ג'איה, עיתונאית מניו־יורק ובעלה פטריק, מנסים להביא ילד לעולם, ללא הצלחה.
לאחר ההפלה השלישית, גם נישואיה מתפרקים.
ג'איה, בת להורים הודים.
לנה, אימה של ג'איה, מקבלת מכתב מהודו המבשר על מותו הקרב של אביה ובקשתו להיפגש עימה לפני מותו.
האם מסרבת לנסוע להודו ולהיפגש עם אביה הגוסס.
ביתה ג'איה, נוסעת להודו במקומה כדי להבין מקרוב את העבר המוסתר של אימה.
בהודו, ג'איה נפגשת עם ראווי, המשרת ששירת נאמנ

יפה ונוגע.
שתי תקופות חיים, מקומות ועולמות שונים. אמישה ההודית בשנות השלושים-ארבעים במאה הקודמת ונכדתה ג'איה שנולדה וגדלה בארצות הברית וסיפורה מובא בתחילת המאה הנוכחית.
ג'איה שתקוותה להיות אם נכזבה לאחר הפלות שוברות לב ומשבר ביחסיה עם בעלה מחליטה לבקר בהודו את סבה הגוסס הזר לה, אביה של אמה לנה שיחסה לבתה קריר. היא יודעת מעט על משפחתה שנותרה בהודו או עזבה אותה. בהודו היא פוגשת את ראווי הקשיש ששיר

ספר מקסים שנהניתי ממנו מאוד.

אני אוהבת ספרים עתירי מידע על תרבויות שונות ומרוחקות שגורמות לי לצימאון וקריאה נוספת. הספר הזה גרר אותי לקריאה נוספת על התקופה ההיסטורית, המאורעות, התרבות, המסורת, ההווי של האנשים, הצבעים, האוכל, הריחות, התבלינים, האמונות ועוד.

"סודה של מספרת הסיפורים" מוכיח שלא תמיד נסובים סביב מה שרוצים להיות, אלא סביב מה שיכולנו להיות!

השחקניות הראשיות: ג'איה ואמישה – נכד

עבר והווה נפגשים בספר הנחמד הזה שנקרא אצלי בנשימה אחת.
אולי נחמד זו לא מילה מספיק טובה. המילים מיוחד או נהדר יעשו יותר חסד לספר המקסים הזה. (האמת שגם מקסים נשמע לי טוב יותר מנחמד..)

אישה אמריקאית נשואה וצעירה מייחלת ללדת ילדים בכל ליבה. אך החיים מתכננים לה אחרת כשהיא מפילה בפעם השלישית את עוברה.
האישה שוקעת בקהות חושים ולא משתפת את הסובבים אותה ברגשותיה.
בעלה, שכבר לא יכול להתמודד איתה יותר

זה סיפור מסע, אל עבר משפחתי חוצה יבשות, שפה ותרבות.
יש בו מתיקות שדומה למגוון ספרים שכבר קראנו, טיפות דרמה בהתהוות מתמדת (לרוב מיותרת) וככלל, הוא מריח קצת כמו ספרים רגשניים מבית היוצר של אליסון ריצ'מן, קריסטין הרמל ושלל ספרי 'אשתו של...', למיניהם. אחרי הכל "סודה של..." זה לא רחוק ובהחלט לא רב מעוף.

מה היה לנו?
כחלק מעיסוק בעבר, הסיפור מוגש בשתי תקופות. אחת של ימינו והשנייה של תחילת המאה הקודמ

איזה ספר מקסים! נהניתי מכל רגע וממש לא יכולתי להניח מהיד עד לסיום המרגש.
סיפור על אישה אמיצה שנאלצה להיאבק בין רצונותיה והליכה אחר תחושות לבה לבין נאמנות למשפחתה ולמה שמצופה ממנה בתור אשת איש ואם לילדים בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים בהודו.
הספר מעורר הרבה מחשבות על החיים, על הגורל, על החלטות, על הזכות לאהוב, על נאמנות, על התמודדות עם אובדן, על נחישות ואומץ ללכת עם האמת שלנו והוא מסתיים

אמריקאית, בת ממוצא הודית, חשה לא אהובה מהמרחק שאמה מציבה ביניהן, מתחתנת עם גבר שהיא אוהבת. לאחר שלוש הפלות, אותה בת, מלאת צער, ג'יה, שמה מרחק כזה בינה לבין בעלה, עד שנישואיהם מסתיימים. כשג'יה מגלה שסבה בהודו גוסס, היא מחליטה לנסוע להודו כדי ללמוד מה סבה רצה לתת לאמה לפני מותו, וללמוד את הסודות מדוע אמה, שנולדה וגדלה בבית סבה, לא הותרה לחזור להודו לאחר שהתחתנה ועברה עם בעלה לאמריקה.

זו רק תחילת

ספר מקסים, כתיבה יפה וברורה, נהניתי מקריאתו.

למדתי המון על התרבות ההודית, הנופים, החגים, אורח חייהם, אני בטוחה שלא הייתי שורדת.

גויה אישה נשואה לאמריקאי, לאחר מספר הפלות שעברה השניים מחליטים להתגרש. גויה טסה להודו במקום אימה
כדי להיפרד מסבה שנמצא על ערש דווי. לצערה היא מגיעה באיחור.
משרתו הנאמן של הסבא מגולל בפניה את סיפורם של הסבא והסבתא.
הסוף מפתיע, אני לא יכולתי לעצור את הדמעות.

ממל