אם ב"אנג'ל" היה לנו קוקטיל, כאן יש לנו תבשיל בקדירה, שמתבשל על להבה קטנה!

ב"אנג'ל" פגשנו את מזרקת המשאלות שברומא וכאן, אנחנו פוגשים את יפו שלנו, עם טיפות גשם.

הצבעים כאן אפורים בניגוד גמור לסצנה האיטלקית. יש כאן חמין מול פסטה שמתרככת במים רותחים לאחר מספר דקות. תחשבו על זה...

ב-5 לאוקטובר העצים הקדימו לנקות את עצמם מהעלים היבשים. האם גם גבריאל שלנו שבה לארץ לנקות את עצמה? ממה? ממי?

רק

<mark>ענבל אלמוזנינו</mark> מוכרת לי משני ספרים קודמים, שהפכו לרבי מכר וזכו לביקורות נלהבות מצד הקוראים: "אנג'ל" ו"גבריאל".

הספר הנוכחי שונה לחלוטין, ומקפל בתוכו סיפור חטיפה, מתובל ברומן, עם ניחוחות של כמה תבליני אימה, מיסתורין, דת וכתות.

העלילה מגוללת לקורא על ידי סמנתה רדפילד, המועסקת כעיתונאית חוקרת במדור הפלילים בעיתון ה"דייל בוסטון".

בדרך-כלל ימיה שגרתיים, והימים העמוסים שעובריה עליה במשרדה,

<mark>ענבל אלמוזנינו</mark> מהלה בספר הזה קוקטייל מצוין וקריר לימי הקיץ הלוהטים שלנו.

מה הופך את הספר לרב מכר?

כמויות נכונות ומדויקות של מתח, אהבה, סודות, יחסים מורכבים וכתיבה קולחת. כל המרכיבים הללו יחדיו גורמים לדפים לעבור מצד לצד מבלי להרגיש.

מי שמכיר אותי יודע שספרים מהז'אנר הרומן הארוטי פחות ממגנטים אותי, ובכל זאת, לאחר מספר ספרים כבדי משקל בתוכנם שקראתי לאחרונה, החלטתי ללכת על משהו קצת שונה.

סקירה – גבריאל
"והייתה בי כמיהה , שלא איבדה עצמה לדעת,
תהיה מלטפת שאינה מתייגעת מחיפוש אבוד –
אותך – פנס רחוב ודמות".


גבריאל הוא רומן מתח, ספר ההמשך לספר אנג'ל מאת <mark>ענבל אלמוזנינו</mark>, והשני בסדרת "המלאכים".
בגבריאל אנו פוגשים שוב את גבריאל מור, מטאור הייטק – גיבורת הספר אנג'ל, המבקשת הפעם לשנות את הגורל אשר נגזר עליה – לפחות לפי מה שהיא חשבה בתחילה.
הספר מתאר את חייה "החדשים" של גבריא

שורת מעשי נבלה פוקדים את העיר ניו יורק פשעים שמזעזעים את אמות הסיפים.
חטיפת נערות בנות טובים משטח בית הספר, ככה מתחיל המותחן המבריק הזה, ספרה השלישי (וללא ספק הטוב מכולם) של <mark>ענבל אלמוזנינו</mark>.

אתחיל בגילוי נאות. את הספר הזה קראתי טרם צאתו לאוויר העולם, וגם היום, ממרום שלוש חזרות עליו, עדיין אינני בטוחה כיצד לסקור אותו. מרגישה שכל מילה שתתאר אותו, תחטא למציאות הטובה הרבה יותר. הספר הזה פשוט סנסצי

וואו איזה ספר מבריק ומצויין! אין ספק שנעשתה פה עבודת תחקיר מקיפה והושקעה בו המון מחשבה.
זהו מותחן פסיכולוגי אפל וחושני, סיפור מורכב עם המון גילויים וטוויסטים בשילוב סיפור אהבה יפהפה מלא בתשוקה ורגש. הספר מרתק מהעמוד הראשון ועד האחרון. נהניתי מכל רגע.
הכתיבה של <mark>ענבל</mark> רהוטה, השפה יפה ועשירה ועם זאת הספר נהיר ובגובה העיניים. ממש הרגשתי שאני צופה בסרט מתח מעולה. הפרקים קצביים וקולחים והספר נקרא בנשי

גבריאל / <mark>ענבל אלמוזנינו</mark>

זהו ספר ההמשך לספר "אנג'ל" שמאד מאד אהבתי. אנג'ל היה ספר מצויין וגבריאל אפילו מתעלה עליו. גבריאל הוא רומן מתח קיצבי, מתובל במטאפורות ודימויים יפהפיים, הכתיבה משובחת וניכר שנעשתה בו עבודת עריכה מקיפה.

את אנג'ל בלעתי ביומיים, את גבריאל קראתי בשלושה ימים וזה רק בגלל שעצרתי כמאה עמודים לפני הסוף מופתעת מאד מהתפתחות העלילה והשארתי את ההמשך ליום המחרת.

יש בספר הכל מהכל:

לא סתם חיכינו כל כך הרבה זמן, ההמתנה בהחלט השתלמה ויותר מכך. אני נרגשת ונפעמת לתת סוף סוף את הסקירה שלי לאנג'ל.
אני מעוניינת להתייחס לספר ולחוויית הקריאה שלי במספר היבטים.
ראשית, הספר כתוב בשפה רהוטה, גבוהה, סוחפת ומרתקת. המטאפורות העיפו אותי בכל שלב לעבר עולם דימויים עשיר ומרתק.
הסיפור עצמו עוצר נשימה, נקרא בתוך שעות ספורות אל תוך הלילה ומשם אל הזריחה, לילה לבן מושלם מושלם פשוט !!!
הדמויות הו

דוגמא קלאסית לספר שתמציתו על הכריכה האחורית ("מותחן פסיכולוגי מסועף...העלילה תסחף אתכם...משחק מוחות ") ותחילתו מעוררות סקרנות ומבטיחות-ואכזבה רבתי.



"'תתחיל לספור'" פקדתי עליו.
174
175
176
הקרבן שלי התחיל לייבב כמו נקבה.
180
מבטינו הצטלבו להרף עין, ואז לחצתי על ההדק".

ניקולס הינו מתנקש מיומן, בן טיפוחיו של אלסנדרו-בוס מאפיה בכיר בשיקגו. הוא חסר עכבות אחרי טראומה נוראה שחווה בנעורי