לפני זמן מה הורדתי את הסרט "קרול" והתחלתי לצפות. כמו שקורה לי לעתים קרובות מדי, איבדתי עניין אחרי מספר דקות וזנחתי אותו. פעמים רבות אני אומרת לעצמי "זה לא היה הזמן הנכון לסרט. אחזור אליו אחרי כמה ימים" ולרוב אני לא חוזרת. גם אל קרול לא חזרתי, אבל התחלתי לקרוא את הספר. לספרים, מסתבר, יש לי סבלנות רבה יותר. אני לא מצפה שבהכרח אתעניין בהם תוך מספר עמודים קטן, ומוכנה להשקיע בקריאה, כשאני מקווה שהספר י

במהלך 2025 צפיתי בנטפליקס בפנינה הקרויה ריפלי. בנטפליקס יש ים סדרות, אבל הפנינים מצויות גם הן בים והנה ריפלי. ריפלי של הייסמית היתה סדרה של ספרים וחשבתי שמן הראוי לקרוא לראשונה ספר משלה והנה קריאת הינשוף. אבל איפה הספר הזה ואיפה ריפלי.
הייסמית כתבה את הספר ב-1961 והוא התפרסם שנה לאחר מכן. היא אהבה את הספר הזה במיוחד וממש לא ברור למה.
ומה בספר? רוברט פורסטר, בחור אמין כמו סובארו (Subaru Forester),

זה לא הספר הראשון שהייתי לוקח לאי בודד. בסה"כ ספר סביר ובעיני - לפחות - הציפיות היו מעל מה שקבלתי - אבל כמובן זה אישי ו"על טעם ועל ריח..." - זה ספר שנכתב לפני למעלה מ-50 שנה ולמרות התרגום העכשווי, זה נשמע מיושן (זה מה שזה) ולא ממש מותח. זו אכן לכאורה עלילת פשע אבל מה שכתוב בדש האחורי "רומן מפתיע, חסר רחמים ורב תהפוכות וכו'" לא לגמרי מצדיק את הקצב האיטי והלא כך מפתיע של הסיפור. זה עדיין ספר שכדאי

אשתי הביאה לי את הספר כי היא נוכחת במין חוג לספרות שבו מגיע מרצה ודיבר עליו.
התחלתי לקרוא והוא אכן מעניין מאוד. זהו ספר שלכאורה הוא רק ספר מתח רגיל
אבל למעשה הוא יותר רומן פסיכולוגי שחוקר את נפשותיהם של גיבוריו.
גיבוריו אינם דמויות חד-מימדיות כפי שאנו רגילים בספרי מתח "פשוטים"
יש בהם הכל מכל וקודם כל בדמותו של הגיבור הראשי של הרומן רוברט שהוא לכאורה מהנדס
שעובד בחברה מכובדת איש מופנם תרבותי ונדיב

גבר מציץ לבית מבודד של אשה צעירה, העסוקה בעבודות בית פשוטות: תולה וילונות, חותכת סלט ומשקה את העציצים... היא נראית לו מאושרת. הוא בונה פנטזיה שלמה על אושר. אבל מסתבר שהיא לא מאושרת . היא מאורסת לגבר אחר, שוביניסט, כוחני, המתייחס אליה כאל ילדה. היא מבינה שהיא לא אוהבת אותו ומתאהבת דווקא במציצן, שפתאום (אויויו) לא בטוח שיוכל להחזיר לה אהבה. זאת למרות שהיא מרחפת סביבו, מספקת את צרכיו ובעיקר דואגת לא

זה סיפור אהבה מקסים בין שתי נשים המתרחש באירופה השמרנית של שנות החמישים. הרומן ראה אור לראשונה בשנת 1952 והפך לקלאסיקת פולחן ברחבי העולם.
בתקופתנו, כאשר יש המון ספרי אהבה אירוטיים, הסתקרנתי לקרוא איך כתבו פעם ספר כזה.
נהניתי מאד מהכתיבה העדינה, הזהירה והמכבדת. הסיפור מאד איטי ללא תיאורי סקס פרובוקטיביים.
בימים אלו מוקרן גם הסרט שמבוסס על הספר. את הסרט טרם ראיתי אבל על הספר אני ממליצה מאד!
הספ