אודה ולא אבוש- זהו הספר הראשון שיוצא לי לקרוא של גבריאל גרסיה מארקס, ומן הסתם הוא לא מייצג את יתר עבודתו, שכן על פי הנכתב במבוא הוא כנראה פרסום מחדש של כתבה או אוסף כתבות שפרסם מארקס במסגרת עבודתו כעיתונאי.
סיפור הישרדותו של לואיס אלחנדרו ואלסקו, מלח בצי הקולומביאני, מרתק, והצלחתו לזכור ולשחזר בפרטי פרטים את מהלך המסע המפרך שעבר מעוררת השתאות.
לדעתי עדיף לקוראים לדלג על ההקדמה, לקרוא את הסיפור עצמו ורק בסוף לחזור אל ההקדמה, אשר מספרת למעשה את סיפור ההמשך לתקרית היעלמות שמונה אנשי הצוות של המשחתת, השופך אור על פרק עגום ולא ידוע (לפחות לי) בהיסטוריה של קולומביה. לו אני מארקס הייתי משנה את סדר העריכה של הספר כך שההקדמה תהפוך לאפילוג.
הכתבות עליהן מבוסס הספר התפרסמו לאחר התקרית, ב-1955, והספר יצא לאור בשפת המקור ב-1970. חבל שלקח חמישים שנה עד שזכינו לקבל את גרסתו העברית, אבל מוטב מאוחר מלעולם לא.









