כפר הממוקם מעל נהר זורם. לילות בהם המים גונחים, כך גם ההרים מסביב. אנשים נקברים בתוך גזעי עצים, פיהם מלא מלט. מעשים סודיים הנלחשים בין אדם ואדם, על מרביתם אין מחילה.
המוות והאביב פורס עולם פיוטי של טקסים מסתוריים המשמרים סדר קדום וקודר. המספר הוא נער מתבגר, עיניו ספק תמות ספק מפוכחות, והוא לומד את השפה של האבנים, של האדמה, של הקהילה. הוא חווה אהבה ראשונה, טעם של פחד, אובדן. סיפור התבגרות ובו כל מחווה אנושית, גם הרכה ביותר, נוגעת בצל המוות.
מרסה רודורדה, הסופרת הקטלאנית הגדולה והמוערכת ביותר, כתבה יצירת מופת עתירת דימויים יוצאי דופן. במיתולוגיה אינטימית בה האדם והטבע מתכתבים בשפה רווית יופי ואימה, היא מזמינה את הקורא לחוויה עוצרת נשימה המרחיבה את גבולות הדמיון, בה היופי חד כתער, נדיר כמו מטח גשם בקיץ.