“איסלנד היא מדינה ששום דבר גדול באמת לא קורה בה, או שפשוט אנחנו לא שומעים עליו גם אם קורה. כך גם בספר זה המתפתח לאיטו. 50ע"מ ראשונים מתארים את יציאתו של כומר בכנסיה שכוחת אל לצייד של שועלה נדירה בזמן סופת שלגים. החלק השני מתעורר קצת יותר, ויותר דמויות נכנסות לסיפור.
בביתו של בוטנאי מתה שותפתו לחיים, אישה רפויית שכל שנושאת סוד לאורך כל הספר עד שלבסוף כל הקצוות נקשרים יחד. מה סוד הקשר בין האשה לבוטנאי ואיך מתקשר הכומר לסיפור של השניים?

את הספר הזה קראתי מיד אחרי ספרה ההיסטורי של ברברה טוכמן התנך והחרב, ספר מלא בתהליכים היסטוריים מורכבים. לקרוא ספר כמו צלו של בלדור זה ממש ההיפוך הגמור. אט אט בעצלתיים נכנסתי לרוגע ולאווירה של הסיפור ואז הוא נגמר( סה"כ 130ע"מ).”

“צלו של בלדור, אחרי שנהניתי כ"כ מ "גן עדן וגיהינום" של יון קלמן סטפנסון שמחתי שמצאתי עוד ספר של סופר איסלנדי ובאמת , לא התאכזבתי. הספר אמנם קטנטן אך לא חסר דבר.החל מתאורים מאד ריאליסטיים של הטבע המיוחד של איסלנד יופיו וסכנותיו וכלה במיסטיקה המטשטשת גבולות בין חיה לאדם שאובה מהפולקלור המקומי. גם בספר הזה עומד האדם מול הטבע ולא יכול לו. הקושי והבדידות לו מרככים את אופיים של האנשים להיפך, הם קשים ובלתי סלחניים לחלש ולשונה. על הרקע הזה בצילה של
תעלומה בלשית מותחת בולטת אשיותו המיוחדת האנושית של זר שהגיע למקום ונשאר מכורח הנסיבות. הספר מעניין, מרתק, לא שגרתי ואם רוצים גם מצנן בקרחוניו את הקיץ החם שלנו.”