לאחר שנים של הימנעות מן העולם, של אי רצייה, אסתר רובין מוצאת בעצמה את העוז לבקש משרה באוניברסיטה.
ההחלטה, הנדמית תחילה כזניחה, מתבררת כצעד הרה גורל בחייה של אסתר.
היא זוכה במלגת מחקר ונוסעת לוונציה, לבית אנה בראוור, מכון גנזים על שמה של משוררת יהודייה ילידת גרמניה שאת יצירתה אסתר חוקרת.
שם היא פוגשת את קמיל מוזס, המופקד על עיזבונה של המשוררת.
הנסיעה לוונציה והמפגש עם קמיל פותחים בפני אסתר אפשרות שחשבה שעשור ומחצה של חמיקה מרשתות החיים, מאז הייתה בת שש עשרה, פוגגו – האפשרות להיות נאהבת, לשוב להיות בשר ודם.
ואסתר אינה יכולה עוד שלא להתמודד עם זיכרונותיה החבויים משהות התבגרותה בישוב עטרת, עם שאלת זהותה, עם ההגדרות שלה לגלות ובית, וגם לא להימלט מעימות עם הוריה, תושבי עטרת וילדי לוב – אביה, בנימין, הדרוך לכל שינוי בנימי נפשה, ואמה, רינה, שחותם יתמותה נטבע ביחסיה עם ילדיה הרומן "מה יש לך, אסתר" הוא יצירה מרהיבה וייחודית בנוף הספרות הישראלית, משום שהדרמה שלו חורגת מן העלילה ונעשית לדרמה לשונית.