ספר הביכורים של <mark>אמיטה טראסי</mark> עוסק בסחר בבני-אדם, ובעלילה הזו,הסופרת מתמקדת בסחר בנשים בהודו.

מנתונים במרשתת מצאתי, שבשנת 2004 היקף הסחר בבני-אדם ברחבי העולם, נע בין 600,000 ל-800,000 איש בשנה. לדעתי נתון לא אמיתי, מפני שהסוחרים הללו אינם חשופים, והמשמעות היא שנתונים אלה נאספו מהמקרים שנחשפו בלבד. עוד עולה מהנתונים הללו ש-80% מהסחר בבני-אדם, מתמקד בנשים שמטרתו העיקרית היא ניצול מיני. בנוסף, נרשם

לפעמים אנחנו עושים טעות אחת קטנה, אשר נדרשות לה הרבה שנות חיים כדי לתקן אותה, כמו שמגלה טארה במסעה הארוך והמתיש אחר מוקטה, שהיא כמו אחות לה.

<mark>אמיטה טראסי</mark> כתבה סיפור יפה כאוב ואנושי על אהבה, חברות, בגידה, אשמה, וחרטה. וכל זאת תוך כדי נגיעה בנושא אשר חשוב שיישאר תמיד על סדר היום: נושא סחר בנשים וזנות.

מוקטה היא ילדה הודית מקסטה נמוכה, דור שלישי לשושלת הדוודאסיס שזו מילה נרדפת לזנות. הבנות האלו

בעולם המערבי של המאה ה-21, עולם שכולו קידמה, פמיניזם ושוויון זכויות, מושגים כמו הבדלי מעמדות קיצוניים, אדונים ומשרתים, ובעיקר - סחר בנשים, עולם תחתון של בתי בושת ו"זונות מקדש" – כל המושגים האלה נראים לנו לא רק מחליאים, אלא כאלו שחלפו מן העולם.

אז זהו, שלא. מסתבר שבחלקים מסוימים של הודו, אלו הפחות מפותחים והפחות מתקדמים (הרבה הרבה פחות) כל המושגים האלה עדיין קיימים, והסופרת מצליחה לתאר אותם בצ

איזה ספר מקסים! סיפור מטלטל וכל כך נוגע ללב, נהניתי מכל רגע ולא יכולתי להניח מהיד, ממליצה בחום!
זהו סיפור על חברות אמת בין שתי ילדות, חברות שידעה משברים לא פשוטים אבל כשהחברות כל כך חזקה ואמיתית ויש המון תקווה בלב, סופה שתנצח ותשרוד למרות כל הקשיים.
הסיפור מתרחש בהודו בשנת 1986. מוקטה היא ילדה בת 10 שנולדה בכפר עני למשפחה ממעמד נמוך וכמו כל הנשים של משפחתה, גם היא צפויה להיות "זונת מקדש". כדי לנ

צבע השמים שלנו.... צבע השמים הוא דבר שצריך לזכור לא לקחת כמובן מאילו. במיוחד כשאני נזכרת במה שעובר על הנשים והילדים בספר הזה. הספר הזה פותח לנו חלון אל מקומות קודרים ואפלים בעולם הזה. כמה שנראה לנו לפעמים שקשה לנו אין לנו מזל, צריך לזכור שלפחות ניתנה לנו האפשרות ושיש אנשים בעולם הזה שלא קיבלו אפילו את האופציה הזאת ... מזעזע לחשוב שבעולם של ימיינו עדיין יש מקומות שכל כך לא התקדמו ולא התפתחו ואיזה ח