יחסי מין הם דבר נפשע ושפל. היצר המיני, הוא שמניע את האנושות לתבנית הנישואים המופקרת וההרסנית, שמונעת כל סיכוי לאהבה ומשמעות.
גאולה אמיתית, תהיה רק לדור שיפנים זאת, יצמית את היצר הרע, ויפעל לטובת איחוד לבבות. זוהי לפחות השקפתו של פוזדנישב, הדמות הראשית בסיפור.
בנישואים לטענתו, שני קורבנות – הנערה הבתולית המתקשטת למענה אדונה, ושידוכה המבוגר ותאב הבשר. הראשונה, תאבד בליל כלולותיה את תמימותה. והשני, יגלה כי ערכו המוסרי נבנה על תשתית רקובה. השניים, ילכדו בעל כורחם במלכודת איבה חסרת מוצא, רחוקה שנות אור מאידיאל הנישואים הנכסף.
איסור יחסי המין (שבלעדיהם עוד היינו כנראה אנשי מערות מתבודדים), אינה תואמת את השקפתי.
סקס הוא מרכיב חשוב באינטימיות מערכת היחסים, לאו דווקא הפיזית, אלא הנפשית-רוחנית, גם אם הוא מערער על המונוגמיה ומפתה (כביכול) לדרך רעה.
גירושים, יחסי מין, זכויות האישה. ציפיתי שלפחות חלק מנושאים אלו, יהיו בגדר טאבו ברוסיה של המאה התשע עשרה. מעניין לדעת, כיצד התקבלו על-ידי השלטון ועל-ידי החברה.
תהפוכות רבות עברנו, אך כה מעט השתנה. מדהים כיצד קושיות מימים ימימה, עדין רלוונטיות, וממתינות לתשובה.
פוזדנישב, לא חוסך בביקורת, הוא מערער גם על תפקיד המניקה, עול ההורות ותעשיית התרופות.
מדובר במניפסט של הדמות הראשית, אך האם זוהי גם השקפתו של טולסטוי?
סופר מוצלח, יודע לשלב בכתביו מגוון תפיסות, בין אם הוא מסכים איתן או לא.
אין מנוס מלבטא דעה אישית ביצירותיך, הכישרון הוא לפרוש את קשת הדעות בפני הקורא, ולאפשר לו להרהר.
הסיפור אומנם מסופר בגוף ראשון, אך הדובר בו חסר משמעות.
ציפיתי להיחשף למחשבותיו, או לפחות לקבל איזה מידע עסיסי אודות מצבו המשפחתי (אלמן, רווק או נשוי מאושר).
בעיני רוחי, דימיתי כיצד הנסיעה אליה אנו נחשפים, מתגלה כנסיעה לפני הרצח, והמעשה חתום וגמור, במוחו של פוזדנישב בלבד.
סוף הסיפור, שם דגש על חומרת המעשה, כראוי מספר העוסק במוסר (לא בצורה טרחנית, אלא מעוררת מחשבה).
ספר בן מאה וחמישים, שעודנו רלוונטי,
מומלץ.
![סונטת קרויצר [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers9/98396.jpg)









![אנה קארנינה [מהדורת 1999 - א' / ב']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/48864.jpg)







