכל. כמו כן הרעיונות שעולים בספר הדמיון משחקי מילים ועוד כל אלה הופכים את הספר של ליבליך ליצירה שהרבה זמן לא נתקלתי בה בנוף הספרותי הישראלי.
אני כבר מתחיל לשכוח את העלילה למרות שסיימתי לקרוא לפני דקות אחדות כל כך הרבה מילים אותיות שבוראות עולם ספרותי שנהניתי ממנו מאוד.
הספר יצא בהוצאת כהל. עורכת: תמי לבנת מלכה.
זה הוא ספר חדש והוא מכיל 222 עמודים.
אני ממליץ מאוד על הספר המעולה הזה. פרוזה במיטבה

















