טומי וטופנס הם זוג אנגלים בני חמישים שאיבדו את עבודותיהם עם פריצתה של מלחמת העולם השנייה. הם מחפשים להועיל למאמצי המלחמה נגד הגרמנים, אבל בשל גילם הם לא מתקבלים לעבודה. עד שמגיע לבקר בחור נחמד ומציע לטומי עבודה. טופנס מבינה כי אינו רוצה לדבר בנוכחותה ושם מגיע הטוויסט הראשון בעלילה. מייד בעמודים הראשונים.

לאחר מכן טומי וטופנס אכן מתגייסים לבלשים חובבים מטעם המודיעין האנגלי ומנסים לחקור את תושביה של לאמפטון, עיירת חוף דרומית שבה נמצא בית הארחה שהוא הרמז היחיד שיש להם.

בבית הארחה, מלבד בעלת בית הארחה וביתה הצעירה, ישנם שישה דיירים: זוג מבוגר, אמא וילדה, בחור יהודי־גרמני שנמלט מהנאצים, מוכרת צמחים מלונדון בעלת חזות מאיימת, וגנרל לשעבר.

טומי וטופנס מגיעים כשני אנשים זרים, כל אחד בשם מזויף משלו ובחדר אחר. טופאנס הפכה לגברת בלנסקופ, אלמנה, אם לשלושה ילדים. וטומי קיבל את שמו של מר מדואוס, ג׳נטלמן אלמן בעל עבר מכובד.
כל אחד מבני הבית חשוד מבחינתם, וכל דבר שקורה משנה את חשדם כלפי דייר אחר.
הם כמובן חושדים בכל האנשים הלא נכונים, אבל עצם הימצאותם שם, הנבירה והפעולות שלהם גורמות לדברים לצוץ על פני השטח ולהתגלות.

- ספק ספוילרים -
למעשה, הם כמעט לא עשו דבר, והמקריות פועלת בשבילם. אבל טופנס עם מוחה המבריק מצליחה לרכוב על המקריות ולא מגלה על כך גם לקורא, רק רומזת שתצטרך לעשות משהו נועז בשלב מסוים, היא קובעת עם אלברט לעקוב אחריה, אבל אלברט עושה משהו אחר – מציל את טומי, וכך נראה שהוא זנח את התחייבות המעקב אחריה והיא מעמידה פנים בפני הקורא, כמו בפני האויב, שהיא נופלת בפח.

בתור קוראת עכשווית הייתי רוצה להמשיך לשמוע את כל המחשבות של טופנס, את החשד, את הפיתיון, ואת העקבות שהיא משאירה אחריה. הייתי רוצה להיות איתה, ושהמתח שלי בקריאה יהיה אם אלברט עקב אחריה בסוף או שהשקיע את כל שהיה לו בלהציל את בעלה. שהמתח יהיה מעצם הכניסה שלה לגוב האריות, ולא מהכניסה לגוב האריות בתמימות וטמטום כמו שכריסטי גורמת לקורא לחשוב.
- עד כאן ספק ספוילרים -

העלילה דומה מאוד ל׳רצח באוריינט אקספרס׳, או להרבה ספרי בלש שמתרחשים במקום אחד שבו כולם חשודים. אבל עדיין מהנה לקרוא אותו, יש כמה הפתעות כיפיות בעלילה, וטוויסט מעניין שחזיתי, אבל גם לא חזיתי מראש.

ספר בלש קליל, מתוק מאוד, תקופתי מאוד ומצחיק לעיתים. ומספק חוויה של ספר הרפתקאות, במיוחד בשל ההברקות של טופנס והרוח ההרפתקנית שלה.

מתברר שזהו התרגום היחיד ש ל הספר, משנת 1960, נהנתי מהעברית הישנה, התגעגעתי אליה. אבל עם זאת היו הרבה מאוד טעויות תרגום והקלדה.

#
תשעה אנשים – מכל שדרות העם, כמו שאומרים, – מתכנסים בבית מפואר ומודרני הנמצא באי קטן וחשוף מול חופי דבון. שניים מהם, נשואים זה לזו, הם המשרתים המטפלים במוזמנים. חלק מהמוזמנים סבורים שנשכרו לעבודה, חלקם סבורים שהגיעו לנופש חינם, ואחד אפילו קיבל סכום מסויים כהוצאות.... איש מהם אינו בודק בציציות ההזמנה.

ייאמר שהם פחות חשדניים מאיתנו, שכבר נתקלנו במספיק סיפורי נוכלים, שדמויותיה של כריסטי, גם הנוכלים שבהם, לא ממש נתקלו בהם. ובנוסף העובדה, שתקשורת בין אנשים בתקופה בה נכתב הסיפור - הוא ראה אור לראשונה ב 1939 - לא היתה כה פשוטה ומיידית כמו וואטסאפ וטלפון נייד, שהיום הם מובן מאליו. מכתב – על נייר, במעטפה עם בול, מכתב בתוך בקבוק שנשלח לים, מברק שמחייב הגעה למברקה, טלפון קווי נדיר שאינו מצוי בכל מקום... ואיתות מורס שבאותה תקופה קל היה למצוא את מי שיפענח והיום, אללי, כבר לא.

כריסטי כמו כריסטי מתארת את הסיפור כמין תשבץ שחובבי החידות ייהנו לפתור. היא אינה מתעכבת במיוחד על הדמויות שלה, שרובן נשארות בגדר תפקידן: יש שם גנרל בדימוס בצבא, איש משטרה, רופא, שופט, הרפתקן, נוכל. שלוש מהדמויות הן נשים, שהסטיריאוטיפים יפים להן: משרתת, צדקנית יראת-שמים, וצעירה נאה. ומה הטיעון של כריסטי? יש פשעים שאי אפשר להוכיח אותם, או שאי אפשר להעניש עליהם כי הם פשעים נגד המוסר, לא נגד החוק. ספרי לנו על זה, כריסטי. ממש לא היכרנו את הקונספט.

מן הסתם קראתי את הספר בעבר, אולי יותר מפעם. פרט למסגרת העלילה לא זכרתי אותו. יש להניח שגם בעוד מספר שבועות או חודשים לא אזכור אותו בדיוק. אבל אזכור בהחלט את מסגרת העלילה ואת היכולת הוירטואוזית של כריסטי להמציא עלילה שלמרות שהיא בלתי אפשרית בעליל, תשכנע את קורא הסיפור שהיא אותנטית. הפטנט שלה הוא לא לבזבז מלים מיותרות על ניתוח הדמויות ללא שום תיאור "פסיכולוגי" וללא מתח או אימה. היא מתרכזת במהלך העניינים של אי, ים סוער, אנשים שאינם יכולים לברוח מגורלם, חוסר אמצעי קשר והבנת הקורא שהפושע הוא כמובן הזולת, אבל הגהינום הוא המצפון של מי שיודע מה הוא עשה ויודע שהעונש שיגיע – מגיע לו.

גרסה אחרת של קלפים על השולחן.

לספר הזה יש תרגום נוסף הנקרא בשם: תעלומת הסוד המסוכן.
שני צעירים בשם טומי וטפנס נפגשים לאחר כמה שנים שלא התראו. הם נהנים לבלות יחד ולפתע נתקלים בתעלומות שונות - בחורה נמצאת מתה בחדרה במלון, גופת גבר צפה בנמל ובחורה שלקתה בשכחה זוכרת בפחד שידעה סוד מסוכן.
השניים החובבים הרפתקאות נכנסים לחקירה כשסכנה של ממש מאיימת עליהם.
זהו הראשון בסדרת טומי וטפנס כשהבא אחריו יהיה הרצח בנשף המסכות.

קודם כל בהתיחסות לביקורת הקודמת - יש לציין שכריסטי גם מביעה דעות כאלו על ערבים, צרפתים, אנגלים. האנגלים למשל הם קרי מזג ללא הבעה או הבעת דג (כך היא מאפיינת כמה פעמים את ג'ורג', המשרת הנאמן ומבדר ביותר של הרקולה פוארו). הספרים פשוט נכתבו בעידן טרום פוליטקלי קורקט. לטוב ולמוטב. יש לציין שבספר זה ממש היא מזכירה כי יהודים אינם שוכחים (היהודי היווני פאפופאלוס שמשיב טובה לפוארו על טובה שזה האחרון עשה עבורו 17 שנה קודם).
העיקר בעיני בספר הזה - הוא מלא בדמויות צבעוניות ומרתקות יותר מכל ספר אחר. יוונים, אמריקאים, צרפתים, אנגלים - כל אחד ודרכו המיוחדת. הכשרון המדהים של כריסטי הוא לתת לכל דמות מקום וצבע בשורות ממש מעטות.
ואגב, איך קוראים לדעתכם לכרטיסן ברכבת הכחולה? מי שיזהה יבין שיש כאן רמז מהנה לסיפור הקודם של רצח ברכבת שכתבה כריסטי.
העלילה עצמה די פשוטה: אישה נרצחת ברכבת. אבנים יקרות מאוד שהיו ברשותה נשדדות. האם הרוצח הוא הבעל שממנו רצתה להתגרש? האם הוא האהוב משכבר הימים? הבלש הבלגי הרקולה פוארו שנסע במקרה ברכבת בה בוצע הרצח, מתגייס לעזרה ומגייס לעזרתו נערה אנגליה שקטה אך בעלת סגולות יקרות ערך.
ספר מאוד מוצלח לטעמי.

בוקר אחד קם לורד באנטרי ומגלה גופת אישה בחדר הספריה שלו...אשתו ליידי באנטרי ממהרת להזעיק את ידידתה הטובה גברת מארפל. היא בטוחה שהיא היחידה שתפתור את התעלומה ותסיר את עננת החשד שמתעבה מעל ראשו של הלורד המכובד...ומה דעתכם? היא כמובן צודקת...יהו העשיר הנכה המעורב בפרשה והאם כלתו וחתנו קשורים לעניין גם הם?
סר הנרי קליתרינג, ידיד ותיק של גברת מארפל נחלץ אמנם לעזרה , ועזרתו נחוצה כשגופת נערה נוספת נמצאת באזור, אבל את התעלומה כולה מביאה לידי פתרון הקשישה השברירית שכל אדם מזכיר לה מישהו הדומה לו בכפר שלה, סנט מרי מיד.

צריך להחזיק ראש בהתחלה, כי ישנם כמה קווים מקבילים שהספר פותח בהם בו זמנית.
עוד דבר מעניין, כמעט מחצית מהספר חולפת לפני שהבלש הרקולה פוארו מופיע ומצטרף לחקירה. לכריסטי יש הכרות עם העולם הערבי והפוליטיקה שבו, והיא
מכניסה את ההתרחשויות האלו לסיפור, שמזכיר כי מה שהיה הוא שיהיה...בסופו של דבר כשנפתרת התעלומה צריכים הרבה חוטים להתחבר.במרכז העלילה בית ספר לבנות באנגליה. הדמויות הססגוניות של נערות אצולה שונות הן אלו שבמרכז הספר. רצח בבית ספר כזה מביא לשערוריה גדולה. וכרגיל להרבה אנשים יש מה להסתיר, לאו דווקא בהקשר לרצח.

הספר הוא אחד הטובים בעיני. מאוד מתוחכם ופתרון מפתיע. קשה להתחרות במחשבה המבריקה של כריסטי. ובנוסף הדמות של גברת מארפל מוסיפה הנאה רבה. היא ממש ניגוד של הבלש הרקולה פוארו ובכל זאת שניהם מהנים מאוד.

הספר הזה הוא אסופת סיפורים קצרים, כשהמשותף ביניהם הוא גברת מארפל, הרווקה הקשישה ואוהבת האדם, יושבת בחברת ידידים צעירים. כולם שם מרגישים מתוחכמים בהרבה ממנה, ומעלים רעיון: כל אחד ישתף בתעלומה קטנה שהכיר, והשאר ינסו לפתור אותה. לאט לאט מסתבר שהמומחית האמיתית היא גברת מארפל. היא פותרת כל סיפור המובא בפני הקבוצה, על ידי תשומת הלב לפרטים ונסיונה העשיר. מי שאוהב סיפורים קצרים של כריסטי יהנה.