#
אף פעם לא הבנתי את תופעת הנזירוּּּּּּת. הולך אדם ובוחר בדרך שמעקרת חלק מהצרכים המשמעותיים ביותר בחיינו עלי אדמות. לא מדובר רק בהתנזרות ממין, מזוגיות ומילדים. מדובר גם בהרגשה המתנזר שהקרבתו האישית נחוצה ורצוייה לאלוהיו. שעצם הסתגפותו – (יש נזירים המתנזרים גם מדיבור, המסתגפים בכל מיני הסתגפויות משונות ומביאים את הכאב, הניכור והבדידות שלהם כקורבן) היא קורבן ראוי ביותר לאלוהיו. ואתה מסתכל עליהם ולא

בספרו של <mark>מרקו לודולי</mark> קובצו שני סיפורים:

1. סיפורה של איטליה-עוזרת בית, שעל שמה נקראת הנובלה הראשונה בספר.
2. סיפורה של מריה-קשישה בת 72. הנובלה השנייה נקראת "ענן", על שמו המקצועי של אוגוסטו, קוסם ואיש בוהמה פרוע, אליו נישאה מריה.

בשתי הנובלות הדמויות הן נשיות וסיפורן מסופר על ידן בגוף ראשון.

איטליה הוא שמה של צעירה, בת עשרים ויתומה. בבית היתומים, בו גדלה היא הוכשרה להיות עוזרת בית לבנ

"הטבע אינו בנוי לספק הפי אנד.......אנחנו רק עונות, זמן, זריעה וקציר, חובות, עמל, כמה שבתות ודי". סיפורו של הזמן שחולף, דרך עיניהן של שתי נשים מיוחדות, באיטליה נטולת מימד הזמן של לודלי, המשייטת על גב ענן ושמציאות החיים פוגשת לעיתים את הדמיון. שתי נובלות מאוגדות בספר שלפנינו.

איטליה, בת ה- 20, עוזבת את המוסד שבו גדלה, ומגיעה אל משפחת מרציאלי בכדי לממש את יעודה, שלשמו הוכשרה, לשמש כמשרתת. במוסד חו

בשנת 1994 יצאתי לטיול במזרח, לאחר שביליתי שם כמה חודשים הגעתי לסין, שם טיילתי כחצי שנה ואז הפכתי נזיר באחד מהמנזרים הבודהיסטים הנמצא קרוב לראש ההר של אחד מההרים הקדושים לבודהיזם הסיני. הייתי שם ארבעה חודשים, שגרת היום יום הייתה מורכבת מהשקמה בחמש בבוקר, תפילה, בישול, נקיונות, עבודות גינה, ובערב שוב תפילה, בישול ונקיונות. המקום היה פסטורלי בצורה יוצאת דופן, השמש הייתה מתחילה לעלות כשכל המנזר היה עד

כיצד פורשים סאגה שמקיפה את חייה והתפוררותה של משפחה במאה עמודים? הסוד טמון כנראה בפיצול ממד הזמן, גיבורה האמתי של 'איטליה', הנובלה הלירית המופלאה של <mark>לודולי</mark>, אשר פותחת את הספר הזה: נערה יוצאת לראשונה ממוסד בו גדלה, מוסד שטיבו נותר חידתי, כמעט פלאי, ואשר הכשיר אותה לשרת במשפחה רומאית מן המעמד הבינוני כמנהלת משק בית, מנקה, מבשלת, מטפלת ובעצם גם סועדת רוחנית לילדים ולמבוגרים. במהלך הכשרתה היא לומדת לה

ספר קצר ומרטיט (כתוב באותו טון צנוע ועדין, ריאליסטי אבל על סיפו של הפלאי, שמוכר למי שקראו את 'איטליה, ענן' של <mark>לודולי</mark>), אשר מתאר את מסעה של אישה צעירה מתהומות הדיכאון והבריחה מהחיים ומהעולם, אל עבר הגאולה. הדרך שתיקח אותה לשם היא אירונית ולחלוטין לא צפויה, לא לקוראים ובוודאי לא עבור נזירה, והיא מלאה ברגעים נוגעים ללב ולפרקים אפילו מצחיקים, באיזון מושלם. התרגום יפהפה.

ספר שמורכב משני ספורים. הספור הראשון לא עניין אותי במיוחד מלבד נקודות אור מעטות. את הספור השני מאוד אהבתי.

הביקורת חושפת מעט פרטים מן העלילה (לא משהו קריטי אבל מן הראוי לציין).

ספר קצר ויפה, על נזירה באמצע שנות ה30 ברומא של ימינו, שמתבוננת בעולם ובעצמה, מלאה ספקות ורצון בתשובות, בוודאות שאינה נמצאת (לפחות לא מבחינתה). היא הולכת להיות המורה של ילדים בני 4-5 בגן שבמנזר, ויוצרת קשר מיוחד עם ילד שתקן ולא מובן בשם לוקה. היא מרגישה שהוא נותן לה הוראות למלא והיא עושה זאת, ותוך כדי כך מגלה את העולם, מוצאת ב

ספר המכיל שני סיפורים כתובים באופן מענין.מומלץ לקריאה. שני הסיפורים מסופרים מנקודת מבט אישית של נשים שחייהן מאד שגרתיים והארועים מאד מאד מינוריים. הסיפור הראשון סיפורה של נערה הנשלחת מבית יתומים לשרת משפחה זעיר בורגנית.כל חייה נסובים סביב חיי המשפחה וכל מהותה תלויה בהם. המשפחה המורכבת מאמא אבא שני בנים ובת החיים מאד בשמרנות,בצניעות ובשגרה משעממת וחד גוונית. הסיפור מדלג בין ה"ארועים" שקורים מנקודת