“אני לא זוכרת כבר כמה זמן אני קוראת אותו, אבל סוף סוף סיימתי.
בוא נדבר על הצד החיובי של הספר והצד הפחות חיובי על ההתחלה, כי ממה שראיתי אין פה עדיין ביקורת מעמיקה עליו ואני לא בטוחה שמתחשק לי להיות מי שתחפור ותסביר לעומק מה היא חושבת על הספר.
הצד הפחות חיובי שאני אתחיל איתו כי הוא מאוד משמעותי, זה שהספר ללא ספק נכתב עבור זמנו והוא מדבר אל האנשים של זמנו, שמי שלא יודע, הספר הזה יצא לאור לראשונה ב1937.
המחבר מתייחס הרבה לתקופה הזאת של השפל הגדול ולאיך שזה השפיע על תודעת האנשים לגבי כסף, ולמי שלא הבין עדיין - קוראים לספר "חשוב והתעשר", והוא בעצם אומר דברים שהיום אנחנו הרבה יותר לשמוע, שהמחשבות שלנו והשאיפות שלנו יכולים להפוך לכסף.
אז הצד הפחות חיובי הוא בעצם - החוסר עדכניות שלו, השיח על התקופה והאתגרים שהיא הביאה איתה בקשר לכסף, המון עצות על ההזדמנויות החדשות שעומדות בפני האנשים של הזמן הזה, דברים שהם יכולים לעבוד בהם ולא חשבו לעבוד בהם, - מה שהיום כבר ממש לא רלוונטי, כי העולם השתנה.
הספר הזה מרגיש מאוד מוגבל כי המחבר כותב על דברים אזוטריים בשפה לא הכי מובנת, כי כנראה לא הייתה לו את השפה שיש לנו היום כדי לדבר על הדברים האלה.
דברים כמו החוש השישי, אנרגיה, על איך שקוהרנטיות בין חשיבה לרגש יכולה להגשים דברים, הוא לא ידע לקרוא לזה ככה, הוא קרא לזה "פעימת מחשבה".
יש לו שפה משלו לדברים האלה, כי הוא בעצם מדבר על משהו שבזמנו לא היה מוכר.
אבל זה גם הצד החיובי של הספר, כי אני באופן אישי הרגשתי שאני קוראת מילים של אדם גדול, עם חשיבה מחוץ לקופסה של זמנו.
יש דברים שהוא כתב עליהם שהרגישו לי לא אמיתיים, ואתם יודעים מה - בדקתי בויקיפדיה עכשיו וגם שם כתוב שיש ספק לגבי הרבה מהסיפורים שלו.
מבחינתי וייבז' דונט לאיי, אז אם אני הרגשתי בתור קוראת ניתוק מסוים מהסיפורים שלו, ושהם מרגישים כמו פרוזה ולא כמו משהו שבאמת קרה - יש מצב שזה אכן ככה.
הקול של המחבר... אני באופן אישי הרגשתי שהוא מדבר כאילו הוא יודע הכול, כאילו יש לו עובדות ושאם אני רק אעקוב אחרי העובדות האלה מילה במילה, אני אצליח להתעשר.
לא הסכמתי איתו על כל הדברים שהוא אמר, היו כמה חוקים שהוא קבע שהרגישו לי מגבילים מדי, ומסקנות שהרגישו מאוד לא מדויקות, ובסופו של דבר, כשאני חושבת על זה קצת... יש מצב שמה שלא הסתדר לי פה זה שהרגשתי יוהרה מהטון של הכותב.
ואולי זה סוג ההצלחה של הספר, שכותב מתנסח כאילו יש לו את כל התשובות, כאילו הוא אדם גדול שכולנו נפסיד אם לא נקשיב לו, וזה ללא ספק עבד לו עם הספר הזה.
בסופו של דבר, יש פה דברים מעניינים, אבל הקריאה עצמה לא מהנה בכלל, אם אתם שואלים אותי.
אני חושבת שיש משהו בספר הזה שהוא אפילו מבלבל עוד יותר, כי יש פה בסיס מאוד הגיוני על כוח המשיכה(הוא לא קרא לזה ככה), כוח רצון, והתמדה - אבל יש גם דברים אחרים שגרמו לכל העניין להרגיש מסובך מדי.
המחבר המליץ לקוראים לקרוא את דבריו שוב ושוב, כי יש בהם איזשהו משהו מיוחד שגורם לכך שבכל פעם שתקראו אותם אתם תמצאו משהו שהייתם צריכים.
אולי ב1937, אבל אני חושבת שהעצה הזאת לקרוא את דבריו שוב ושוב כדי באמת לרדת לעומק הדברים היא מיותרת לגמרי, כי אני באופן אישי כבר קראתי ספרים שאמרו את מה שהוא אומר בצורה פשוטה ומשכנעת יותר.
אז האם אני ממליצה?
לא.
באמת באמת לא.
אלא אם כן מעניין אתכם לראות את מה שאני באופן אישי רואה בדיעבד, שסביר להניח שהספר הזה הצליח לא רק בגלל תוכנו, אלא הרבה בגלל צורת הניסוח של המחבר.
יש מצב שהמחבר עצמו השתמש בשיטות שלו תוך כדי כתיבה, ובמקום פשוט לכתוב את האמת, הוא כתב את הספר מתוך כוונה לשכנע את הקורא, ולהשפיע עליו.
ואולי זה עובר, אולי זה מורגש, אולי זאת לא רק אני ששמה לב לזה.
בכל מקרה, פשוט כנראה הייתי צריכה לקרוא את הספר הזה בשביל משפטים מסוימים, אבל הספר עצמו - כמו שאמרתי, לי הוא לא היה מהנה, ואולי בגלל הדרך ניסוח ופחות בגלל התוכן עצמו.
מה גם ששוב, בימינו יש ספרים שאומרים את אותם הדברים, בצורה הרבה יותר ברורה, בלי זיבולי שכל מסביב.
ועדיין, אחד המוחות הגדולים.
לא מתחרטת שקראתי אותו, אבל ללא ספק, הספר הזה לא עמד בציפיות שלי והוא לא היה בדיוק מה שחשבתי שהוא יהיה.
אולי אם מישהו היה כותב ביקורת מעמיקה לפני שקראתי את זה, והייתי מצליחה להבין מתוכה על מה הספר באמת ועד כמה הוא מדויק בלהעביר את המסר שלו - לא הייתי קוראת אותו בכלל.
כי יש ספרים יותר טובים מזה בימינו.
לסיכום, מבחינתי זה יותר ספר העצמה מאשר של ספר מודעות עצמית או פסיכולוגיה.
אולי בזמנו הדברים שהוא אמר היו פורצי דרך, וחדשים, אבל היום אלו פשוט קלישאות נכונות שכולנו כבר יודעים, אבל לא כולנו הצלחנו להפנים.
אני אסיים את הביקורת עם כמה ציטוטים מהספר שסימנתי תוך כדי קריאה, רובם קלישאות, אבל זה כדי לתת לכם הצצה לתוכן עצמו.
האחרון שביניהם ממש מצא חן בעיניי, והוא מה שאני הכי לקחתי מהספר.
_
"אני מנסה להדגיש עוד נקודה, והיא שהן ההצלחה והן הכישלון הם במידה רבה תוצאה של הרגל."
-
"אנשים מקבלים גמול לא רק בעד מה שהם יודעים, אלא במיוחד בעד מה שהם עושים עם מה שהם יודעים."
-
"אדם שאינו מסתכן, צריך בדרך כלל לקחת את מה שהשאירו האחרים לאחר שבחרו את בחירתם."
-
"ניתוח המקרים של כמה מאות אנשים שצברו סכום כסף שעלה בהרבה על מיליון דולר, גילה את העובדה שכל אחד מהם היה רגיל לקבל החלטות מידיות ולשנות את ההחלטות האלו לאט, אם וכאשר שינה אותן. לעומת זאת, כל האנשים שלא צברו כסף, היו רגילים להגיע להחלטות לאט, אם בכלל, ולשנותן מהר ולעיתים קרובות."
-
"ניתן להגדיר כוח כ'ידע מסודר ומנוהל בתבונה'."”
