אלגוריה מדהימה על בריאת העולם, הריסתו ויתכן בנייתו מחדש.

ספרו האחרון של ברנרד מלמוד.

מציע לקרוא את הספר ולאחר מכן להאזין ל-5 הרצאותיו המלומדות והמלמדות של ד''ר הנרי אונגר במסגרת ספריית "בית אריאלה".

https://youtu.be/S-KXvB9PZdw

לאחר מכן לקרוא הספר שוב.

תהנו.

"מת כמו שצריך" פיני אלעזרי
ברשימה של גל פרל פינקל בבלוג "על הכוונת" (https://galperel.wordpress.com/tag/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99/) וכן ברשימה ב"מקור ראשון" ובאתר "סימניה" כתב גל פרל פינקל, על "העוצמה והזעם" מאת פיני אלעזרי כי סופרי ריגול ומתח ישראלים רבים ניסו לחקות את ג'ון לה קארה בעוד ספרו של פיני אלעזרי "העוצמה והזעם" הוא מהסוג השני וחלק לו תשבחות.
כעת יצא סיפרו השני של פ' אלעזרי "מת כמו שצריך". השני בטרילוגיה.
שם מעניין הגורם למספר מחשבות. מי מת? איך מתים? ובעיקר מה בדיוק זה למות לא כמו שצריך?
הכריכה עצמה גם היא יוצרת עניין רב. רקע בהיר היכול להיות קיר ובקדמתו, ספק צמוד ספק לא, דמות או למעשה צלה של דמות. ניתן לראות כי הוא מזוקן וכי פאותיו קצוצות ושערו קצר. לאורכה של הדמות מודפס שם הספר מלמעלה למטה בכיתוב של 90 מעלות. המילים "מת כמו" כתובות בכתום כאשר הקצוות מעט חשוכות והמרכז מואר, בעוד המילה "שצריך" בלבן. בקיצור, כמו שספר ריגול/מתח צריך להיות לטעמי.
גילוי נאות, קיבלתי את הספר לסקירה ובשל עניינים אישיים משפחתיים קראתי אותו מעבר לפרק הזמן שסברתי שהיה לוקח לי באופן רגיל.
לא ניצור ספוילר ונספר מי מת, אבל העלילה מתפתחת באופן מעניין ביותר. לטעמי, אף יותר מאשר בספר הקודם. כל פרק מותיר רצון לקרוא עוד פרק. אין ספק כי בזמן רגיל מבחינתי הספר לא היה מונח מהיד עד לסיומו.
בביקורת שלי על הספר הראשון כתבתי "הספר מערב מתח רב תוך מעבר בין מתח גובר לתחושות ואופי הגיבורים בספר." כאז כן עתה. אנו לומדים דברים חדשים על ארליך הגיבור בספר.
בספר הזה קולונל בדימוס – רספוטין הוא גורם נוסף הבוחש בכל ה"דייסה הרעילה" (כך היא מוגדרת גם בגב הספר) שנוצרת בין המרדף אחרי פרופסור איראני לבין .... (נשבע לכם שבא לי לכתוב אבל לא רוצה ליצור ספוילר). מה שכן ניתן לכתוב חופף פחות או יותר למה שנרשם על גב הספר אבל לא בשביל זה אני כאן.
גם כאן קיימות לא מעט הפתעות המביאות למעבר חד בין תמונה לתמונה היוצרות מתח ומחשבה שהינה בפינה הבאה יתגלה מה שצפינו ולא היא. הסוף מפתיע.
מדובר בעירוב בין מזרח למערב, מזרח תיכון ואפריקה. רוסיה, ישראל ועוד...
האם קיים כאן אזרח X במערכת הביטחונית שלנו? לא יודע. אבל בספר נוכל לגלות אם כן או לא.
ארליך אינו ג'יימס בונד או הוא מחובר לקרקע, איש אשכולות המסוגל לשוט בין סוגי המודיעין השונים.
מדובר בספר שני בטרילוגיה, אני כבר ממתין לספר השלישי.
נסיים במה שהתחלתי. אגב, יצא גם ספר חדש לג'ון לה קארה (דיויד קורנוול) בשם "איש שטח". כאמור, את ג'ון לה קארה ישנם רבים שניסו לחקותו כפי שציין גל פרל פינקל ברשימתו לפני כשנה. את ג'ון לה קארה תמיד נוכל לקרוא.
רוצו לקרוא את "מת כמו שצריך". אין ספק שלאחר סיום הקריאה כבר תכססו ציפורניים בהמתנה לאחרון בטרילוגיה.
אבי

נקרא דיגיטל.
ספר חביב ונחמד ללימוד מספרים וספירה יחד עם הורה או אח קצת יותר גדול.
נהנתי מאוד מהציורים המדוייקים והצבעוניים.

הספר הגיע לידי במקרה במסגרת שיטוטיי בחנויות ואתרים גאוגרפיים של ספרי יד שניה.
הספר נקרא בשטף. תיאורים מעניינים של המקומות ושל הדמויות, התנהלותם וגם סגנון הפיסוק שכבר לא נראה כיון0שטף משפטים בלי מרכאות וכיו"ב. והכל מסעיר עד לסיום המפתיע.
מומלץ בחום.

סוגת היומן ה"גרפי" או הספר ה"גרפי" טרם תפס תאוצה.

התוספת "גרפי" לעיתים עלולה לשוות לספר מעמד מסויים שעל פי רוב (אלו שאני שוחחתי עימם לפחות) הוא נחות מה"יומן" או מה"ספר" ללא תוספת גרפי.

"אנה פרנק - היומן הגרפי" הינו דוגמא מובהקת להנאה צרופה וכפולה. גם כסיפור וגם כאומנות, ולא אגזים ואומר (כותב) אף אמנות.

ספר נפלא.

הבחנתי בספר בתצוגת הספרים החדשים בספרייה בעירי.

לקחתי לידי.

דפדפתי. עיינתי. החזרתי. הסתובבתי. הסתובבתי בחזרה. דפדפתי. עיינתי. שאלתי.

הארכתי את ההשאלה מספר פעמים.

ספר קצר. קטעים קצרים. אך מטענם ביחס הפוך לקוצר היריעה.

נקרא בעיון רב ובשקיקה עד הסוף ה....

נ ה נ ת י.

רוצו לקרוא.

ספר קצרצר אך מלא ונהדר.
נקרא בהנאה עם איזכורים רבים ומעניינים של ספרים, סופרים ועוד...
שלא כמנהגי, ערכתי לי סיכום קצר של האיזכורים למען אפנה אליהם ביום מן הימים.
נקרא בשקיקה עד הסוף המעניין, גם אם אינו מאוד מפתיע.
הסיום פשוט מ ה מ ם.
רוצו לקרוא.

עד הסוף לא ברור מה קורה.
כשנגמר מתים להתחיל מהתחלה.
רוצו לקרוא.
תודה להוצאת תשע נשמות על הבאת הספר לדפוס.

התחיל מעניין והמשיך קצת צולע. לאחר עוד שכעשרים שלושים עמודים החל המתח.
לא היה מנוס מלחשוב אם מדובר על ימינו או על הימין הבאים. הקרבה למציאות המתהווה או עלולה להתהוות פשוט מצמררת.
סיום קצת מפתיע.
לאוהבי הסוגה.
רוצו לקרוא.