דירוגים › לוקוס מקור

מוטי, רווק בן 48, שמעולם לא יצר מערכת קשרים משמעותית עם בן או בת זוג, נזרק ממשרה חלקית בתחום הפרסום, לאחר שסירב להשתתף במבצע פרסום. מפאת דוחק כספי וסירוב אימו לסייע לו באופן משמעותי, הוא נאלץ לפנות את הדירה השכורה במרכז הארץ ופונה לעמוס, חבר מזמן ה

הוצאת לוקוס החזאית היא פרוזה יפיפיה עוצרת נשימה תרתי משמע של הסופרת תמר וייס גבאי . היא מחלוקת ל3 נובלות קצרות עמוקות ומרגשות כאשר כל אחת מתקשרת לשניה . משהו בכתיבתה הרהוטה האלגנטית והכריזמטית ויחד עם זאת כואבת עצובה מפעימה ועוצרת נשימה אות

נובלה קצרה ראליסטית אך גם מסתורית, שעוסקת בקשר בין בני האדם ובין הטבע, הרצון לשלוט בטבע, לחזות אותו ולהשתמש בו לצרכינו. בנוסף, אפשר גם למצוא בנובלה עיסוק בחיים בעיירה מבודדת, עיסוק ביחסים בתוך המשפחה, ציפיות מול הגשמה. המון נושאים, וזה ראוי להערכה.

לשמרית התוודעתי לראשונה שצפיתי בהצגה שהופיעה בה בתיאטרון הקאמרי :החברות הכי טובות ואף בהצגה אהובת הדרקון שכיכבה וכשנודע לי שכתבה את ספר הביכורים שלה בית לוריא הסתקרנתי ממש לקרוא אותו . משהו בקסם והכאריזמה שלה ושבה גרם לאינטואיציה הפנימית ש

האנטי גיבור של הספר הוא מטי, רווק המתקרב לגיל 50. במסגרת עבודתו בתחום הפרסום נקרא מטי לבצע פעולה אותה הוא לא רוצה לעשות. הוא מסרב למעסיקיו ומפוטר. הוא מחפש מקום חדש לגור בו ועובר להתארח ביחידת דיור של זוג חברים במצפה בגליל. מטי מרגיש בנוח במקום החד

סיפורה של משפחה הגרה בתל אביב. אבא אימא ובן קטן. האבא שאני לא בטוח ששמו מוזכר עובד כארכיטקט. האימא פרילנסרית והבן הקטן עידו. כבר בתחילת הספר יש דפיקה בדלת. מי שהוא נכנס לבניין בלי רשות והפר את השגרה. הדמות הזו מתבררת כאדם שהבית בו גרה המשפחה היה בע

ספר מוזר. שלושה סיפורים המתארים את היחס של משפחה אחת לטבע שסביבה. אב ביתו ונכדתו מבת אחרת מתגוררים בישוב מרוחק. אין מיקום, אך התאור מזכיר את אזור הערבה. סביב מצוקים, בחורף שיטפונות, בקיץ הכל חרב. הבת חזאית המתמקדת רק בנעשה בסביבתה הקרובה כאשר עם השנ

על הכריכה של הספר שברשותי (מהספרייה כמובן) כתוב "זוכה פרס ברנר 2022". להגיד לכם את האמת? אני לא מבינה את הקטע. הספר הזה הרגיש לי כמו לעמוד מול ציור בצבעים נחמדים, שמתאר תמונה נחמדה כשחושבים על הרעיון ומה שהיא מנסה להראות, אבל הביצוע יומרני בעיני

אפשר לחלק אנשים שהתעשרו לשתי קבוצות: יש את אלה שהצליחו להתעשר תוך עבודה קשה ולא נוטים להיפרד בקלות מהכסף שעשו. פה ושם הם קצת יפנקו את עצמם (ישפרו דיור, יקנו מכונית טובה ואמינה אבל לא מנקרת עיניים) אבל ההתעשרות לא תשנה בצורה משמעותית את אורח חייהם . ה

קשה להגדרה, אחר ושונה מרוב מה שקראתי עד היום. 88 קטעים/סיפורים קצרצרים (עם שם) בני 88 מילים כל אחד (בסך הכל 7744 מילים).הרעיון ל-88 אינו מקרי-מספר קלידי הפסנתר. כתיבה מינימליסטית ועם זאת קולחת, מנוסחת היטב ולנושא.הרבה דמיון והומור. המחברת מביאה

היום קניתי את הספר 88 של סיון שיקנאג'י ועכשיו סיימתי לקרוא אותו. ספר מעולה כתוב היטב שמשלב בין ריאליזים לדמיון. סיון כותבת ביד בוטחת ספר רגיש אכזרי לעתים אך גם מלא חמלה. ספר מהנה שאפשר לסיים בשעה. בספר יש 88 סיפורים בכל סיפור 88 מילים. כתיבה מינימליס