#
בשנות השלושים של המאה הקודמת היו אמריקאים – בדרך כלל צעירים ורווקים (אך לא רק) - שהחליטו לעבור לחיות ברוסיה הסובייטית מסיבות אידיאולוגיות. היום זו נראית לנו בחירה הזוייה אבל אז הקומוניזם היה חדש וטרי והבטיח שינוי מהותי של כללי המשחק. תחתונים יהיו למעלה ועליונים למטה (אם לא יוצאו להורג) והצדק ימשול. וביבשת שקידשה קפיטליזם חזירי ונטול בושה, היו צעירים שחשבו שהקומוניזם הוא הבשורה החדשה לעולם. הם למדו בדרך הקשה את המרחק בין התיאוריה הנקייה והצודקת למציאות העלובה והקשה ברוסיה הסובייטית, שהחליפה פרולטריון עגום ומנוצל בפרולטריון רחב יותר, עגום יותר ומנוצל יותר.

ספר הביכורים יוצא הדופן הזה מתאר – דרך סיפור שלושה דורות של משפחה אחת – מה קורה לאדם המנסה, לכאורה, לתרגם את "המוסר" התיאורטי לדרך חיים. הוא מתאר איך מתקשה אדם להודות בטעותו ובורא לו מציאות אחרת, בה החלטותיו הן הגיוניות ונכונות ומתכחש לתוצאותיהן ההרסניות. ג'וזף דיויס, השגריר האמריקאי במוסקבה באותה עת, שמונה בזכות קשרים והוציא לפועל את תפיסתו של רוזוולט על הרוסים, שיתף למעשה פעולה עם הממשל הרצחני ברוסיה תוך בגידה באזרחים האמריקאים התמימים שפותו להגיע ל"גן העדן הסובייטי" ונמחצו תחת גלי החשדנות החולנית שפותחו על ידי המשטר וחילחלו לכולם. פלורנס, גיבורת הסיפור, היא בת למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני מפלטבוש, ברוקלין (שלמרבה האירוניה נראה שהיגרה לארה"ב מרוסיה דור או שניים לפני הסיפור...). היא צעירה מלאת אנרגייה ועזוז, מואסת בחיים המשמימים שנועדו לה, מלאה בדעות מהפכניות אפויות למחצה, בהתלהבות נעורים ומגיעה לרוסיה הסובייטית במסגרת חיפוש עצמי (וגם חיפוש בחור שהכירה...) קורותיה בשנים שחלפו מאז הגיעה צעירה ותמימה ועד ההתפכחות האכזרית שחוותה, וקורות בנה וגם נכדה, הם הסיפור בספר הזה. והם גם מקבעים באופן חד משמעי את דמותה של רוסיה בעבר ובהווה. (רמז – מי שמחפש שינויים מהותיים – שיעבור לקרוא ספר אחר)

הספר ארוך. 590 עמודים, כתוב בצפיפות כמעט עד מחנק. לקרסקוב יכולת תיאורית מהטובות שנתקלתי בהן. היא כותבת אינטליגנטית ומתוחכמת, המשפטים שהיא כותבת ארוכים ומדוייקים. היא אינה מתחנפת לקוראיה ואינה עושה להם חיים קלים. הסיפור המפותל מסופר בגוף שלישי על קורות פלורנס משנות השלושים של המאה הקודמת, בגוף ראשון על ידי בנה שהחיים שנכפו עליו הפכו אותו לפליט תמידי. הנכד, שבמידה מסויימת הוא "העתק הדבק" מעודכן להיום, של סבתו.

ההתעמרות האכזרית של רוסיה הסובייטית (וגם רוסיה שבאה אחריה, הדמוקרטית כביכול) ידועה לכל. ספרים רבים מאד נכתבו על הנושא הזה, על ידי סופרים רוסים ואחרים. מה שהספר הזה מחדש, אולי, הוא שגם יריבתה הקבועה, שותפתה למלחמה הקרה, אינה כה שונה ממנה, כשמדובר בבגידה באזרחיה. נכון, ארצות הברית לא שלחה מליוני אזרחים למחנות עבודה, ל"חינוך מחדש" ולהיעלם מעל פני האדמה. אבל גם שם, כשמדובר בחוזה הבלתי כתוב בין עם ומולדתו – החלק של "העם" גדול מזה של המולדת. ספר טורד מנוחה, שחוזר על דברים ידועים בקול חדש ובניסוח רענן ואומר - הישמרו מאידאלים המציעים לכם חיים חדשים המבוססים על רעיונות צודקים. הרעיונות יוחלפו מהר בחיים אחרים, לא בטוח שאפשר וראוי לחיות אותם.

590 דפים מרתקים חובה לקרוא ולהפנים

"הנקודה ידידי,"אמר סידני"בנימה חריפה,"היא שכולנו קשורים די בחוזקה לעידן שאנחנו חיים בו.לרודנות של הזמן שלנו.אפילו אני אפילו אתה .אף אחד מאיתנו לא חופשי כמו שהיינו רוצים לחשוב "
הפטריוטים / סאנה קריסיקוב עמ' 583

ספר מקסים ומטלטל המתפרש על פני שלושה דורות. מספר את סיפורה של פלורנס פיין, צעירה אמריקאית, יהודיה, המגוררת בברוקלין,
אשר החליטה לחפש עצמאות, אידאלים ואהבה בברית המועצות בתקופת שלטונו של סטלין, בשנות השלושים.
מיד בהגיעה, נתקלה פלורנס במשטר נוקשה ואכזרי והתגלגלות הנסיבות לא איפשרו לה לחזור למולדה, ארה"ב.
במשך הזמן נולד בנה, ג'וליאן ברינק, הוא זה שיחזיר את אימו ומשפחתו, לאחר עשרות שנים לארה"ב.
אך בכך לא הסתיים הסיפור, כי בנו של ג'וליאן, לני, יחזור כעבור שנים לרוסיה כדי לנהל שם עסקים ואף ימצא עצמו בכלא.
באופן אישי, סיפורה של פלורנס ריתק אותי במיוחד, הרבה יותר מסיפור צאצאיה.
סיפורה חושף את החיים הקשים ברוסיה בתקופת שלטונו של סטלין.
רדיפה, הלשנות, משטרה חשאית, חקירות, פחד מתמיד, חשדנות כלפי כולם ! וכליאה במחנות עבודה עד מוות...
מגישוש באינטרנט, למדתי שהסיפור מבוסס על סיפור אמיתי, על אימו של חבר של הסופרת.
מומלץ בחום.

וואו איזה ספר מעולה. קודם כל שאפו למוכרת המקסימה מ"סיפור פשוט" שידעה להמליץ עליו. שנית שאפו ענק לסאנה קרסיקוב שכתבה ספר של 600 עמודים שמעולם לא היה קל כל כך לקריאה. הסיפור שהיא תווה ברומן הזה הוא אפי ברמה שברור לי שהוא יתורגם בעתיד גם לסרט מרוב שהתוכן בו כל כך מרהיב. סיפורה של משפחה הנעה בין ארה"ב לרוסיה/ברית המועצות של אז המוצג מנקודת מבטם של שלושה דורות : פלורנס פיין, הבת, האם ולימים גם הסבתא - אידיאולוגית, עקשנית לא קטנה ובעלת אגו שמסבך אותה בשורה של החלטות שמכריעות את מהלך חייה. ג'וליאן - הבן, המפוכח מאשליותיה האידיאולוגיות של אמו גם אם רק בשלב מאוחר יתוודע עד כמה הסטירה שמושא הערצתה של אמו הצעירה הייתה גדולה, מצלצלת, משפילה וכמעט הורגת. ולני - הנכד של פלורנס והבן של ג'וליאן, האבוד, המנסה למצוא עצמו בין שתי הארצות - לא מודע כמעט לגורלם המטלטל של אביו וסבתו.

הסיפור הזה כל כך רחב יריעה - הוא מתמקד ברבדים אישיים, משפחתיים, מקצועיים, פוליטיים והיסטוריים. עבודת הנמלים היסודית של קרסיקוב אמנם בהחלט משתקפת בסיפור והופכת אותו לכל כך "סולידי" (במובן של יציב) וזורם, ולשמחתי לא גולש למחוזות הגודש והעומס של סופר אשר רוצה להשוויץ בתהליך (מה שלצערי כן קרה, לדעתי, בספר של הסופר המוכשר אנתוני מארה "קונסטלציה של תופעות חיוניות" עליו כתבתי גם).

בקיצור, מה אני אגיד לכם, לקרוא לקרוא ועוד פעם לקרוא. זה אפילו לא עניין של טעם או סגנון, זה עד כדי כך טוב. כל הכבוד.

היתרון הכי גדול של סימניה בעיניי לפחות זה היכולת להגיע לספרים מעולים שעברו לי מתחת לרדאר -בעזרתם של חברים וחברות טובים .

ספר אדיר שראוי לתשומת לב רבה יותר ממה שהוא קיבל זה הפטריוטים -וכאן אני נכנס לתמונה ובא להתריע ולזעוק

חברים וחברות זרקו הכל מהיד

חושו רוצו אל חנות הספרים הקרובה במחוז

יש כאן פנינה ספרותית יוצאת דופן באיכותה

הסבה לי עונג רב והתפעלות לאורך כל הספר

אחד היותר טובים שיצאו כאן השנה

נראה ארוך וקצת נושא מוזר בהתחלה

אבל אל ייאוש

שימו מבטחכם באל או בסטלין

לא תצטערו

ממליץ מאד

קראתי בנשימה עצורה.כתוב יפה, חכם, אנושי -מלא מידע על התקופה ומאיר את הדמויות במלוא מורכבותן בעיקר את הגיבורה.מאד מומלץ!