בוריס הלמן נולד ב-1947 בעיר אוז'גורוד באוקראינה להורים ניצולי שואה. אובדן משפחת הוריו מלווה את חייו. מצעירותו חווה גילויי אנטישמיות בתחילת לימודיו בבית-הספר, בעבודה, ובלימודים באוניברסיטה. השילוב של בן למשפחת ניצולי שואה ופגיעות אנטישמיות כבר מילדות נתן את אותותיו, ומצא ביטוי ברגישות לכאב וסבל של עם היהודי ותחושת הגאולה לאחר עלייתו. סיים לימודיו באוניברסיטה באוקראינה והתמחה בהיסטוריה ואנתרופולגיה, ועסק במחקרים בתחום הזה, ועסק גם בצילום אומנותי. בהמשך בתקופת לימודיו באוניברסיטה מימש את שאיפויתיו במשחק ותיאטרון. עלה ארצה בשנת 1973, למד עברית בשקיקה והתאהב בשפה. על רקע ידע אנתרופולוגי, וצימאונו העז להכיר את מהות אדם בכל היבטיו, התחיל בשנות השמונים ללמוד ולהתעמק בתחום רפואה אלטרנטיבית ורפואה התנהגותית. דחף יצירתי מצעירותו ותחומי ההתעניינות הללו גרמו לכתיבה בגיל מתקדם יחסית. באמצע שנות התשעים התחיל לכתוב שירה, שהפכה לחלק מהותי בחייו, והיא מהווה עבורו מימוש האומנות והצורך לחלק את רגשותיו ועולמו הפנימי עם הקוראים.