"הסופרת מאד פורה וכותבת בעיקר לנוער. לא נראה שהיא מכבדת במיוחד את האינטליגנצייה של קוראיה. היא הכפיפה עלילה מופרכת במיוחד לרומנטיקה הזוייה. הצחיק את הקוראת ניסיון ניחוש לשיא המופרך הבא (התעופפות מעל צוקים מושלגים? יש.) "

"אין מה לומר על הספר הבנלי והחד-סטרי הזה."

"סיפור ששיעמם אותי עד מוות ונטשתי. לא הצלחתי לאלץ את עצמי לחזור ולקרוא. "

"3/4 ספר הוא תיאורים של פריטים ממותגים: ביגוד, מכוניות, יאכטה, מטוס... והתנהגות דוחה של נערות גולד דיגריות. טוב, בסדר."

"נושא מעניין דווקא, אבל כל כך לא אמין ומפוטפט, שאינו מאפשר הזדהות או עניין."

"הוא לא שווה ביקורת מהסיבה הטריוויאלית - הוא כתוב כמו מותחנים שכבר קראנו ונופל מרובם בגלל החקיינות והעליבות. אז מה (עוד) יש לומר עליו?"

"חברוּת בין 4 נשים בלואיזיינה. שיעמם אותי ממש. "

"הסיפור (פחות או יותר עד אמצע הספר שנטשתי) עוסק באלמן שנשאר עם ילד קטן, לא מצליח לצאת מהאבל וכותב לאשתו מכתבי אהבה לפי בקשתה... בית העלמין במונמארטר הוא המסגרת הסיפורית. ספר בנאלי ללא שום רעיון חדש, אפילו על בלוטות הרגש הוא לא הצליח ללחוץ. "

"ניסיתי פעם, ניסיתי עוד פעם. הספר פשוט משעמם. "להתבטל היא מטרה ראוייה" - את זה הבנתי בשלוש שורות. בשאר הזמן 285 עמודים הוא חוזר על אותה מנטרה באמצעות דוגמאות והסברים. אין לי התנגדות לרעיון - אני מממשת אותו חלקית כשאפשר. אבל שטף המלים פשוט מפריע לי להתבטל."

"יומן של אוהב היסטוריה החולה על פרטים: כתוב מעניין עד טרחני, מספר בפרטי פרטים את סיפורו של היידריך והניסיון להתנקש בחייו. לא התעניינתי, בעוונותי, וקראתי בלי חשק."

"אין חולק על גאונותו של מר פיינמן. הוא כנראה היה מעבר לגאונות גם בעל חוש הומור ענק ואיש חיובי. אבל לכתוב הוא לא ידע (טוב להשאיר איזה כישרון לאחרים) והספר הוא נפילה ואכזבה."

" ספר דו-קוטבי. מצד אחד תולדות נערה שנישאה לאיש הלא נכון - ממשפחה של מופרעים. הצעירה מסתבכת, מואשמת על לא עול בכפה, מוותרת על ילדיה שנמסרים לאימוץ. 20 שנה אחרי האירועים האלה היא מתגייסת להציל את ביתה ומסתבכת עם כת רצחנית של מופרע שנמצאת בחגורת התנ"ך. אם יש משהו שאינו מוזכר בספר (כולל הטלת מום, השמנה חולנית, הכשת נחש, אינדיאנים, שמאנים, אונס, אלכוהוליזם ועוד) לא ידעתי איך לכתוב על הספר המופרע הזה..."

"מה אפשר לומר על סופרת שהספר שלה מותח מהסיבות הלא נכונות? יש בו ליטרים של דם, גוויות מרוטשות, עינויים, השפלות, מיתות משונות, התעללות בילדים... חסרה לו רק סיבה מתקבלת על הדעת להשתוללות הזו, שנמשכת 314 עמודים. גם פושעים ורוצחים לא עושים דברים בלי סיבה. והסיבות שנותנת פטרסון הן כל כך רחוקות מאפשריות, שזה ממש מביך."

"ספר מתח שמבוסס על תופעות קיימות של ילדים שנפלטים מחייהם וחיים ברחוב, חשופים לסכנות ולהתקפות. הספר ממש גרוע. מאד מניפולטיבי, כתובעם כמות גדולה של קישוטים פיוטיים כביכול, אמנם מותח לפעמים אבל בעיקרעושה שימוש ציני ומניפולטיבי לקורא."

"זה לא שהוא רע - הוא די טוב. זה לא שהוא משעמם. זה לא שהנושא לא חשוב. אבל במבחן "הספר קורא לי" הוא לא עמד. כל פעם שהפסקתי לקרוא הייתי צריכה להתאמץ כדי לחזור אליו. אני לא מאמינה במאמץ בקריאה (או בכלל)."

"לפי הספר הזה, מרטן-לוגאן היא פסיכולוגית קלינית גרועה וטוב היא עושה שהיא מחפשת מקצוע חלופי. לפי הספר הזה מרטן-לוגאן היא סופרת גרועה, וכדאי שתמשיך לחפש."

"ניסיון לכתוב על תרבות זרה. לא מקורי במיוחד (התרבות הזו מבוססת על נקבות שיוצאות לחלל וזכרים המחכים בבית) לא כתוב טוב במיוחד. מסר מבולבל."

"מה אפשר לכתוב על אוסף הקלישאות הזה? סיפור לא מאוזן על מלון על חוף מקסיקו, אליו מגיעים זוגות מאמריקה לקבל טיפול בזק בזוגיות שהתקלקלה ולחזור הביתה מתוקנים. עד שנטשתי - במחצית הספר - לא מצאתי מילה אחת מקורית או חדשה."

"איך אפשר לכתוב ביקורת על ספר שאין בו משפט מקורי אחד, רעיון בלתי משומש או מבנה סיפורי שלא קראנו כבר עשרות פעמים? הנערה היא סוג של לוחמת על. היא נשלפה מכלא עם עבודת-פרך כדי להתמודד עם אחרים על משרה של שומרת המלך, שתביא לה המון כסף וכבוד ואחרי מספר שנים תשחרר אותה ל... מה היא תרצה לעשות? היא יפה מאד, השמלות שלה מדהימות (סופרת כתבה את הספר) וחוץ מזה - התכנים (כאילו) פמיניסטיים, ברוח התקופה הנוכחית. איכס."

"מותחן(?) במיטב המסורת המופרכת של המותחנים בהם יש תעלומה מהעבר הנמשכת גם בהווה. אין התנהגות אחת, של מי מהדמויות בספר, שהיא מתקבלת על הדעת. היתרון היחיד של הספר הוא קריאותו. וגם היתרון הזה מתמסמס לו לאיטו. "