רשימת קריאה של רויטל ק
האמת היא, שמאוד קשה לחלק ספרי ילדים ע"פ גיל. איך קובעים מה מתאים לאיזה גיל, איזה חלק לוקחת השפה (חדשה ובהירה לעומת שפה מיושנת), איזה חלק לוקח התוכן, הקושי הרגשי שלו, איפה משקללים את השאלה האם הספר מנוקד או לא? ובאמת, לשים ברשימה אחת את "דב ושמו פדינגטון", "אני ברק", "ילד ושמו אמיל", "הבית עם שעון האותיות" יחד עם "אי התעלומות", "איגריין האמיצה", "אלוף הבלשים בלומקוויסט", "ג'ים ונהג הקטר" וסדרת פרידיין, זה קצת מצחיק. הרי יש פער רציני ביניהם. רוב מוחלט של הספרים פה נקראו ע"י הילדים שלי בין כיתה א ל-ג'. (יחד עם עוד כמה ספרים שאינם נכנסים לרשימת המומלצים שלי, כמו צ'יפופו וקופיקו ודנידין, וספרי אניד בלייטון ומשימה עולמית וסיירת המדע). האם באמת היה רצוי שיקראו את כולם בגיל צעיר כל כך? לא בטוחה. את חלקם היה כדאי אולי לדחות. להרבה מהם אני מקווה שהם עוד יחזרו. הייתי אומרת שזה הקריטריון לחלוקה... אבל זה לא. גם ברשימת ה"לילדים יותר גדולים" שלי יש ספרים שנקראו ע"י הילדים שלי בכיתות ג-ד. (הספרים של אורה מורג, ז'ול ורן, והארי פוטר כמובן). נראה לי שהחלוקה פה יותר דומה לחלוקה של הספריה בין מדפי הנוער למדפי הילדים, למרות שגם היא רחוקה מלהיות מושלמת. בקיצור, זו רשימה מומלצת, מאוד מומלצת אפילו, אבל לאיזה גילאים - על זה קשה לענות.
"בהנחה שזאת הולכת להיות סדרה - אחות חדשה לסדרה ההיסטורית של אורה מורג ולמנהרת הזמן של גלילה רון פדר עמית. נחמד ומעניין, אבל הנושא שהיא בחרה הוא לא בדיוק נושא היסטורי מרתק לרוב בני הנוער, קצת אזוטרי, לא מספיק אקשן, והספר מתקדם בקצב איטי. גם הדיאלוגים היו צריכים לקבל יותר תשומת לב בשלב העריכה, הם קצת מלאכותיים מדי לטעמי. בסך הכל יש פוטנציאל, מקווה שיהיה המשך. לרשימה הזאת הוא נכנס בעיקר בגלל הערך המוסף ההיסטורי."
"ספר בטעם של פעם על שנה אחת של ילדה בקיבוץ. בלי מירמור, בלי כעס על העבר ועל הלינה המשותפת, ילדה אחת שהיא גם אינדיבידואליסטית ויצירתית וגם ילדה חברותית, משתלבת וזורמת עם סגנון החיים בקיבוץ בלי התלבטויות וקשיים מיוחדים."
"סדרה קצת מדי פוליטיקלי-קורקט, מה לעשות שבמציאות - חיות דווקא מעדיפות לטרוף זו את זו ולא לאכול עוגות, אבל חוץ מזה היא חמודה ומצויירת להפליא. כיף להקריא לילדים."
"הספרון הזה, דקיק וקליל, כאילו נכתב בדיוק על הבן שלי. אם היו עוד עשרים כאלה, ההקראה שלהם היתה פשוט התוכנית הטיפולית שלי עבורו. מאחר ואין, הסתפקנו בזה... ונבנה לו תוכנית טיפולית אחרת. איזה תיאור יפהפה ומדוייק של האופן בו המוח של בת חמש (בפרט אם היא אחות קטנה וקצת מפונקת) עובד."
"המלצה בלב ולב. זה ללא ספק ספר איכותי ומושקע. כל כך איכותי ומושקע שהוא קצת יותר מדי ברמה לקהל הקוראים שעדיין קורא ספרים דקיקים עם ניקוד. מעבר לזה, לא התלהבתי מאוד מגישתו החינוכית אבל מילא."
"אחד מהאהובים עלי כילדה. היה לי גם ארנב בשם שומדי על שם גיבורו הראשי של הספר."
"הלפטופ והאינטרנט שמככבים בספר הזה נתפסים בעיני הקורא הבוגר כאלמנט חורג, לא מתאים, בתוך ספר מתוק שמזכיר קלאסיקות שגדלנו עליהם."
"איזה ספר הייתם לוקחים אתכם לאי בודד? אם את הספר הזה - אז בבקשה במהדורה הזו, של "אי הילדים" ולא במהדורה החדשה של "אי-בוד". בשביל ההקשר ההיסטורי והיהודי."
"אחד הספרים האהובים עלי ביותר בילדותי. קסטנר העז לדבר על נושא שהיה בגדר טאבו עבור ילדים בזמנו. ואם בסופו של דבר הוא סידר סוף קיטשי להפליא לכולם, שיהפוך את הספר לבכל זאת ראוי בעיני בני דורו, אנחנו בהחלט נסלח לו."
"סיפורו של אור, הילד העיוור, נוגע ללב. הוא חף ממתקתקות, מציג את המציאות כמו שהיא. אור רחוק מלהיות ילד מושלם שמקבל את העיוורון שלו בשלוות נפש. גם ההפי אנד של הספר מאופק ונמנע מלצבוע את העולם בורוד."
"עלילת מתח וריגול המתרחשת בארץ, על רקע מלחמת העולם השניה. הדמויות נהדרות, מאופיינות, אפילו מורכבות באופן יחסי לספרות ילדים. ההומור נהדר אף הוא, ויעידו פרצי הצחוק המתגלגל שעלו מהספה בזמן שהבנים שלי קראו את הספר, בזה אחר זה, במשך אחר הצהריים אחד."
"על פערים תרבותיים והדרך העדינה לגשר עליהם, בלי לטשטש או לוותר על הזהות הייחודית."
"כשאחד הילדים במשפחה מתגייס, החוויה הצבאית משפיעה על כולם. על שירה, היא משפיעה קצת יותר מהרגיל. אין כמו ההומור של זהבה קור כדי להכניס את כולם לחוויה."
"והרי תקציר עלילת הספר "פרא": ילד אחד מצא דביבון וגידל אותו בבית במשך שנה. מה זהו? זה כל הסיפור? איפה הטוויסט, הפואנטה, ההרפתקה, איפה הרעים בסיפור, כלי נשק, חטיפות, פיצוצים, איפה הכוחות העל טבעיים, ערפדים, קוסמים, קוראי מחשבות, מכשפות...? פשוט... זהו? כן, זהו. ואם תקראו תגלו שזה לגמרי מספיק."
"על גבולות מוסריים, הורות וחברות. והכל עם ההומור וההבנה לנפש הילד של קסטנר."
"המציאות הפנימית שלנו יכולה להשפיע גם על המציאות החיצונית שלנו. אצל פרנסס ברנט הודג'סון, נדרש גם מוצא אצילי כדי שהקסם יעבוד."
"אומץ, תושיה, אמונה ואפשר להתגבר על כל הצרות. לחובבי ז'אנר האיים הבודדים."
"מה סוד הקסם של מרי פופינס, זו הספרותית, שלא מקפצת ושרה כמו ג'ולי אנדרוז? שאם כבר היא מחייכת, זה בטח לבבואה של עצמה במראה? קשה להסביר, אבל עובדה. הוא שם."
"סיפורים קצרים, חמודים, מתאימים לילדים שמתחילים לקרוא, במיוחד כאלה שלא אוהבים ספרים מפחידים על מכשפות, שודדי ים ומפלצות."
"כולם מכירים את בילבי... את מדיקן קצת פחות, וחבל. יופי של דמות עגולה, מעניינת, שובבה וכיפית"
"אחד מספרי הילדות האהובים עלי ביותר. גם כשהחיים לא מחייכים אליך (ולילדה קטנה ודחויה בקיבוץ של פעם הם בהחלט לא חייכו), אם יש לך דמיון - תמיד יהיה לך מקום מפלט."
" זהו סיפורם של בובי, פיטר ופיליס שאביהם נעדר מסיבות שאינן ידועות להם, וסיפור התבגרותם והתמודדותם. באופן טבעי, ההתרוששות שמגיעה בעקבות היעדר האב והרצון לתמוך באמם יוצרים צורך בהתמודדות ובהתבגרות, אבל הספר לא מסתפק בזה. כחלק מתהליך ההתבגרות הם ילמדו גם להבין את ההבדלים הדקים שבין בקשת עזרה ובין קבצנות, בין נתינת מתנה מכל הלב לחבר לבין צדקה מתוך רחמים מעליבים, בין נחמדות לחנפנות. הם יתידדו עם אנשים שבחייהם הקודמים לא היו יכולים להכיר, יצילו תינוק משריפה, נער שהתעלף במנהרת הרכבת וימנעו אסון רכבות. בין לבין הם יריבו, יתווכחו ואפילו יגנבו (אבל יתחרטו כיאות). הספר נע בין החוויות המרגשות הנ"ל, לבין חיי היומיום והתלבטויותיהם."
" בפתיחת הספר ישנה הקדשה לכל הילדים שהרגישו, אי פעם, שהם שונים. מומלץ בחום גם לאלה שלא."
"יש רעים וטובים, יש מתח, יש כמה אמירות שורן שתל אצל הגיבור הגרמני המרושע שדי מצמררות במבט לאחור. "
"לפעמים חלומות מתגשמים... אבל מסתבר שכל כך הרבה תלוי בזה שמגשים אותם. ואם, במקרה, הוא נאלץ להגשים משאלות למרות שלא ממש בא לו, כדאי לכם לחשוב טוב טוב על מה שאתם מבקשים."
"איך זה להיות עולה חדש? אם לא הייתם כאלה בעצמכם, הספר הזה יגלה לכם. וגם יקח אתכם אחורה בזמן ויכניס אתכם לאוירה של מדינת ישראל הצעירה. אני יודעת שכתבתי את כל זה גם על "הבית עם שעון האותיות", וזה מוזר, כי מדובר על שני ספרים כל כך שונים. כאן יש גם תעלומות ואיחודים משפחתיים מרגשים, בעוד שהבית עם שעון האותיות נראה אותנטי יותר, כמעט אוטוביוגרפי. עם זאת, המצחיקה עם העגילים הוא ספר בוגר יותר (אל תתנו לגרסה המנוקדת להטעות אתכם). המשותף לשניהם הוא הרגישות והיופי."
"על אף החומרים האפיים מהם בנויה הסדרה, גיבור, מסע, גילוי עצמי, קרב, רוע אולטימטיבי, יש בה גם קלילות, הומור וחינניות לרוב. ובל נשכח את הנסיכה אילונווי המקסימה. לחלוטין לא הגיבורה הנשית הקלאסית שיושבת בארמון ומחכה שיצילו אותה. או שיושבת, באופן כללי. לרוב היא מקפצת, דוהרת, ומתעקשת לצאת לקרב עם כל החבר'ה."
"משחקי המילים ומשחקי ההיגיון, איך מצילים נסיכות בלי להילחם בדרקונים. כל מה שצריך זה לוגיקה פשוטה. יופי של ספר, שיצא בתרגום מחודש בשם "מיילו בארץ החכמה", תרגום שלא יצא לי לבדוק."
"מישהו יכול להסביר לי למה הילדים שלי לא אהבו אותו? ולמה אני לא הכרתי אותו כילדה? "
"איך נוצרות מלחמות, איך נבנים ה"אנחנו" ו"ההם", שהכל "בגללם". ואף מילה על השסע העדתי שנמצא ברקע, ורק המבוגרים יבינו."
"איך זה להיות עולה חדש? אם לא הייתם כאלה בעצמכם, הספר הזה יגלה לכם. וגם יקח אתכם אחורה בזמן ויכניס אתכם לאוירה של מדינת ישראל הצעירה."
"אמנם הכנסתי אותו לרשימה... אבל זכור לי שהוא כ"כ העציב אותי בילדותי, עד שטרם העזתי להביא אותו לילדים שלי. "
"כל ספרי קאלה בלומקויסט מקסימים ומומלצים. אם לא בשביל קאלה, בשביל אווה-לוטה הנהדרת."
"איגריין, בת למשפחת קוסמים, לא מוצלחת במיוחד בכישופים, בניגוד להוריה ולאחיה הגדול. יותר מכל היא חולמת להיות אבירה ומסתבר שעם חרב היא הרבה יותר מוצלחת מאשר עם שרביט. מכאן והלאה מגיעות ההרפתקאות, והן מרתקות ומשעשעות כפי שמצופה מספר ילדים טוב. וכן, יש פה כנראה גם מסר מגדרי. היפוך התפקידים בספר בולט: האח הגדול נשאר בבית ועוסק במלאכת הכישוף, מלאכה שבאופן מסורתי מקושרת הרבה פעמים לנשים, בעוד שהאחות היא זו שלא נשארת בבית, שיוצאת להרפתקאות ומאמצת את קוד האבירות הגברי."
"מסע החברות שיהפוך את ניצול השואה ל"אחד משלנו" נוגע ללב אך גם מעורר תהיות לגבי תפיסת השואה, הניצולים וההתמודדות בתרבות הישראלית של מיד אחרי השואה."
"35 במאי הוא יום מופלא וקורים בו הדברים הכי בלתי צפויים. במיוחד אם יש לכם דוד כמו לדני. ובמיוחד אם קסטנר, עם הדמיון וההומור הייחודיים לו, החליט לכתוב בשבילכם את העלילה."
"על הסדרה הזאת אני ממליצה בלב ולב. מבחינה ספרותית - איום ונורא. אבל בכל פרק יש תעלומה/חידה בלשית, ורמזים, והילדים צריכים לנסת לגלות לבד - איך הגיעו הבלשים לפתרון. התשובה נמצאת תמיד בעמוד הבא. הילדים שלי מתים על זה."
ניתן לסמן ולהעתיק את הרשימה
בהחלט רשימה מכובדת המכילה ספרים מצוינים.
הי, איך מדפי הספרים שלי הגיעו לפה?!
הי, איך מדפי הספרים שלי הגיעו לפה?!