הכריכה המיוחדת, השם החלומי והתקציר המסקרן עשו את שלהם... וגם הספר עצמו דיבר אליי: ״קחי אותי,״ אמר הספר ״אני מסתורי, אני קסום, את לא תצטערי,״ המשיך באותה הנימה ״בימים הגשומים את תהני להתכרבל איתי במיטה.... אני מבטיח להעביר לך את הזמן בנעימים.... מבטיח! מבטיח! מבטיח!״ אתם הרי מבינים שלא יכולתי לעמוד בפני הבטחות מהסוג הזה (במיוחד שגם היה מבצע ״אבא במאה״) והנה הביקורת: 

אתם רוצים לחזור לילדות? להרג

הספר הנפלא והקסום הזה הגיע אלי בהמלצה אישית. אני בדרך כלל לא אוהב המלצות אישיות מכיון שאין סיכוי שיש עוד מישהו בדיוק כמוני בעולם שיודע בדיוק מה אני אוהב לקרוא ומה ירגש אותי. ובמיוחד אם האדם הממליץ הוא לא חבר מאוד קרוב. אבל ההמלצה התקבלה בחום, בעיקר בגלל שהיה קל להשיג את הספר, והוא גם עומד בפני עצמו ולא ממשיך לסדרה רבת כרכים, כך שבמקרה שלא ארצה להמשיך זה לא תוקע אותי עם כל הסדרה ביחד. (אני אחד מאלה

ספר רב שכבות נכתב בצורה מעולה,מכשפת ומרתקת.
לכאורה סיפור רומיאו ויוליה שהותאם לתקופה מאוחרת יותר.
למעשה נראה כעלילה קלילה אבל בפועל יש כאן נושא מורכב ש"עטפו" אותו היטב היטב בסיפור יפהפה שגורם לך להתאהב ולהמשך אליו.
האם יש חשיבות למשפחה של האדם ומהי השפעתה על דמותו העתידית ויכולותיו המקצועיות?
האם ניתן להגיע לאותה רמה מקצועית ויכולת גם ללא משפחה תומכת?

מחברת הסיפור המקסים,עטפה את השאלה הזאת

ספר באורך 450 עמודים בערך ורק החל מעמוד 300 העלילה מתחילה לצבור תאוצה, עד אז רק אקספוזיציה מייגעת.
יש יותר מדי דמויות בתחילת הספר וקשה לעקוב אחרי כולם, הסיפור הלא לינארי גם לא באמת עוזר לשמור על מתח.
חבל סה"כ כי נהניתי מהרבע השלישי של הספר אבל החל ממנו כבר היה אפשר לנחש איך הכול יסתיים

קבלו במחיאות כפיים סוערות את... הביקורת של זה שאין לנקוב בשמו על הספר "קרקס החלומות" ווהו!

***
כילד, מאוד אהבתי והערכתי את הקרקס. אהבתי את המוני האנשים היושבים בצפיפות במושביהם (ובכללם אני) וצופים במופע המרהיב. אהבתי את הטריקים הפשוטים עם הקלפים והאשליות וגם אהבתי את הקטעים היותר מורכבים (אילופי חיות ואשליות קשות ומסובכות יותר לביצוע).
לכן, אין פלא אפוא שכששמעתי על הספר הזה לראשונה, נדלקתי מי

הספר הזה גרם לי להרגיש שאני לוקה בפיגור שכלי קל. רק שתבינו על מה מדובר - שני קוסמים מתחרים אחד בשני בכך שהם מלמדים דור צעיר של קוסמים מי שהתלמיד שלו מצליח טוב יותר מנצח או משהו בסגנון (לא ירדתי לסף דעתה של הסופרת). הכל מתרחש באווירה של סוף מאה 19 תחילת מאה 20 עם קרקס ברקע (כנראה להעצמת המסתוריות או כי זה באופנה עכשיו).
עכשיו הכל טוב ויפה השגתי לי את הספר באודיו, הקלטה איכותית, אנגלית פשוטה, הקרי

עלילה עם קסם מסוים שנמוג ככל שממשיכים לקרוא בו.
הרעיון יפה.קירקס של פלאים , אולי של הנפש, משתנה בכל פעם גם באירגון הפיסי שלו: אוהלים צצים ונעלמים,אטרקציות מתחלפות וכל ביקור בו הוא חוויה.
מתווספת לזה תחרות בין שני מסטרים ה"מקבלים", בן ובת ( כל אחד, ילד אחד). התחרות ללא כללים מוגדרים וחדים וללא מגבלת זמן. היא כוללת : פיתוח האישיות ויכולות של כל מתמודד כמעט בלי לייצר קינאה,שינאה או תככים.
העימות

יש קסם באוויר. זאת הדרך היחידה להתחיל לתאר את הספר הזה בכלל. קסם ממשי ומוחשי שמושך אותך קרוב ולא נותן לך לסגור את הספר עד שאתה מסיים אותו. הקרקס הזה הוא באמת קרקס של חלומות. עצום את עינייך ותן לדמיון לעשות את השאר. דמיין את השערים, את האוהלים היפים, את צבעי השחור ולבן השולטים בהכל. הרח את ריח התפוחים והקרמל, ותן לחושים שלך להתפרע. כי זאת הדרך היחידה היחידה להינות לגמרי מהקרקס הזה.

התיאורים בספר

(אזהרה - ספוילרים. מי שעוד לא קרא, אני ממליצה לו קודם כל להתרשם מהספר בעצמו.)
"קרקס מופיע בלי אזהרה. שום הודעות לא מקדימות את בואו. פתאום הוא שם אחרי שאתמול לא היה.
ברוכים הבאים ל- le cirque des reves."
זהו הספר האהוב עליי. מאז ומתמיד הייתי סוג של תולעת ספרים, אבל שום ספר שקראתי לא הגיע לרמה הזו. רומנטי יותר מרומיאו ויוליה וקסום יותר מהארי פוטר.
אחרי שקוראים אי אפשר להפסיק לחשוב עליו (אפילו ל