"מבוסס על סיפור אמיתי" – משפט מסוג זה המוצמד לספר קריאה הוא כמו המלצה לקורא. כאן לא מדובר בסיפורי מעשיות, אלא משהו שעשוי לקרות גם במציאות. בנוסף, יש בזה משהו מחייב, כיוון שהסופר מחויב במידה רבה לאמת ההיסטורית. כאן נוספה הקדמה מאת המחבר, המפרטת כיצד הגיעו אליו החומרים על סיפור האהבה, רק לאחר ששני הנאהבים כבר נפטרו בנפרד.
ספר זה נודע לי ולרבים בעקבות הסרט המצליח. החלטתי לקרוא את סיפור האהבה, כיוון שראיתי כיצד ידידת אמת שלי מחפשת אהבה וחום שלא מצאה בביתה בגיל מאוחר. קיוויתי שלא תאבד תקווה, והספר, שהמסופר בו התרחש לכאורה במציאותף אכן עשוי לנטוע תקווה באלו שעדיין לא מצאו אהבת אמת.
אבל, בדיעבד מסתבר שהסיפור הוא פרי דמיונו של הסופר. לא היה צלם בנשיונל ג'אוג'רפיק בשם רוברט קינקייד, ולא הייתה פרנצ'סקה (שדומה שתי טיפות מים למריל סטריפ).
אין לי בעיה עם זה שבסופו של דבר מדובר בסיפור מדומיין. זה בסדר, בתנאי שיש כוכבית המסבירה זאת, ולא צריך לחכות עד שרק חיפוש אקראי ב"רבי גוגל" ינפץ את האשליה.
כאן לטעמי הייתה הונאה, המפירה את החוזה הבלתי כתוב בין הקורא למחבר. המחבר כתב הקדמה, המייצרת מראית שווא שמדובר באמת. בעיה נוספת היא שמצג שווא על סיפור אמיתי עלול לתת תוקף למוסר ההשכל בסיפור, במקרה זה - הבחירה של מריל סטריפ (פרנצ'סקה) בקשר לאהבה האסורה. כמובן שמוסר ההשכל בסיפור תואם את הערכים השמרניים של החברה בארה"ב: העדפת אחדות המשפחה כערך ראשון במעלה, לפני האינטרס האישי.
לסיכום, סיפור אהבה חביב שלא היינו שומעים עליו לדעתי ללא הסרט המוצלח, וללא ההקדמה המטעה מאת המחבר.
באופן יוצא דופן – הסרט טוב מהספר.

















![אמיל והבלשים [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/6996.jpg)
