• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הקמע של דדה

הקמע של דדה

מאת יוחאי אופנהיימר

הביקורת של אורי החמודה

תמונה של אורי החמודה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
הקמע של דדה

הקמע של דדה

מאת יוחאי אופנהיימר

הביקורת של אורי החמודה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אורי החמודה
הוצאה לאור:עם עובד
שנת הוצאה:2016
סדרה:ספריה לעם #720
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
דובון
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 9 שנים

“הרומן, המספר על חייל מצפוני שזוכה להתגייסות חבריו בבסיס, מכיל יסודות חשובים להבנת ההוויה הישראלית כי”

4/4
ביקורות על הקמע של דדה
הבאה
אין ביקורת הבאה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 7 שנים•1 דקות קריאה

את הספר זכיתי להכיר בשיעור ספרות באוניברסיטה בשיעור על פרוזה וסוגיות תפילה, בו זכיתי להכיר את הספר מזווית אחרת מהתייחסות מיוחדת לתפילת הדמות הראשית.
הסיפור מגולל את סיפורו של דדה חייל משקיען ובעל עמדות נחרצות מגלה שהמפקד הדתי שלו ''סגל'' כופה על עצמו על חיילות בבסיס הוא מחליט לשחרר אחד מהם לאור הגילוי, מעמידים אותו למשפט, הוא מגלה את המקום הפחות מחמיא של צה''ל, ומהות הצדק בחיו הוא נתקל בהמון מהלומות בדרך התמודדות עם אהבתו הראשונה ויחסיו המיניים אליה,לעומת אימו שחולה ומתפלל לשלומה, אך פוחד לחזור הביתה כי לא יכול להתמודד עם הכאב של אימו לכן מבקש להתפלל ולשאול מהו המשמעות של אלוהים. הדמות מאוד מוסרית לכאן או לכאן, הספר כתוב בצורה מדהימה ואמיתית כל-כך התרגשתי שסיימתי תוך כמה ימים,מומלץ וחבל שאופנהיימר לא התפרסם יותר.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אדמה
אדמה
תמונה של Mira
Mira
תמונה של רץ
רץ
תמונה של
תמונה של מורי
מורי
5קוראים|גיל ממוצע62|20%נשים

על המבקרת

תמונה של אורי החמודה

אורי החמודה

ותיקה
חברה מזה 8 שנים
429 ביקורות•1,906 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ספרות קלה - רומנים
תמונה של אורי החמודה
אורי החמודה
ותיקה
חברה באתר מזה 8 שנים
ביקורות429
לייקים שקיבלה1,906
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת136ספרות מקורית122ספרות קלה - רומנים30

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אורי החמודה

זו לא עיירה לרווקות

זו לא עיירה לרווקות

פלישיה קינגסלי

חיקוי עלוב של גאווה ודעה קדומה לא אהבתי.

לפני 6 ימים•
★★★★★
•אורי החמודה
הנערה האיטלקייה

הנערה האיטלקייה

לוסינדה ריילי

כריכה מעולה לספר, וההתחלה שלו ממש מעניינת כאילו את רואה סרט קולנוע. נהניתי מאוד מהספר סיימתי אותו בשבת אחת.
אחרי כמה שעות(זה היה כל-כך טוב)
ולמה 4 כוכבים?! כי הרגשתי שהספר מאוד לא אמין בחלקו.
כביכול מדובר באהבה קצת בלתי אפשרית בין רוזאנה לרוברטו למרות הפער בינהם, היה לי מוזר מאוד תהליך התרחשות. כך שניסיתי להבין האם זה מסופר באמת באופן ראילסטי או טלנובלה בגלל זה נתתי לו 4
אבל הוא ספר טוב.

לפני 6 ימים•
★★★★★
•אורי החמודה
דיוקן עצמי של אימי

דיוקן עצמי של אימי

יערה שחורי

אני אוהבת ספרים היסטוריים, אני אוהבת אדם שיושב וכותב על דמות שהשפיעה עליו. זה היה ספרה של יערה שחורי, בלי קשר לכריכה מעניינת שלו(לא שאלתי מדוע דווקא כריכה עם שיער)השם של הספר מעניין: דיוקן עצמי של אימי. הסופרת עצמה החליטה לכתוב על תולדות משפחתה על אימה שהשפיעה עלייה. מעבר שזה היה סיפור משפחתי, דמותה של אימה מאוד סיקרנה אותי כבת עשרה שנשלחת לארגנטינה גרה בתל-אביב, מגיעה לקיבוץ אפק מתחתנת. איזה מן אישה היא הייתה, אהבה סיפור. כמה מרתק. אני לא יודעת שהספר מציג את כל דמותה שלעצמה, אימא שלה היא דמות מרתקת ולא חושבת שספר אחד יכול להמחיש איזה מן אימא היא הייתה. נהניתי מאוד מהספר. סיימתי אותו בשבת אחת.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•אורי החמודה
קמצנים, חמדנים, עסקנים

קמצנים, חמדנים, עסקנים

ל.נ. טולסטוי

אוהבת את סדרת האוצרות של תשע נשמות, חידש לי העיצוב והצבעים. וסיפור קטן של פושקין שמאוד אהבתי ומעולם לא קראתי אותו. מודה שההוצאה הזאת קיימת רק כדי לחדש יצירות מהסוג הזה.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•אורי החמודה
שפת הפרחים

שפת הפרחים

שרה בליידס

אהבתי את הספר מעבר שאני אוהבת פרחים יש בו משהו מסקרן. סיפורם של ג'וליה ומרגרט ג'וליה היא אדריכלית נוף מעוניית לחדש גן בריטי יפה, לעומת מרגרט אישה מבוגרת בעלת הגן עם סוד וסיפור קורע לב על ספר פרחים צבעוני ומלחמת העולם השנייה אהבתי את הספר כשסיימתי אותו בשבת אחת.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•אורי החמודה
היצירה

היצירה

רם פרוסט

הספר הזה מעורר מחשבה. גם הכריכה שלו מדהימה. הסיפור מגולל את סיפורו של אומן מוזיקה שנמצא בין גירושים לבין בגידה והתאהבות בציירת.הספר הוא לא ספר המדבר על מוסריות. הוא ספר על כוחה של יצירה. השאלה היא לא למה בגד באשתו? או למה כתב על הבחורה שאהב? השאלה מה קורה אחרי שקשר נגמר מה עושים איך מעבדים המון אומנים מעבדים את זה בדרך של יצירה וזה מה שעשה גיבור הספר יונתן. הוא לא ידע מה לעשות אחרי שהקשר נגמר הוא הפך את זה ליצירה הוא הפך את זה לספר. הוא לא חשב על ההשלכות. ומה מתברר שהבחורה שאהב והתנתק הקשר קראה ורוצה לתבוע אותו שהזכיר את הקשר בינהם? ושם כל החלק מתגלגל. אהבתי מאוד את הספר. זה גרם לי לשאול האם קשרים שאנחנו עוברים ומעבדים אותו ליצירה האם יש לנו זכות לכתוב על האנשים האלה בלי רשותם? מה עושים האם יש תביעה משפטית? והאם עדיין יצירה משפיעה עם האדם. הסופר עצמו עבר את אותו דבר כאשר כתב ספר וגנזו אותו כי הבחורה שכתב עליה זיהתה את עצמה בספר וביקשה לתבוע אותו.

לפני חודש•
★★★★★
•אורי החמודה
מימין לציונות [עורך: אבי שילון]

מימין לציונות [עורך: אבי שילון]

אבי שילון

אני מחבבת את אבי שילון פגשתי אותו לראשונה לפני שנתיים ביריד שבוע הספר הוא עבד לצידי בדוכן, הוא היסטוריון ויש לו ספרים שהוא כתב בעיקר על אישים כמו בן גוריון, השיחה האחרונה שלי איתו לפני כמה שבועות שרציתי להשיג את הספר בסוף הזמנתי אותו מאתר עברית.אבי שילון יש לו תוכנית נהדרת בערוץ הכנסת וגיס שלי הוא עורך לו את התוכנית. התרשמתי מאוד מאבי שילון.
ובימים האחרונים הספר הגיע אליי התחלתי לקרוא בו, הוא מגולל את סיפורה של מפלגת הליכוד ומאין היא התחילה החלה מהרבזיונסטים מבית''ר עד שהיום היא נהפכה להיות הליכוד.
הרבזיונסטים נהפכו למחתרת בשם האצ''ל או הלח''י ואז הם התאחדו למפלגה אחת. היו דברים שחידשו לי והיו דברים שנשארתי עם סימני שאלה עם מהותה של המפלגה האם היא חותרת לשלום או שהיא בעד עצמאותה. האם היא מוותרת על שטחים או שהיא בעד להילחם על שטחיה?זה הדבר שלא היה לי ברור. כי כיום הליכוד לפי מה שהבנתי דוגלת באי החזרת שטחים אוי באי הסכמת שלום אבל איך תסבירו את שלום עם מצרים ופינוי ימית?
אז מהי מפלגת הליכוד והאם השלטון עם בנימין נתניהו שינה את מפלגת הליכוד כשהייתה פעם?

לפני חודש•
★★★★★
•אורי החמודה
ספרייה לאוהבי ספר

ספרייה לאוהבי ספר

מדלן מרטין

בתור חובבת ספריות ועובדת כספרנית התרגשתי מאוד מהספר.
אכן היה בה ספר הזה גם גיחה היסטורית למלחמת העולם השנייה, וגם האסקפיזם וכוחם של ספרים אהבתי מאוד את הספר.
ואת דרכה של הדמות אמה להנחיל לביתה אוליביה( את אהבת הקריאה) ואת התמודדות שלה עם המלחמה אחרי מות בעלה ומציאת אהבה חדשה. ספר מומלץ בחום ולא רק לאוהבי ספר.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אורי החמודה
סוף מהספרים

סוף מהספרים

מוירה מקדונלד

הכריכה של הספר בעיקר משכה אותי לקנות את הספר. בתור אחת שהיא תולעת ספרים, אני אוהבת קומדיות רומנטיות על ספרים, אם בכלל כל הקשר בן ספרים לאנשים.
סיפור מגולל את סיפורה של אפריל שמתאהבת במכרן ספרים בחנות ''לקרוא את החדר'' מחליטה לכתוב לו פתק אנונימי בתוך ספר, ומסתבר שהסיפור מתגלגל לכיוונים שונים בסיפור.
יש יגידו שהספר נדוש אבל אני התחברתי אליו. נכון שהוא הזכיר ספרים שונים כמו ''דאש ולילי'' ו''יש לך הודעה'' הוא סיפור מאוד ראליסיטי הוא יוצא הפוך מהכותרת של הספר ''סוף מהספרים''
נכון שאולי גיליתי קצת את הסוף אבל, אין לכם מושג מהו? מוזמנים לקרוא.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אורי החמודה

ביקורות נוספות על "הקמע של דדה"

הקמע של דדה

הקמע של דדה

יוחאי אופנהיימר

דדה חייל בסדיר שמשרת בבסיס מודיעין בסיני בצה״ל של שנות ה70, צבא ההגנה לישראל נראה ומרגיש שונה לגמרי מהצבא של היום ועם זאת נראה כי נקודות דמיון מסוימות ניתן למצוא.
דדה מנסה להילחם באחד המפקדים שמסתבר משתמש במרותו לא לשמור על בסיסו וחייליו אלא לשמור על תחתוני חיילות הבסיס ואונו הגברי, בין אם אותן חיילות רוצות את חברתו ובין אם לא... דדה לא אוהב את זה, מתקומם ונכנס לכלא באשמה מומצאת כלשהי. לאחר שהדבר נודע המלחמה שלו הופכת להיות המלחמה של חיילים בודדים נוספים מה שיוצר בסופו של דבר כריתת ראשים מסוימים וכאוס בבסיס הקטן בסיני שמגיע לידיעת האחראים בישראל.

בנוסף למלחמתו בבסיס דדה גם נלחם בשדים של עצמו - אם שחולה בסרטן, אח שטס ונטש את המשפחה, אבא שמנסה להכיל את המציאות ואהבתו של דדה שמתה והתחדשה. התמודדות אחת אחרי השנייה, בבעיות ושאלות קיומיות שלא מפסיקות לצוץ בראשו זה מה שמוגש לנו כקוראים לשבור עימו את הראש.

לא הצלחתי להכיל את דמותו של דדה, מצד אחד הוא נלחם בהטלת מרות לא נכונה של מפקדו ומצד שני מסרב להבין כשחיילת שבה התאהב נותנת לו רמזים ברורים שאיננה מעוניינת בו, והוא בשלו... נלחם במלחמות אישיות, בכאב ולב שבור מסיבות שונות ונתקע כאשר המציאות שלו מסרבת לקדם אותו.

אני באופן אישי הצלחתי להתחבר לתקופה למרות שלא זכיתי (או שלא...) לחוות את הזמנים הללו, עלו בראשי החזיונות של סיני של פעם, המדבר, החול והחום, המדים של צה"ל וההווי שזרק אותי משום מה לסרט 'גבעת חלפון אינה עונה'. אבל לדדה לא הצלחתי להיקשר, משהו בחוסר היציבות שלו גרם לי להתהרהר ולרצות להתרחק ממנו ולא מצאתי את השלווה שלי עם הספר הזה.
אני כן חושבת שיש כאן אמירות ביקורת רבות בספר, על התנהלות של אנשים שונים, על מצב ועל תקופה והשלכותיה אבל מכאן ועד המלצה על הספר רחוקה דעתי, זה מסוג הספרים שאני ממליצה לקרוא קודם ביקורות נוספות לפני שמבינים אם רוצים לקרוא, לאו דווקא כי הספר גרוע, אלא כי לא יתאים לכל קורא כנראה... לשיקולכם.

מילה הנוגעת לעטיפה - עיצוב ותמונה נהדרים, בחירה מצוינת!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•ראיה
הקמע של דדה

הקמע של דדה

יוחאי אופנהיימר

קראתי את הספר בכיף גדול. אני רק יכול לומר שהעלילה לא היסטרית כמו שמתואר בגב הספר. התחברתי פחות למפקד שעשה מה שהרבה מפקדים עשו לפני 40 שנה. גם לא מדובר כאן באיזה מאבק היראי של חיילים במפקד. מצבו המשפחתי של דדה והסיטואציות, הם שנגעו לליבי ועניינו אותי הרבה יותר.

לפני 9 שנים•שמשון
הקמע של דדה

הקמע של דדה

יוחאי אופנהיימר

הרומן, המספר על חייל מצפוני שזוכה להתגייסות חבריו בבסיס, מכיל יסודות חשובים להבנת ההוויה הישראלית כיום. יתרה מזו, הספר עוסק למעשה בקונפליקטים הפנימיים של הפרט בקבוצה ובמשפחה דרך האצטלה הצבאית. הפרות הקדושות הנשחטות כאן אמנם מעטות, אך הן בבחינת כדור שלג שמתגלגל ומתעצם כשבוחנים את המשבר התרבותי - חברתי הנוכחי בארץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•דובון