• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
משחק על זמן

משחק על זמן

מאת גיום מוסו

הביקורת של JULIE

תמונה של JULIE
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
משחק על זמן

משחק על זמן

מאת גיום מוסו

הביקורת של JULIE

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של JULIE
הוצאה לאור:משכל
שנת הוצאה:2007
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
קראתי-קורא-אקרא (תומר)
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•1 דקות קריאה

הספר השני שקראתי מאת גיום מוסו, כאשר הספר הראשון הינו "קולו של המלאך", נוכחתי לדעת שהספר הזה הפתיע אותי יותר,
למרות הכל הסופר הצליח להפתיע אותי, בעיקר בסוף,
הסיפור מרתק וסוחף, ועד כמה שהסיפור נשמע דמיוני ולא מציאותי, על דמות שחוזרת בזמן, אבל מתוודעים תוך כדי
לרגשות של הפרוטגוניסט, ונסחפים פשוט במחשבות שלו,
ספר קליל למרות שישנם רגעים עצובים, ונחמד, ממליצה כספר טיסה גם :)

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של גלית
גלית
2קוראים|גיל ממוצע60|100%נשים

על המבקרת

תמונה של JULIE

JULIE

חברה מזה 16 שנים
34 ביקורות•120 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של JULIE
JULIE
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות34
לייקים שקיבלה120
דירוג ממוצע4.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת18מתח ריגול והרפתקאות6ספרות מקורית2

דיון על הביקורת

1 תגובה
מורי
מורי•לפני 8 שנים

ספר טיסה זה ספר שמטיסים מהיד בשאט נפש.

1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של JULIE

רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

״רקמת סתיו״ הגיע אליי מקולגה בעבודה, וכבר מהרגע הראשון הרגשתי שהוא נוגע בדיוק במקום הרגיש שלי לספרות יפנית.

שנים שאני נשאבת לתוכן יפני, אם זה בספרים, בקולנוע. נדמה שהכול התחיל עבורי עם ״היער הנורבגי״, ומאז אני שומרת לספרות היפנית חסד נעורים, אם נכון לומר את זה כך.

אלמנטים של עונת הסתיו באים לידי ביטוי לאורך הספר כמה פעמים. דרך התכתבות שמתחילה ומסתיימת בין זוג גרושים, נשזרים סיפורים מהעבר המשותף שלהם, מההווה וגם מהעתיד הצפוי להם.

ההתחלה אולי מעט איטית, והרגשות בהתחלה סוחפים, חזקים ולא יציבים, אבל עם הזמן, כשנחשפים לרבדים השונים של הדמויות, מתחילים לרצות להבין מה הניע אותם לאורך כל שנות הפרידה, מה מניע אותם עכשיו ומה הם מאחלים לעצמם בעתיד.

זה ספר שמוביל להמון מחשבות, ונשאר איתך גם אחרי שמסיימים אותו.
ממליצה לקרוא.

לפני שבועיים•
★★★★★
•JULIE
ספינות טרופות

ספינות טרופות

אקירה יושימורה

מכירים את זה שספרים מגיעים אלינו בדיוק בזמנים שהם אמורים להאיר לנו את הדרך, או להציג לנו נקודת מבט שונה שהיינו צריכים? ככה בדיוק הגיע אלי הספר "ספינות טרופות", במתנה מקולגה וברגע שהכי הייתי צריכה אותו.

בתור חובבת מושבעת של ספרות אסיאתית, ובמיוחד קוריאנית ויפנית, הופתעתי למצוא כאן סיפור שמועבר כולו מנקודת מבט של ילד.

אנחנו מלווים את הדמות הראשית במשך שלוש שנים, מגיל 9 עד 12, והוא מתאר בצורה כל כך חיה את חיי המשפחה שלו, את הכפר ואת המנהגים המקומיים. מה שיפה בספר זה שגם כשהוא מתאר מנהגים שנראים לנו היום "לא נורמטיביים", תמיד יש להם הסבר עמוק שנטוע בתוך המציאות של הדמויות, וזה גורם להכל להרגיש הגיוני בתוך העולם שלהם.

התחברתי מאוד לסגנון התיאורי ולתחושות שהספר מעלה.

העלילה היא לאו דווקא כזו שמשאירה אותך במתח לאורך כל הדרך, אבל היה שם אלמנט של הפתעה בסוף, כזה שמהול בצער עמוק ומשאיר חותם רציני.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•JULIE
גן של התחלות חדשות

גן של התחלות חדשות

אבּי וקסמן

זה הרבה מאוד זמן שלא יצא לי לקרוא ספר אשר נהניתי לקרוא ישר מההתחלה.
סגנון הכתיבה של אבי הוא ייחודי, לפחות לדעתי, היא מתארת מצבים בהרבה אירוניה וציניות, אבל אירוניה שהיא לא כבדה
אלא תואמת לשיח היומי של העשור האחרון.
בהתחלה לא תיארתי לעצמי כי אמצא קווי דימיון או אתחבר לעלילה, אבל האופן שבו אבי הציגה את הפרוטוגוניסטית, ליליטן גירוון,
באופן קצת שונה וקצת אחר.
היה קליק מידי ביני לבין הדמות - הצלחתי לחוות את תחושות המועקה והשמחה - שליוו אותה בחיי היום יום שלה.

ממליצה בחום.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•JULIE
צבעים נמלטים

צבעים נמלטים

ליסה בר

ספר מדהים בעיני, הגיבורים הוצגו בצורה טובה. ממליצה בחום.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•JULIE
ילדי השטאזי

ילדי השטאזי

דיוויד יאנג

אחד הספרים היחידים שסיקרנו אותי בתקופה האחרונה, עלילה מעניינת על תקופה בהיסטוריה שלא ידעתי עליה דבר,
אני בד"כ נוטה לפרוש באמצע, אבל העלילה הספציפית הייתה מותחת (לפחות עבורי, בניגוד לשאר מבקרים לפני) עד העמוד האחרון...
ממליצה למי שאוהב ספרי מתח.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•JULIE
רשימת המשאלות

רשימת המשאלות

לורי נלסון ספילמן

לאמיתו של דבר קראתי את הספר באנגלית, התחלתי אותו אינספור פעמים, וכל פעם חשבתי עד כמה הוא בנאלי וצפוי.
בשלב זה בחיי, הוא הרגיש לי כ"כ נכון, לא יכולה לתאר כמה, הדמות הראשית עד כמה שהייתה לפעמים מעצבנת, העלתה בי לא פעם אחת דמעות בגלל ההתמודדות שלה בספר ועל הגילויים שלה לגבי האמיתות הפשוטות של החיים.
הדמות הראשית מדברת על כמה אנחנו צריכים לפעמים להסתכל מסביבנו ופשוט להגיד תודה על מה שיש לנו, להוקיר את כל הנקודות האור שיש בחיינו, את המשפחה, את החברים, ופשוט להיות עם הרגליים על הקרקע, לשמור על צניעות ולהיות נחמדים לאחר,כי לעולם לא נדע מה הבן השני חווה.
אני חושבת שישנם ספרים שפשוט נכונים לנו בשלב מסוים ומהווים את הwake up call עבורנו, בדיוק כמו שהספר הזה היווה עבורי,
וזה לא כי הספר היה כתוב בצורה יוצאת דופן, או שהיה איזה עומק או מצבים יוצאי דופן או עלילה יוצאת מגדר הרגיל,
זה לא זה, פשוט היה תיאור מופלא של מצבים רגילים מהחיים האמיתיים, אותו תיאור שהרטיט את ליבי אינספור פעמים.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•JULIE
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

למרות ההתחלה היבשה, לא התייאשתי, תודות לביקורות הטובות הרבות. אני שמחה מאוד שלא ויתרתי.
אחד הספרים היותר מרגשים שיצא לי לקרוא בשנה האחרונה, ספר מלא תובנות, שמצליח לרגש ולהפתיע עד העמוד האחרון.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•JULIE
צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו

צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו

הרוקי מורקמי

הספר השני שלי סה"כ מאת הסופר הנהדר זה. הראשון היה יער נורווגי אשר שבה אותי,הקסים אותי.
הספר הזה דמה בסגנון שלו ליער נורווגי, ושוב התרכז בפרוטוגוניסט זכר שדרך עיניו סופר הסיפור מגיל הנעורים עד אמצע שנות ה30.
הסיפור היה מקסים,לדעתי הרבה אנשים מרגישים כמו צקורו, דרכו אנחנו יכולים להביט מלמעלה על החיים של עצמנו ולהסיק מסקנות.
חייבת להודות כי קראתי באנגלית,היו פה ושם שגיאות, אבל בהחלט ממליצה לאלה שאוהבים את מורקמי.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•JULIE
הדברים שאני רוצה

הדברים שאני רוצה

גרגואר דלקור

ספר קליל אשר מספק אתנחתא קלה מהחיים שלנו הגדושים מטלות.
מספק כמה נקודות מחשבה מעניינות, ולא מסורבל ולא חוזר על עצמו, פשוט ספר מקסים.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•JULIE

ביקורות נוספות על "משחק על זמן"

משחק על זמן

משחק על זמן

גיום מוסו

מה הייתם עושים, לו ניתנה לכם הזדמנות לחזור בזמן? האם הייתם משנים את מהלך חייכם?
זו ההזדמנות שקיבל אליוט קופר, רופא בן 60. אליוט חולה סופני בסרטן הריאות, אב לאנג'י שנולדה מלילה בודד אותו בילה עם רופאה בכנס.
אליוט מציל את חייו של ילד בקמבודיה, ובתמורה מקבל עשר גלולות. עשר גלולות אשר יחזירו אותו בחזרה לזמן בו היה מאושר.
בחזרה לשנת 1976, אז אלנה קרוז, אהובתו, הייתה עודנה בחיים. משאלתו של אליוט היא לראותה פעם אחת אחרונה לפני שהוא נופח את נשמתו.
משאלתו מתגשמת, והוא חוזר אל שנת 1976, בה הוא פוגש את עצמו- בן 30, בריא (אך מעשן), נשוי לעבודה וחסר דאגות.
אליוט משתדל שלא לשנות את העבר. משתדל, ונכשל, שכן בן דמותו הצעיר הוא עקשן לא קטן.
אליוט נקרע בין הרצון להציל את אהובתו, עליה לא התגבר מעולם, לידיעה כי הצלה זו תעלה בחייה של בתו, שכן אם יישאר עם אלנה, הרי שאנג'י לא תיוולד.
הספר נע בין ה"הווה" (שנת 2006) לעבר, 1976. אנו מתוודעים לדמויות ולאט לאט נקרעים יחד עמן. ההחלטה של אליוט בהחלט לא פשוטה, וכך גם האירועים שחזרתו בזמן מציתים.

בזמן הקריאה חשבתי לא פעם מה הייתי עושה במקומו של אליוט. חשבתי על עברי שלי, ועל אהבת חיי הראשונה. מה היה קורה לו הייתי חוזרת בזמן ונשארת איתו? האם הייתי מוכנה לוותר על בתי, שנולדה מנישואים לאדם קר במערכת יחסים קרה?
רק אז הבנתי את התלבטותו של אליוט. לעולם לא הייתי מוותרת על בתי, גם עבור האפשרות למערכת יחסים נפלאה.

בסופו של דבר, הספר גרם לי לחשוב על העניין הרבה לאחר שסיימתי לקרוא אותו. מה הייתי עושה לו ניתנה לי האפשרות לחזור אחורה בזמן?
האם הייתי מעזה לשנות את חיי? האם הייתי מנצלת את הכוח הזה ליצירת הון, או לתיקון שגיאות העבר? האם הייתי מסתכנת בכך שמעשה אחד קטן עלול להוביל לכך שלא אפגוש את בעלי ואלד את בתי? האם הייתי מוכנה לאבד את חיי כפי שהם כעת, תמורת האפשרות לחיים טובים יותר, אך בלעדי המשפחה החדשה שלי?
זו דילמה שאני שמחה שלא עומדת בפניי.

הספר כתוב היטב, העלילה מרתקת וההשפעות של החזרה בזמן, גם אם לעתים חסרות היגיון, יוצרות ספר שלא ניתן להניחו עד העמוד האחרון.
הספר מעלה גם פרדוקסים מעניינים. אחד מהם הוא פרדוקס הסב. פרדוקס זה דן באפשרות של אדם החוזר הזמן, ורוצח את סבו בטרם זה פגש את סבתו. הדבר מונע את לידתו. כיצד, אם כן, הדבר אפשרי?
את התשובה לכך ניתן למצוא גם כן בספר, כאשר דנים ביקומים מקבילים- החזרה בזמן משפיעה עליך ביקום מקביל. תורת היקומים המקבילים, גורסת כי ישנם אינסוף עולמות מקבילים, בהם כל החלטה שלנו יוצרת עולם מקביל.
אמנם הספר לא מתעמק בנושא, אך גם ההתייחסות הקצרה לנושא מעניינת ומוסיפה רבות.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Leilany
משחק על זמן

משחק על זמן

גיום מוסו

את הספר הנוכחי חיפשתי בעקבות התרשמותי מהספר "קולו של המלאך והמלצה של חברה.

לאחר שנברתי במספר חנויות מצאתי את הספר "בסיפור חוזר". למי שלא יודע "סיפור חוזר" הינו שירות חברתי המעודד שימוש בספרים יד שניה, שמופעל כולו על ידי אנשים המתמודדים עם קשיים תעסוקתיים.

אם תשאלו אותי אם היה שווה לשוטט אחר הספר הנוכחי? אזי התשובה היא בהחלט כן.

נהניתי מהמוטיב המרכזי בספר. למרות שאני לא נמנית עם קהל הקוראים שחוטאים בקריאת ספרי מד"ב, ו/או ספרים דמיוניים, את הספר הנוכחי אהבתי. יופי של ספר!

הפרולוג מתחיל בשנת 2006 בצפון מזרח קמבודיה וחוזר 30 שנה לאחור לשנת 1976 במיאמי, כך שכל הסיפור נע בשני מישורי זמן בהפרש של 30 שנה.

אליוט קופר מסן פרנסיסקו הינו רופא כירורג מצליח שגוסס מסרטן ריאות. אהבת חיו הינה והייתה אילנה. במסגרת עבודתו אליוט קופר משתתף במשלחת רפואית הומניטארית בקמבודיה. כדי להביע תודה, החליט מנהיג השבט להעניק לאליוט עשר גלולות להגשמת אחת ממשאלות לבו... ומה המשאלה?

"לראות את אהבת חיו, את אילנה שנפטרה לפני שלושים שנה".

אילנה ווטרינרית שטיפלה בדולפינים באורלנדו בפארק הימי הגדול בעולם. היא התחברה לקבוצה של "לוחמי הקשת בענן", בזכות המאבק שלהם בניסויים גרעיניים. מטרת הצטרפותה לקבוצה הייתה לקחת חלק בפעולותיהם נגד ציד לווייתנים וכלבי ים.

לאליוט קופר היו שתי נשים משמעותיות בחיו: אילנה – אהבת חיו שנפטרה לפני 30 שנה ואנג'י-בתו.

גם למאט - החבר של אליוט קופר שנפגשו לפני כ-40 שנה יש תפקיד בסיפור הזה. ללא התערבותו של הגורל הסיכוי שיפגשו היה אפסי. אליוט ומאט היו מאוד שונים אחד מהשני. מאט היה צרפתי, מוחצן, חובב נשים יפות ואהב את החיים היפים, לעומתו אליוט היה אמריקאי, מופנם, מתבודד. המפגש ביניהם הוליד את הרעיון למיזם עסקי, והם רכשו יחדיו שטח לגידול כרמים בקליפורניה כשהיין שווק לאמריקה, אירופה ואסיה.

לאורך הספר ובדיאלוגים שוני מצאתי את עצמי לא פעם מחייכת... גיום מוסו יודע לתבל את ספריו בהומור מעת לעת. משתפת אתכם בציטוט מעמוד 74: "נחוש בדעתו לשוב לביתו בכל המהירות. כשכמעט הגיע לדלת הכניסה, הוא החליק על המדרגה האחרונה והשתטח אפיים ארצה, ופקעותיו הקוצניות של הקקטוס ננעצו במקום הרגיש ביותר בגופו".... לא הייתי אומרת שזה מחזה נעים ואפילו כואב ועם כל הכאב זה עדיין מצחיק 

אליוט התנגד להוליד ילדים, אך הגורל חשב אחרת... סטוצ' של לילה תרם לו את לידתה של ביתו- אנג'י. איך, מי, מה, מו, תקראו...

גם בספר הנוכחי גיום מוסו נוהג לשלב משפטים של כל מיני פילוסופים, מפורסמים והוגי דעות למיניהם. חלק מהגיגים אלה אקראיים ואין להם קשר לפרק שנקרא אחריו... יחד עם זאת הם מעוררים מחשבה כלשעצמם...

דוגמאות: עמוד 25: "העתיד מעניין אותי: בו הייתי רוצה לבלות את שנותי הבאות." וודי אלן
עמוד 96: "אני מעכבת את המוות על ידי כך שאני חיה, סובלת, שוגה, מסכנת, נותנת ומאבדת." אנאיס נין
עמוד 144: "רק אתמול הייתי בן עשרים, ליטפתי את פני הזמן..." שארל אזנבור

הסופר משלב שירים מסוימים שמכניסים את הקורא לאווירת הספר והסיטואציה כמו: YOU SHOULD BE DANCING , או השיר של BRUCE SPRINGSTEEN - BORN TO RUN , ללמדך שנולדנו לרקוד את החיים, לרוץ קדימה ולא להביט לאחור.

בחלקיק קטן של זמן גורלי מוצא אליוט קופר: אהבה, חבר ויעוד בחיים... איך זה קרה? תצטרכו לקרוא בעצמכם...

יש בספר לא מעט חוכמת חיים שמשולבת תוך כדי הסיפור לדוגמא: ציטוט עמוד 136: "האהבה אינה מתעופפת ככה סתם." "בכל זאת כדאי להיזהר, היא לא מובנת מאליה."

ציטוט נוסף מעמוד 188: "אלא שהאדם אינו בוחר את גורלו. החיים מחליטים במקומו. האין זה תמיד כך?"

לדעתי, אין אדם שחצה את יובל החורפים שלו, ושלא חשב מעת לעת מה הוא היה משנה בחיו, או מה היינו עושים שונה ומוכנים לאבד כדי לזכות בחיים אחרים?

את/ה היית מוכנ/ה לחזור בזמן 30 שנה אחורנית?

אני כן! ואוו כמה חבל שרק בספרים וסרטים אפשר לחזור אחורנית בזמן...

אני מרשה לעצמי להודות שבספר "קולו של המלאך" פגשתי את "גיום מוסו הסופר הבוגר", בספר הנוכחי פגשתי את "גיום מוסו הסופר המתחיל". אין ספק שאני סקרנית לדעת באיזה רעיון גיום מוסו ישתמש בספר הבא. מה שבטוח הוא סופר מרתק, וקוראיו יתבגרו עימו דרך ספריו.

אני הכנסתי את הספר הנוכחי לז'אנר הספרים הקלילים, שקוסמים מעת לעת והופכים כל ענן אפרפר וגושני לנוצתי וקליל.

מומלץ בחום לכל מי שיש כמה שעות פנויות. תיהנו!

לי יניני

לפני 12 שנים•
★★★★★
•לי יניני
משחק על זמן

משחק על זמן

גיום מוסו

אין תקציר באתר, אז אוסיף לפני הביקורת:
"אילו יכולנו לחזור לאחור, מה היינו משנים בחיינו? אילו ניתן היה להתחיל מהתחלה, אילו טעויות היינו מנסים לתקן? אליוט קופר מעולם לא התגבר על מותה של אילנה, אהובתו, כשהיו בני שלושים. עתה, כמה עשורים אחר כך , כרופא מצליח וכאב לבת בוגרת, מושלך אליוט שלושים שנה אחורה אל העבר. הוא זוכה בהזדמנות נדירה לפגוש את עצמו כאיש צעיר, ולהיות נוכח שוב ברגע המכריע שבו תנועה אחת שלו יכולה להציל את אילנה ולשנות את חייו- אך גם למחות את בתו מן העתיד. מהו הקשר בין זמן לגורל, ומה אנו מוכנים לעשות כדי להציל את אהובינו? "
עכשיו לביקורת שלי-
הספר מציב בפני הגיבור אפשרויות שכולנו היינו שמחים לו ניתנו לנו. הדרך בה מנסה אליוט לשנות את חייו מאוד מזכירה סצנות מתוך הסרטים 'בחזרה לעתיד' ו'אפקט הפרפר', ולמען האמת גם מזכירה לי שני סיפורים קצרים שאני כתבתי. לעתים גם הספר הזכיר לי את סגנון הכתיבה שלי (או שאולי זה התרגום). זה יכול לומר שני דברים- מחמאה לעצמי שבצבא כתבתי כמו מחבר רבי מכר, ומיד המחשבה הנגדית, שאולי אם הוא כותב כמו בן 20 חסר נסיון כתיבה אין מה לצפות לרמה גבוהה מדי מהספר.
בכל אופן, נהניתי מאוד ממנו. הוא מותח, לא צפוי מדי ולא מתחנף מדי. הוא העביר לי את יום כיפור בכיף.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•קראתי-קורא-אקרא (תומר)
משחק על זמן

משחק על זמן

גיום מוסו

מדובר ברומן מתח שופע רומנטיקה ועם קורטוב של פנטזיה – בהתאם לנוסחה ה"גיום-מוסואית" שעובדת כמו מכונה משומנת היטב.
מצד אחד, אודה שאחרי קריאה של כמה מספריו הנהדרים של מוסו יש תחושה של שבלוניות מסוימת, שכן הספר בדרך כלל מתאר את תחילתו של סיפור אהבה שמתחיל כבלתי אפשרי עד שנעשה למציאות, על קו צרפת-ארה"ב באופן כזה או אחר, שמזכיר תסריט של קומדיה רומנטית – כולל הפאנצ'ים השנונים בסיומו של כל פרק, או "סצנה".
מצד שני, זה עובד! הכתיבה זורמת, כמעט-ממכרת, בסגנון ה"רק עוד פרק ודי", וכך קרה שמצאתי את עצמי קוראת את הספר אל תוך השעות הקטנות של הלילה ומסיימת אותו תוך פחות מיממה! (איזה כיף שלא אצטרך לבקש הארכה מהספרייה :))
היכולת של מוסו לשאוב אותך אל הסיפור מהפרק הראשון – גם אם יש שיטענו שמדובר בנוסחה בנאלית או "ספר טיסה" – היא פשוט מרשימה. וקמצוץ העל-טבעי שהוא שוזר בסיפוריו מוודא שאת ספריו, בניגוד לאחרים, לא אשכח מהר כל-כך.
אז על מה הסיפור הפעם? אליוט, רופא בן שישים שמעולם לא התגבר אהבת חייו, אילנה, שמתה לפני כשלושים שנה, מקבל הזדמנות לחזור אחורה בזמן ולראות אותה בפעם האחרונה. הוא מקבל עשר גלולות, שכל אחת מובילה אותו למפגש קצר עם חייו לפני שלושים שנה – ולכל מפגש יש השלכה על הגורל.
האם על אליוט להשתמש בידע שיש לו על מאורעות עתידיים כדי להציל את אילנה? אלו השלכות הרות גורל עשויות להיות על החלטה שכזו ? האם התערבותו בחוטי הזמן תועיל או שמא תוביל לאסונות בחייו?
אמנם ישנן כמה אי התאמות ופתרונות "קלים מדי" בכל נושא המסע בזמן, אבל עדיין הספר שובה-לב בצורה כזו שאי אפשר שלא לסלוח למוסו על חוסר הדייקנות ששגה בה לעתים. לגבי סיום הספר, בניגוד להרגלי, הפעם לא אוסיף מילה ואתן לכם להחליט בעצמכם!

לפני 8 שנים•
★★★★★
•דנה
משחק על זמן

משחק על זמן

גיום מוסו

ספר מעולה. מרגש, מותח ומהנה בצורה בלתי רגילה. לא אכחיש- דמעה בצבצה מעיני כשסיימתי לקרוא את הספר. ספר שעוסק בכל הדברים החשובים לנו באמת: כוחה של בחירה, אהבה ונאמנות. ממליץ בחום!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פשוט
משחק על זמן

משחק על זמן

גיום מוסו

רעיון מקסים ומעורר מחשבה.
אם רק יכולנו לחזור אל העבר ולשנות את החיים שלנו... מה היינו עושים אחרת? מה היה המחיר? מה היינו מאבדים בתמורה למה שיכולנו להציל או לא לעשות בכלל?
המחבר הצליח שלא ליפול אל אינסוף האפשרויות שפותח הרעיון הנ\"ל, ולכתוב ספר לא ארוך מדי, מעניין ומעורר מחשבה.
ובכל זאת, למה רק 4 כוכבים?
גם בספר הזה האמריקניזציה \"השתלטה\" על סוף העלילה. למי שאוהב סופים כאלה מובטח ספר שלא מאכזב.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•ענת
משחק על זמן

משחק על זמן

גיום מוסו

ספר מותח, מסקרן, נהנתי מכל דקה ודקה בעת הקריאה.
אך הסוף היה מעט מאזכב

לפני 18 שנים•
★★★★★
•טלטול
משחק על זמן

משחק על זמן

גיום מוסו

נחמד , אך מעט קלישאתי וצפוי

לפני 7 שנים•
★★★★★
•ציון
דירוג
4.0
לפני 15 שנים

“אין תקציר באתר, אז אוסיף לפני הביקורת: "אילו יכולנו לחזור לאחור, מה היינו משנים בחיינו? אילו ניתן ה”

4/9
ביקורות על משחק על זמן
הבאה
דנה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 8 שנים

“מדובר ברומן מתח שופע רומנטיקה ועם קורטוב של פנטזיה – בהתאם לנוסחה ה"גיום-מוסואית" שעובדת כמו מכונה מ”