עולם המָסַכים נראה לי כמו תמצית מזוקקת של כל הניכור והאטימות החברתיים שמאפיין לדעתי את אובר הדיגיטליות של המאה העשרים ואחת. אנשים בוהים שעות במסכים – בניידים, במחשבים, בטלוויזיה. אתמול קראתי בישראל היום שהתמכרות למשחקי מחשב היא מחלת נפש, כך קובע ארגון הבריאות העולמי במהדורה ה־11 של רשימת המחלות שפרסם השבוע. אבל האם אפשר לנתב את ההתמכרות זאת גם לכיוונים חיוביים? הספר, שמקשר בין משחק המחשב מיינקראפט

ספר יפה ונוגע ללב שבמרכזו מערכת יחסים מיוחדת בין אב לבתו.

טום רוז הוא מנהל התיאטרון המקומי בעיירה קטנה במחוז סומרסט שבאנגליה. הוא מגדל לבדו את בתו האנה בת השש עשרה.
כל שנה ביום הולדתה של האנה מעלה טום הפקה מיוחדת לכבודה. אבל זה לא רק בגלל יום ההולדת. כשהיתה האנה בת שלוש התגלה מום בליבה של האנה. טום ידע שעתידה של האנה יהיה תמיד מלווה בסימן שאלה, ושניהם חיו תמיד מתוך ידיעה שזמנה של האנה פה הוא

"זה מה שתמיד הבנתי על תיאטרון - זהו מקום של אפשרויות, של קסם - הוא לא כבול אל החוקים ששאר העולם כפוף להם".

מי שחפץ להיכנס אל תוך עולם הקסם שהספר מתאר - זה הספר בשבילו. בעולם המתואר בספר יש משהו מלהיב, מצחיק מעודד, אך אין זה אומר שהכל בו זורם על מי מנוחות ושמח, היו בו גם רגעים שוברי לב.
במרכז הספר אב יחידני ובתו, הספר עוקב אחר מערכת היחסים שלהם, פעם מנקודת המבט של האב ופעם מנקודת המבט של הבת המ

יבול השבוע מהספרייה היישובית היה פורה במיוחד. אספנו את כל הספרים החדשים שהגיעו לספריה והבאנו אותם אלינו הביתה. זה יצר קצת רענון במגוון הספרים המגיעים לכאן הביתה מהספריונת הקטנה שלנו. זה היה כבר הכרחי, כי התחלנו לקחת ספרים בפעם השניה והשלישית, ולא ספרים מהסוג שצריך לקרוא בפעם השניה או השלישית.

האנה בת חמש עשרה, היא חיה עם אבא שלה ולומדת בתיכון. המעגל החברתי שלה כולל את חברי התיאטרון המקומי שאבא