ספר מאוד מעודד....
מעודדת המחשבה שאפשר לכתוב רומן סתמי, עם יכולת כתיבה בינונית, ובכל זאת יש סיכוי שיפרסמו אותו. אפילו אפשר שיהיו ביקורות שישבחו.
נו באמת, ממדור הספרות של עיתון הארץ ציפיתי ליותר.

לקח: לקחת בערבון מוגבל את ההמלצות של הילדונת שעובדת בצומת ספרים, לא משנה כמה נחמדה ומנסה לעזור היא.

בזבוז זמן (לא הרבה זמן אמנם).
כל מילה נוספת שאכתוב, תבזבז עוד מזמני על הספר הזה.

מה הניע אותי לרכוש את הספר, לא זכור לי. אולי מהסיבה שלשם שינוי רציתי לתת הזדמנות לסופר/ת ישראלי, לאחר שנים ארוכות של הגליית ספרות ישראלית מהספריה שלי.

את הספר סיימתי ב-9 שעות (בואו נתעלם מהעובדה שיש לי קצת יותר מידי זמן פנוי) והביקורת שלי עליו היא אחת: נוראי.

זה מתחיל מצורת הכתיבה החובבנית באופן בולט וממשיך בניסיון המאולץ של הסופרת להיות פרובוקטיבית ולהציג עצמה כ"ילדה הרעה של עולם הספרות" על ידי שימוש במילים בוטות שאין להם באמת מטרה.
ברמה העלילתית, לא ממש הצלחתי להבין מה הייתה הפואנטה בסיפור. לא הייתה לו שום משמעות והוא נראה יותר כמו יומן אישי של כמה קלישאות תל אביביות אקצנטריות.
החטא העיקרי של הסופרת הוא ביצירת דמויות שגם בעוד מיליון שנה לא יעוררו בי הזדהות. הן הפכפכות בצורה שלא תיאמן, מיזנטרופיות וצבועות, ולמעשה, ההרגשה היחידה שעוררו בי היא תחושת בחילה ותהיה: "איך ולמה המטומטמת הזאת עדיין לא התאבדה?..."
הדמויות הנשיות משתמשות יתר על המידה במילים כמו "להזדיין", "למצוץ", "שפיך" ועוד, מה שאמור, אני מניח להפוך אותן לחופשיות, חזקות ומשוחררות ש'לא דופקות חשבון'... בפועל, זה פשוט יוצר דמויות בהמיות ודוחות, אפילו לעומת הדמויות הגבריות בספר.

במילים אחרות, על אף שלא היו לי ציפיות מהספר, הוא עדיין הצליח לאכזב אותי מאוד.

סקס סמים וריקנות.

ידוע שסקס תמיד מוכר, גוליה פרמנטו עושה בספר שלה שימוש רב בסקס עד כדי כך שהוא לעיתים מסתיר את הדמויות שמאחוריו.

"מדינת ת"א" נראית כ"כ ריקנית דרך דמויותיה של פרמנטו, הדמויות משתמשות בסמים ב-קוק, מבלות את כל חייהם במועדונים וחושבות ומקיימות כל הזמן סקס והרבה סקס.

ישנן 2 דמויות מרכזיות בסיפור
הגר בקמן - מעין נמפומנית תל אביבית, נערת מסיבות, מחוסרת עבודה שחייה על חשבון הגברים שאיתה, מבוגרים ,צעירים ומאוהבת במיכאל בק - דמות העשיר התל אביבי, שכל הזמן מוצא עצמו שיכור, וכרגע גם מובטל.
לואי (לילך) קוק - סופרת שכותבת על מיניות - (איך לא...) שסובלת מבעיית מין (לא יהיה כאן ספוילר..) שמתאהבת במיכאל בק, ובאופן לא מפתיע גם דומה להגר בקמן.

מתחת לשתי הדמויות שנראה שנגררות אחרי הגברים שאיתן, לקוחות סמים , נראה שמסתתר כאב, כאב שמתבטא ברצון ובמחשבה התמידית על התאהבות אמיתית.

ועל 3 הדמויות ישנן דמויות משנה שמוסיפות ומדגישות את הנופך של הריקנות והעולם שקיים בתל אביב- אורן שפיזר שגם סובל מביעה שתוך תוכו הוא קנאי בלתי נלאה, נעמן החנון שצמח להיות ברבור, גל סגל עורך הספרים ההומו, בלונדינית ללא שם.
וסצינת הסיום מאד מוגזמת שלקוחה מזאנר ...

סקס מוכר, אבל יש בספר יותר ממנו,ולכן לדעתי הוא ספר טוב.

נ.ב שלקחתי את הספר הייתי בטוח שהוא של סופרת איטלקיה, שפתחתי ראיתי שהיא תל אביבית, ואחרי שקראתי לא במפתיע עולה בי השאלה מה בדמותה של לואי קוק משתקף גם בדמות הסופרת.

ממש ניסיתי לחפש עלילה, אבל אחריי כמאה עמודים הבנתי שזה לא הולך לקרות ופרשתי באמצע הספר.
עדיין לא מבינה איך היא הצליחה לשכנע הוצאה לאור להוציא את הספר שלה! ז-ב-ל!