היה מקום לצפות, כשנוטלים ליד ספר עב כרס כזה, בעל כותרת כה מושכת - "ביוגרפיה של רוצח במילים" - שיהיה גם כתוב בצורה מושכת ומרתקת. ייתכן שהמחבר, <mark>פטר לונגריך</mark>, הינו היסטוריון בעל שיעור קומה. אינני יודע. אבל כדי לכתוב ספר ביוגרפי צריך להיות גם סופר מצליח, ולא רק היסטוריון.
ביוגרפיה צריך לדעת לכתוב. גם אם יש לבחור בעובדות, בתאריכים, בתיעוד ובמקומות, חשוב לרקום את העלילה בצורה מעניינת, קריאה, מהנה.
התאכ

ספר ארוך ומרובה ציטוטים, אבל בניגוד לשאר המבקרים, עבורי הוא עונה על כל השאלות המהותיות.
פיטר מציג בבהירות את אישיותו החולה והמעוותת של גבלס, את פולחן האישיות לפיהרר בו היה לו כשר התעמולה תפקיד מרכזי (הכוונה זיקתו למשיח), ואפילו על הדרך מפריח תפיסות שגויות של דמותו ההיסטורית (לדוגמא - שהיה סוציאליסט). בגלל שהספר ארוך מדי ולעתים קרובות פורש לנתיבים שלא בהכרח חיוניים, אני נמנע מלהעניק לו ציון 5 כוכבי

הדבר הראשון שבולט בספר הזה - היקפו ומשקלו. למעלה מ 530 עמודים המתארים את גבלס ועוד 230 עמודים של ביבלוגרפיה ומראי מקום.
זה המון. ככה לא כותבים מדע פופלרי.
גבלס התולעת המניפולטיבית שווה ספר. הוא מראה את הנאצים בעליבותם - מי הגיע לראש הנהגתם והיה אחד המקורבים להיטלר (אם לא המקורב מכולם). ובתחילת הספר סגנון הכתיבה אכן קולח. אבל לאט-לאט הספר הולך ונעשה כבד. יותר ויותר מחקרי, פחות עממי.
אז המשימה קש

גילוי נאות: לא הצלחתי לצלוח מעבר למחצית הספר. הנכתב להלן מתייחס לחלק שקראתי.

הספר מכיל פירוט דקדקני של חייו של גבלס והתנהלותו בפוליטיקה הגרמנית, אך לטעמי לא עונה בצורה משכנעת על השאלות המוצגות בכריכה האחורית.

קיוויתי למצוא תיאור פרטני של התעמולה, ותובנות באשר למידה והאופן בהם השפיע גבלס על דעת הקהל הגרמנית.
הספר דל באופן תמוה מתיאור כזה, ולא מספק בעיני את התובנות הנ"ל.

ישנה התמקדות יתר ב