סיפור המתבסס על קורות משפחתה של הסופרת, <mark>ג'ורג'יה האנטר</mark>, במהלך מלחמת העולם השנייה.
באביב 1939, בני משפחת קורץ, התגוררו בראדום, פולין.
משפחה מלוכדת, שלושה דורות, חוגגים יחד את ליל הסדר, כשהאיום הגרמני כבר בפתח...
במהלך המלחמה בני משפחת קורץ מתפזרים בכל רחבי העולם ומנסים לשרוד,
כל אחד בדרכו...
הרבה שנים לאחר סיום המלחמה, הסופרת מגלה שהיא שייכת למשפחה ניצולת שואה
ואת כל מסע חיפוש המידע אודות

אחד הספרים המעולים ביותר בנושא השואה. משפחה יהודית שנצלה בניגוד לכל הגיון ושרדה את השואה בדרכים לא דרכים וע"י נסים גלויים. הספור הוא אמיתי וזה המיוחד שבספר. הסופרת שהינה נכדה של אחד מבני המשפחה (אדי) מגוללת את הספור. אין ספק שאירועים אלה אינם יכולים לקרות אלא אם המזל באמת מאיר פנים. זה אשר קרה למשפחה זו אשר שבה והתאחדה לאחר עשור שנים. חובה למען הידע של שואת יהודי פולין.

בשורה התחתונה - ספר טוב, מהנה, מרתק.
אבל פתחתי בקריאה אותו בהסתייגות: עוד סיפור של סופרת יהודייה אמריקאית. ושוב על משפחה יהודייה. זה בטח יהיה רגשני, מבוסס כולו על התנהגות יהודית גלותית... מה לי ולזה?
וסיימתי את הספר בדמעות. שמח בשמחתם של אלו שהצליחו לחיות בשולי המלחמה ההיא, למרות שפיזית היו ממש במרכזה.
זהו לא סיפור ציוני. אין כאן גיבורים גדולים ובסוף השואה באירופה לא עולים לארץ ישראל אלא נוסעי