“ג'ולין, גיבורת הסיפור הזה היא הכלאה של אלינור אוליפנט (אלינור אוליפנט ממש בסדר) ויינקה (יינקה, איפה הבעל שלך?) ויצאה הכלאה מושלמת.
אם פעם רצינו להיות זבוב על הקיר, בעידן של היום הקיר הוחלף בתיבת המיילים. וזה מה שקרה במחשב של ג'ולין. טעות טכנית שנעשתה במחשב גורמת לה לראות את כל תכתובת המיילים הפנימית במקום עבודתה, המקום בו היא נחשבת לבחורה המוזרה, זו שכמעט ולא מחליפים איתה מילה, ונדמה שהיא שקופה בעיני האחרים. מאז ומתמיד היא היתה אחרת, אאוטסיידרית. אבל מאז אותו לילה בו קרה אירוע ששינה את חייה, היא סוחבת איתה טראומה שמלווה אותה, ולא תורמת למעמדה החברתי שגם ככה בתחתית.
מה שהיא תמצא בתיבת המיילים יהיה מפתיע. בין הרכילות המשרדית, התככים והאינטריגות, המילים הארסיות, היא תגלה עוד עולם מקביל על עמיתיה לעבודה. היא תראה את האני האמיתי שלהם. אותם אנשים שמציגים את עצמם ברשתות החברתיות ברגעים שמחים ומאושרים, מפיצים עליצות מזויפת, חיים זוהרים- ופתאום היא תגלה את אותם אנשים ללא פילטרים, חשופים, שם הם הדבר האמיתי. אנשים המתמודדים עם בדידות, מערכות יחסים שבורות, עצב, ומה לא. כמו שג'ולין מסכמת את זה יפה: "לכל אחד יש את החרא שלו."
כן, אנחנו חושפים לעולם את חיינו השקריים, אבל את אלו האמיתיים, המורכבים בחלקם גם מעצב, אנחנו נושאים בתוכנו.
חשבתי שהספר הוא ספר קליל וכיפי (כן, הוא גם כזה) אבל אל תתנו לכריכה בעלת הצבעים המתקתקים לתעתע בכם. כי הוא יותר מזה. הוא תמונת מראה לעידן בו הרשתות החברתיות שולטות, על הקו הדק המפריד בין האמת לשקר, על הבדידות בעידן הזה בו לכאורה הכל מאוד נגיש ובהישג יד, על השונה, על קבלה וחמלה, ועל ג'ולין אחת נהדרת שאי אפשר שלא להתאהב בה (ולא רק אני)
אהבתי את כתיבתה של נטלי סו שזהו לה ספר ביכורים, ואהבתי את התרגום המוצלח שהצליח להעביר בצורה אותנטית את ההומור והציניות ששזורים בספר לכל אורכו.
איור הכריכה גם מוצלח מאוד בעיניי, הוא מתאר במדויק את התוכן, ואם אתם שואלים למה הצמח נפול ועוד רגע קורס, אהה! זה מעניין.
דמויות מצוינות כולן, ספר שמרחיב את הלב.”