קניתי את האסופה במטרה להתחיל לקרוא מד"ב ופנטזיה של יוצרים ישראליים, מאחר ואני מאלו שקשה להם יותר להתחבר אל ספרות מקומית ונמאס לי מהסנוביות של עצמי. העדפתי אסופה כי אם כבר להתחיל אז כדאי מסיפורים קצרים. ואני ממש שמחה שנחשפתי לאסופה.
באסופה יש עשרה סיפורים אם אפשר לקטלג אותם אז זה חמש למד"ב וחמש לפנטזיה. האסופה מתחילה עם הפנטזיה ועם הסיפור הקוראות בירח. שיש בו רעיון לא חדש וזווית מאוד ישראלית. אחריו, מכשפה - הזיפור שזכה בפרס גפן, פנטזיה אורבנית ישראלית ומאוד מחוספסת שדווקא אליו פחות התחברתי למרות הרעיונות המעולים בו ואתניות. מום - פנטזיה מתוקה על יחסים שלא הבנתי את סופה וכנראה גם את הפואנטה שהתחבאה לה שם. סוליראנה : פנטזיה מא' ועת ת' שאהבתי מאוד, הדמות הראשית נהדרת ומהלך הסיפור ארוך עם תיאורים פיזיים מתומצתים ומידי פעם בלבול בדמויות, אבל זה הסתדר לקראת האמצע והכי חשוב נהנתי.בראשית הייתה התבוסה - הסיפור הכי קצר באסופה וממש כמו מחט, קצר ופוצע. טיבריוס 4 - מד"ב קלאסי, מה קלאסי בו? שהסיפור הזכיר לי מאוד את הסיפורים מ"רשימות מן המאדים" של ריי ברדבורי ואת כל סיפורי המד"ב שקראתי פעם. קח לך קופסא ובנה לה בית - הארוך ביותר מבין הסיפורים והיה אפשר קצת לקצר. מלא ברעיונות מקוריים ושאלות מסקרנות על החיים שלנו. אורה השבורה - מי לא רוצה רובוט כדי לתקן את טעויות העבר? הסיפור מבדר מאוד והחזיר אותי ל אני, רובוט רק בהרבה יותר ישראלי. כל הדרכים מובילות - מד"ב מקומי, מקורי, מלא ברעיונות טובים וגם כמה ציטוטים שלקחתי איתי. אהבתי מאוד את הדמות הראשית והמשניות. זהירות, שביר - מד"ב עם רפרנסים לעולם פנטזיה אחר של אן מק'פי, לא התחברתי לדמות הראשית אבל מאוד אהבתי את הסיפור בסופו של דבר התגלה כקסום לחלוטין.

אני חייבת להעיר: העברית, המוצר המוגמר שכוללים גם את הסיפורים שפחות אהבתי, מבחינה טכנית עשוים נהדר וניכר ההשקעה באסופה. גיליתי כותבים מוכשרים שבלי קשר ליכולת שלי להתחבר או לא אשמח ללמוד מהם כתיבה. - בקיצור, אני הולכת לרכוש את שאר האסופות.