#
לציפיות יש תפקיד נכבד בהנאה מקריאה. ציפייה גבוהה מורידה מההנאה (כי אי אפשר לעמוד בה) ציפייה נמוכה מעלה אותה. יש עוד כמה מדדים כמו סופר אהוב שסולחים לו, סופר אהוב שכועסים על ספר שלא עמד בסטנדרט, מחוייבות לסופר שכתב בעבר ספר אהוב... אבל הציפיות מנבאות יותר מהמדדים האחרים את ההתייחסות לספר.
לקחתי את הספר הזה עם ציפיות נמוכות מאד. "חצות בחנות הספרים"? איזה חנות ספרים פתוחה עד חצות? (מסתבר שלפחות

ספר יכול להיות כתוב היטב, בעל עלילה סוחפת ועם סוף מספק אבל אם אני לא מפתחת אכפתיות כלפי הדמויות אז החוויה שלי ממנו יכולה להיות מאוד שלילית.
וזה בדיוק מה שקרה לי עם "חצות בחנות הספרים". אני אציין שהוא כתוב ומתורגם בצורה מעולה, הקריאה זורמת ובכל זאת אפשר להנות משפה גבוהה ועשירה. גם העלילה בספר מתוכננת בצורה מרתקת והסיפור עצמו היה נוגע מאוד. הדרך בה חילקו את הפרקים - פרק מההווה ופרק מהעבר הייתה מאוד

הכל התחיל שנער בשם ג'ואי מולינה המכונה אחד מצפרדעי ספרים אותם אנשים אבודים מתבודדים מוזרים בדרכם מתאבד בחנות הספרים בה לידיה סמית עובדת או שמא מסתתרת בה בינות לספרים הגודשים את מדפי הספרים.

ג'ואי היה מקורב ללידיה, הוא משאיר לה את רכושו ואת צוואתו, לידיה אשר גם לה קשיים משלה מנסה להתמודד עם האובדן ועם העול שנפל עליה להתחקות אחר הרמזים שהשאיר ג'ואי מסוג גזירים בספר אחד המשלימים בספר אחר. משימה שה

סיפור מתח אפוף מסתורין שמתאים במיוחד לאוהבי הספרים שכן תחילתו באירוע טרגי שמתרחש בחנות ספרים בשם "מנורת קריאה", חנות המשמשת מקום מפגש לטיפוסים שונים שבאים למצוא שלווה ושקט באמצעות קריאת ספרים.
הספר מעניין לכל אורכו, מלא הפתעות וגילויים, ממליצה בחום!
לידיה היא מוכרת בחנות הספרים "מנורת קריאה". חלק מלקוחותיה המכונים "צפרדעי ספרים", הם אנשים בודדים, בעלי עבר לא פשוט, שבאים לחנות להעביר את זמנם בקרי