הספר הזה אינו כמו הספרים האחרים שקולין הובר כתבה. מי שמצפה לרומן מתוק שעושה קווץ' בלב עם סוף טוב שמגיע די מהר - לא ימצא את זה פה. אז חבל שהאזהרה הזאת מגיעה רק בסוף הספר בפרק התודות.
זה מותחן אירוטי מצמרר.
מותחן - כי יש גופות ויש מישהו רע בסיפור והקורא מנסה לפענח את זה תוך כדי קריאה.
אירוטי - כי יש בו תיאורים מיניים כמקובל בז'אנר ולא צריך להפעיל את הדמיון לבד כי המתרחש מצוייר במילים.
מצמרר - כי כתובות בו זוועות שהן טאבו בחברה שלנו כמו אמא ששונאת את ילדיה, כמו הריגה במסווה תאונה והתחמקות מחקירה ועונש, ועוד רמאויות והולכת שולל.
למי שמוכן לאמץ נקודת מבט פחות מעורבת, מזומן ספר שנקרא בשטף, עם עלילה מסקרנת וגיבורים מעניינים, ועם סוף שמחזיר את הקורא לשמו של הספר "תעתוע".
אני אוהבת כותבים שמפתיעים, נהניתי.
















