ספר מתח טוב צריך להיות כמו סורבה. מעדן עדין וקריר בין המנות הכבדות בארוחה, כזה שמרענן את החיך ומאפשר לו לנוח בין הטעמים המורכבים והתובעניים יותר. ספר המתח הזה של <mark>פולה הוקינס</mark> הוא בדיוק כזה. מעדן מרענן בין ספרים איכותיים אך כבדים שקראתי לאחרונה.לקחתי אותו איתי לחופשה באיטליה החמה והמיוזעת והוא התאים לי מאוד למזג האוויר ולא העיק יותר מדי בדרישות למחשבה ו/או מעורבות רגשית' בדיוק כמו סרט אקשן טוב, משהו

אחד התחביבים שהיה לי בעת נסיעות ארוכות באוטובוסים בין עירוניים היה כרוך בהתבוננות בערים שהאוטובוס חלף על פניהן. נהניתי להסתכל על הבתים בצידי הדרך, אל הגינות, אל החלונות, אל הרחובות הלא מוכרים, ולדמיין את החיים של האנשים שגרים במקומות האלה. מה הם עושים באופן כללי, מה הם עושים בדיוק ברגע הזה, איך עוברים עליהם החיים שלהם, מה יש להם בבית, מה השימוש שלהם במרפסת, ואיזה ממרח הם שמים בסנדוויץ' כשהם יוצאים

רוב רובו של הספר עובר על גיבורת העלילה שלנו ברכבת, שם היא מרשה לעצמה לצלול לבתים של אנשים אחרים. לאהבות של זוגות אחרים. שם היא יכולה לדמיין חיים שלמים ומלאים כמו בחלומות שלנו כשאנחנו עפים ,מאוהבים, מתרגשים, בוכים, נופלים...בכל הערים שביקרתי או גרתי בעולם הייתה רכבת כזו. רכבת שפולשת לחלונות ,גדרות גינות וגגות .לפעמים כשהרכבת האטה יכולתי אפילו לראות גם אנשים כמו בסרט יושבים ליד שולחן אוכל ומדברים או

בלש בינוני לגמרי. מתיימר להיות "מותחן פסיכולוגי מתוחכם" - אבל די מאכזב. עלילה קלושה, גיבורים לא ממש מעניינים. הטכניקה עפ"י כל פרק קצר מסופר ע"י גיבור אחר של העלילה - לי הפריעה - כל פעם הייתי צריך לנחש מי הדובר, מה תפקידו בדיוק וגם הסוף הוא לא ממש נורא מפתיע. זה הספר הראשון שאני קורא של <mark>פולה הוקינס</mark> ואני מקווה ששאר ספריה טובים יותר.

״אל תוך המים״-<mark>פולה הוקינס</mark>

הוצאת כתר
361 דף

אחרי שקראתי (וראיתי את הסרט) את ״הבחורה על הרכבת״ שהיה מעולה, ואת הספר ״על אש קטנה״, אני מקוה שזה יהיה מעולה כמו שני הספרים שקראתי.

ג׳וליה, ג׳ולז, אחותה של נל, דניאל אבוט, שטבעה ב״בריכת הטביעה״, מגיעה לעיירה בקפורד, אליה חשבה שלעולם לא תחזור.
אבל אחותה טבעה במקום שהיה מקום שהטביעו בו מכשפות מהעבר ומתאבדות היום, ומכאן, השם שלו.
נל השאירה מאחור

אם אתה רוצה להיגמל ממשהו - נניח אלכוהול - הכי חשוב שתהיה עסוק במשהו שבאמת מעניין אותך
האנשים שלכאורה אמורים להיות הקרובים אלינו ביותר הם הזרים לנו ביותר
דעתך על עצמך היא הקובעת. אם תחשוב שאתה עלוב שאינו שווה יריקה - זה מה שתהיה עבור כל העולם

אלה התובנות שליקטתי מהספר. הן אינן חדשות, אתם אומרים? צודקים. הן בנאליות כמו שאר הסיפור המופרך הזה.

בחורה נוסעת יום יום ברכבת הבוקר. היא מ

כשהייתי קטנה אני זוכרת כמה אהבתי שלהורים שלי היה מדפים שלמים של ספרים וכשעברתי לדירה משלי החלטתי שגם לי יהיה מדפי ספרים. אבל אט אט המדפים התחילו להתמלא ולא נשאר מקום לדברים אחרים (מה לעשות, דירה קטנה). אז עכשיו לפני שאני קונה ספר אני חושבת פעמיים אם באמת לקנות אותו - האם זה ספר שאני אקרא פעמיים או ספר מצוין שפשוט כיף שיהיה על המדף.
כשראיתי את הספר הזה בחו"ל, התלבטתי. מצד אחד ספר מתח זה לרוב לא ספ

״על אש קטנה״-<mark>פולה הוקינס</mark>

הוצאת כתר
275 דף

מרים, שכנה חטטנית בסירה במעגן בתעלת ריג׳נט ליד דה בובואר, לונדון, הולכת לבדוק מדוע הסירה של דניאל סאתרלנד לא יצאה מהמעגן, הוא היה צריך לצאת יומיים לפני. היא קבועה שם ולכן היא לוקחת אחריות, שלא שלה, לעשות סדר.
היא נכנסת לסירה שלו ומגלה אותו מת. נדקר כמה פעמים.
המשטרה מגיעה.
הם מגיעים לקרובת המשפחה היחידה של דניאל, לדודתו קרלה מאיירסון ובעלה תיאו,

את הספר קיבלתי כמתנת יום הולדת מחברות, הן סיפרו כי המוכר הכריח אותן לקרוא את הספר בעצמן מייד אחרי שאני אסיים, אני מבינה למה.
הסיפור מסופר בצורה רציפה ומובנת, התאריכים הם רעיון מעולה, כל הכבוד לסופרת על זה.
אני מאוד אהבתי את הסיפור, כל כך פשוט כל כך אמיתי ונוגע ללב, היו רגעים שהתעצבנתי עם הדמויות, פחדתי עם הדמויות והובכתי כמו הדמויות, <mark>פולה הוקינס</mark> היא סופרת מעולה שכדי לשים לב לכישרון שלה.
קראתי א