זה הספר הראשון של יעקב בוצ'ן שאני קורא. הסיפור הוא על דוד סיימון גבר ישראלי חולה אפילפסיה. דוד סובל מהתקפים אפיליפטים ומחפש תרופה למחלתו. את התרופה הוא מחפש בצלילה במעמקים ובמדבר.
הכתיבה של בוצ'ן היא חסכונית, מצומצמת ומדוייקת. הגיבור של הספר מתאהב באישה שחורה ומנהל איתה זוגיות מוזרה וחסרת מנוח.
דוד סיימון הגיע לקצה לאפיסת כוחות. למרות הנשים בחייו אין לו אהבה ואין לו חברים.
דוד גם אוהב לרוץ ולנוע ממקום למקום.
היום הלכתי לספרייה ולקחתי שלושה ספרים נוספים שכתב יעקב בוצ'ן. מאוד כיף לי לגלות סופר ישראלי בן 72 שכתב כמה ספרים והוא בעל כישרון לתאר את מה שאי אפשר לתאר. את האהבה את הטירוף את השיגעון את הקשיים בחיים של אדם לא צעיר שלמרות הקשיים ממשיך לחיות ומתגבר על פחדיו. גם לדוסטוייבסקי הייתה אפילפסיה וידוע שלפני שמתחיל התקף אפילפטי יש התרוממות רוח וסוג של הארה. לא מומלץ לקבל את המחלה הזו אבל אולי היא גם מוסיפה רובד נוסף לאדם חסר המזל שלוקה בה.
לסיכום ספר מעולה מומלץ ואני מקווה שגם הספרים הבאים שאקרא של יעקב בוצ'ן לא יאכזבו.
הספר יצא בהוצאת כרמל והוא מכיל 279 עמודים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
